תוצאות | WWE SummerSlam 2025 - לילה 2

[StavHen]

(08-04-2025, 12:19 PM)gilam כתב:  זה קצת צביעות. הרי וודס צילם סרטון סקס עם פייג'.
וכנראה כל איש מערכת או מתאבק וותיק אם נחפור מספיק נגלה לפחות חשדות
על ניצול מיני ברמה כזאת או אחרת. מספיק לזכור את הדיוות בתקופה של טריש איך
נראו ולמה שימשו שלא לדבר שלכל אחת היה סגמנט מיני עם וינס וזה מול המצלמה.

האשמה של ברוק שהוא הסכים להיפגש עם אישה שוינס הציעה לו פחות מדאיגה אותי כי
כנראה יש לו דברים חמורים יותר שאנחנו לא יודעים כמו כנראה כל הטופ מתאבקים ואנשי מערכת
שאנחנו לא יודעים עליהם כלום.

מי שחייב מוסר ומצפון נקי מהאומנים שלו כדי להנות מהיצירה שלהם שיעבור לספרים כי הוליווד
רסלינג ומוזיקה הם לא תחומים נקיים הדברים הכי אפלים שלא חשבתם עליהם קורים שם.

אני מבין לחלוטין את הנקודה שלך לגבי צביעות, וזה נכון שההיסטוריה של WWE מלאה בסיפורים בעייתיים ודברים שנחשבים היום למקוממים.
אבל לדעתי, יש הבדל מהותי בין המקרים שציינת לבין הפרשה הנוכחית של לסנר.

קודם כל, וודס אינו כוכב ראשי כמו לסנר, והסיטואציה שלו, למרות ששנויה במחלוקת, הייתה שונה לחלוטין.
הוא לא הואשם בכך שביקש לקיים יחסים תמורת חוזה. זהו ניצול כוח ממדרגה אחרת, ומבחינתי זו חומרה גבוהה הרבה יותר.
כמו כן, ב-WWE הראו שהם כן יודעים לנקוט עמדה ברורה כשהם רוצים: וולווטין דרים, למשל, שוחרר מהחברה בעקבות האשמות על הטרדה מינית, גם אם הוא עצמו טען לחפותו. החברה בחרה לשחרר אותו כדי לשדר מסר. אז למה עם לסנר זה שונה?

לטעון שבגלל שהיו בעיות בעבר צריך להתעלם מבעיות בהווה זה לא הפתרון.
אם החברה רוצה לשדר מסר של שינוי, החזרת לסנר, במיוחד בהקשר הזה, שולחת מסר הפוך ומחזירה אותה לשם.

[karusi]

(08-04-2025, 12:26 PM)ser duncan the tall כתב:  שני מקרים שונים לחלוטין.
אקסבייר וודס ופייג' ניהלו קשר מיני בהסכמה, כשהסיפור מתגלה בגלל האקר שפרץ לה לטלפון וחשף סרטונים והתכתבויות אישיות שמראות שהיא לגמרי בעניין של הדברים שהם עשו (שלה, זכותה).

הסיפור של לסנר נחשף בגלל תביעה משפטית שבה עובדת לשעבר ב-WWE טוענת שניצלו אותה מינית, סחרו בה והתעללו בה, כשחלק מהניצול היה להכריח אותה לעשות דברים עבור מתאבק WWE ולוחם UFC (לסנר) כדי לשכנע אותו לחתום על חוזה חדש, כולל זה שווינס פשוט אמר ללסנר "היא חלק מהעסקה שלך". כחלק מזה היא התבקשה על ידו להשפיל את עצמה (לצלם סרטון שלה משתינה, לצלם אקטים שהיא עושה בעצמה וכו') ובסופו של דבר ניסו לתאם ביניהם מפגש מיני, שלא יצא לפועל רק בגלל סופת שלגים שמנעה ממנו להגיע.

אתה מבין את ההבדל נכון?

וודס, מדוקס ופייג' עבדו ביחד רבות ולאחר שבחנתי את חומר הראיות אני יכול להגיד שהכל היה בהסכמה.
לסנר ואחרים זה סיפורים שונים לגמרי

אל תשכח שטריפל H שכר חשפניות ושם אותם בקהל כדי שהוא ושון מייקלס יצביעו עליהן והן הרימו את החולצה והציגו את השדיים באמצע השידור.
בהופעה מול קהל גדול וצופים שכללו ילדים

[תנולהיותאורח]

לילה ראשון של סאמרסלאם היה טוב יותר מהלילה השני של סאמרסלאם.
סאמרסלאם>>>>>>>רסלמניה

כבר מודיע שסאמרסלאם של שנה הבאה יהיה פחות טוב

[lidoradir]

אני מתרגש לפני מגילת דעות, הו בייבי.
אתם מוכנים ? כי הלידור שלי מוכן. מתחילים.



גם הלילה השני של סאמרסלאם היה מעולה.

- 60,561 צופים בלילה השני של סאמרסלאם.



סך הכל - 113,722 צופים. המספרים לא משקרים. מספרים חולניים. הסאמרסלאם הכי גדול בכל הזמנים.

- נעומי נגד ריה ריפלי נגד איו סקיי על אליפות העולם לנשים היה אופנר מעולה. וואלה נתנו באנגר. אהבתי שנעומי היא זאת שמקבלת את הכניסה המיוחדת לצד אבא שלה. מגיע לה, היא הרוויח את זה. הדמות של נעומי מעולה, הנשיכה לריה, ההתחמקות שאיו נתנה מונסולט לריה... מאוד חכם. כולן נתנו הופעה מעולה, היה קצב נהדר, ספוטים מעולים ובסוף נעומי גונבת את הניצחון. כמו שצריך.

- קרב TLC על אליפות הזוגות של ה-WWE היה ענק. היה מאוד מעניין לראות אם הם יצליחו בקרב הזה כי יש פה 12 מתאבקים. זה הרבה בלאגן. אבל זה היה בלאגן מטורף, זה התחיל 'רגוע' בדייבים של כולם... אבל מהרגע שהשולחן הראשון נשבר ב-DDT של גרגאנו על גייסי.... ואוו. שולחנות נשברו על ימין ועל שמאל, טירוף, ספוטים ענקיים, הספניש פליי על השולחנות היה פסיכי. אחר כך היה את הקטע של הנשים שגם היה גדול, קנדיס לקחה באמפ ענקי על השולחן, הולי שיט. הקטע שפרייזר על הסולם מנסה לתת ספיר לצ'אמפה שתלוי על החגורות... ואז צ'אמפה מתחמק. גאד דאמ זה היה כל כך טוב. האודי מפרק את כולם בסוף, DIY מתרסקים על השולחנות. הוייאטס שומרים. קרב ענק, תוצאה מבאסת. רציתי שכל טאג אחר ינצח.

- בקי לינץ' נגד ליירה ואלקיריה בקרב בלי פסילות על האליפות הביניבשתית לנשים היה קרב טוב מאוד. בקי וליירה הרגילו אותי לרף מסוים ואני לא מרגיש שהן עמדו בו. מצחיק שדווקא הקרבות הרגילים שלהן היו אדירים. לדעתי זה הקרב הכי פחות טוב בסדרה שלהן. זה עדיין היה טוב מאוד. אבל לא כמו שרציתי. אולי הספוט הזה אחרי TLC היה קשוח, היה אפשר לראות שהקהל עייף וצריך מנוחה. ליירה אשכרה עם האזיקים הצליחה לתפקד כמו שצריך ולתת ספוטים חזקים. אבל אני חושב שמרחו את הקטע הזה יותר מדי, היא גם לא הצליחה להשתחרר מזה והייתה צריכה להכנס מתחת לזירה בשביל זה. הספוט של הכיסא שבקי קפצה על ליירה היה חזק. ההתערבות של ביילי מעצבנת אבל מובנת מבחינת סטוריליין. היל טרן שלה בדרך. ה-ספוט של הקרב מבחינתי היה הלג דרופ משום מקום שליירה נתנה לבקי על השולחן, הצילום היה חזק וגרם לנו להיות מופתעים. בקי שומרת זה אפסט.

- סולו סיקואה נגד ג'ייקוב פאטו בקרב כלוב על אליפות ארה"ב היה הקרב הכי חלש בלילה הזה. כנראה הקרב הכי חלש של סאמרסלאם אחרי קרוס-זיין. שהדבר היחידי שזכור לך מקרב כזה זה אנגל שהיה אחרי הקרב... זה אומר הכל. אתן מילה טובה לפאטו על המונסולט המשוגע. אבל זה היה קרב בקאליבר של סמאקדאון, לא יותר מזה. גם במהלך הקרב פאטו היה יכול לצאת מהדלת אבל החליט לסגור אותה כדי לתקוף את סולו. לתקוף את סולו יותר חשוב לך מאשר לזכות באליפות בחזרה ? זה היה דפוק לדעתי.

בנקודה הזאת חשבתי שהלילה הראשון של סאמרסלאם יהיה יותר גדול מהלילה השני, שמח שטעיתי.

- דומיניק מיסטריו נגד AJ סטיילס על האליפות הביניבשתית היה קרב מעולה. הקרב הזה היה מאוחר וסוף סוף היה חושך באיצטדיון והאווירה הייתה יותר מגניבה. דומיניק הזה חתיכת כוכב. הופעה מעולה של דומיניק וסטיילס. המחווה לאדי גררו הייתה זהב. דומיניק עושה את עצמו מת, סטיילס עושה את עצמו מת, הקהל נותן פופים, השופט לא מבין מה קרה. סטיילס מנסה קאף קראשר אבל מוציא את הנעל של דומיניק, זה עולה לו בקרב. ובשידור החוזר אנחנו רואים שזאת הייתה התוכנית של דומיניק. איזה קינג. דומיניק גגרו עושה זאת ושומר.

- קודי רודס נגד ג'ון סינה על אליפות ה-WWE היה MOTYC. אחד מקרבות השנה של 2025. פאק איזה קרב מטורף. כניסות גדולות של קודי וסינה. סינה חוזר לכניסה שלו, הצבעים, השיחה עם סטו הצלם, הריצה לזירה. צמרמורת בגוף. פייס סינה חוזר ואני נהנה מכל שנייה. היה כאן ביג פייט פיל מטורף ואי אפשר היה להוריד את העיניים מהמסך לשנייה. זה היה סופר סינה נגד סופר קודי. הם נתנו כאן הכל, הספוטים היו מטורפים, השימוש בחפצים היה מושלם, וגם הם זרקו כמות גדולה של פינישרים אחד על השני וזה היה זהב. סינה הרגיש לי כאילו הוא בפריים שלו, חזק מאוד, חד מאוד, הרים את המדרגות וזרק אותם על קודי, הקוד רד, הלג דרופ, ה-AA משולחן שדרנים אחד לשני. ואוו. עברו לברול בקהל, סינה מקבל סופלקס על הגדר. ואז הקטע שהם עולים במעלית וסינה מרים את קודי על הכתפיים. זהב זהב זהב. קודי בסריה של 3 קרוס רודס, סינה יוצא מזה. סינה בסריה של 3 AA, קודי יוצא מזה. אף אחד לא מצליח להכריע את השני. סינה מנסה סופר AA על השולחן... לא מצליח, קודי נותן לו קאטר. סינה גמור... קודי מצדיע, קרוס רודס נוסף... וזה נגמר. קודי רודס מנצח את ג'ון סינה נקי. אין טראוויס סקוט, אין הבוס האחרון, אין טרן/דאבל טרן/סופר דופר טרן. פשוט קרב ענקיים, סיום נקי והעברת הלפיד. תודה שזכינו. ואז חשבו שזה נגמר.... והמתאבק הכי גדול בכל הזמנים חזר. ברוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק לסנררררררררררררררררררררררר. איצטדיון מט לייף התפוצץ, פשוט התפוצץ. באיצטדיון פתוח לקבל פופ כזה ? זה משהו ששמור לגדולים ביותר. זאת החזרה הכי גדולה בכל הזמנים. החזרה הכי מפתיעה בכל הזמנים. הולי פאקינג שיט. הביסט חזר. יותר מ-60 אלף צופים מאבדים את זה, משתגעים, מתעדים כל רגע. לסנר רץ לזירה ומנקנק את סינה ב-AA. ברוק לסנר חזר. תודה WWE. ממשיכים להיות עדים להיסטוריה.

[Yosihait]

(08-04-2025, 01:30 PM)lidoradir כתב:  סך הכל - 113,722 צופים. המספרים לא משקרים. מספרים חולניים. הסאמרסלאם הכי גדול בכל הזמנים.

איך לא משקרים?

הם סופרים אנשים פעמיים. זה ממש לא 113,722 איש שונים...

[xXRed4EverXx]

מישהו מוכן להסביר לי בשביל מה הם עשו את הפייסטרן הגרוע הזה לסינה בSD?
אם כבר רציתם לעשות לו פייסטרן ואתם רוצים את קודי אלוף כפייס, תנו לקודי לנצח נקי
אחריי הקרב לסנר חוזר מפרק את לסנר, סינה חוזר אחורה ומגן על קודי מעיף את לסנר מהזירה ואז מרים לו את היד כהעברת לפיד.

[Yalibenzeev7]

(08-04-2025, 02:03 PM)Yosihait כתב:  איך לא משקרים?

הם סופרים אנשים פעמיים. זה ממש לא 113,722 איש שונים...

113,722 כרטיסים שונים. בן אדם שקנה כרטיס ל2 הלילות נחשב שני אנשים (שילם כמעט פי 2 יותר)

[RoeeHardy]

(01-08-2025, 01:05 AM)RoeeHardy כתב:  עידן חדש. על אמת.

קחו כל חובב רסלינג ממוצע ותראו לו קטע רנדומלי קצר מכל תוכנית ראו שהיא מ-30 השנים האחרונות. סביר מאוד להניח שגם בלי שום ידע מוקדם, אותו אוהד יידע להגיד, אינטואיטיבית לחלוטין, אם הוא צופה בתוכנית משנות ה-90, שנות ה-2000 או שנות העשרה לצורך העניין. צופים חדים יידעו לדייק את התשובה שלהם לרזולוציה אפילו נמוכה יותר.

לרוב אין נקודה אחת שבה אפשר להצביע ולקבוע: ״שם השינוי התחיל״. כמו כל תהליך מתמשך, זה מתרחש באופן כמעט עיוור לאנשים החווים את זה מבפנים. אני לא בהכרח מדבר על זהות המתאבקים בזירה, אלא יותר על ההפקה והוייב מסביב. שלטים צבעוניים, אגרוף מעל הרמפה, מסכים אלקטרונים בצד הזירה, ספונסרים על המזרן. כולם דוגמאות לאלמנטים שמזוהים עם תקופה כלשהי.

אפילו בלי להתייחס לתוכן עצמו, הראו הזו הרגישה ונראתה כמו שאף תוכנית לא נראתה לפניה. כמו משהו שהגיע לשלב חדש באבולוציה שלו. משהו שהוא בו זמנית מוכר מאוד וחדש לגמרי.

ואולי זה סתם אני שמזדקן.

נזכרתי פתאום בתגובה הזו שלי מהראו הראשונה של השנה.

סאמרסלאם הזה הדגיש לי יותר מאי פעם שמשהו מאוד מהותי בהפקה של ה-WWE השתנה ב-3-4 שנים האחרונות. אני לא יודע להגיד אם זה התחיל בערך מסיום הקורונה, או מהעברת השרביט לטריפל אייץ'. זה בוודאות קיבל איזשהי דחיפה משמעותית מאז המעבר לנטפליקס.

אפשר אולי לקרוא לזה עידן הטיקטוק. אחרים בטח ישמחו להשתמש במושג הלעוס "סינמה". בכל מקרה, הנקודה היא כזו - מעולם לדעתי לא היה פער גדול יותר ב-WWE בין החשיבות שהם מייחסים להיאבקות בין החבלים לעומת שאר ה"שואו" שרסלינג מביא איתו.

אני לא מתכוון לרמת ההיאבקות ולאיכות הקרבות, לא חסרים קרבות טובים ב-WWE, אלא לבחירה לשים דגש הרבה יותר גדול על כל המעטפת של הדבר הזה. הכניסות הארוכות, הרגעים המפתיעים, התלבושות המוגזמות, האימג'ים המבויימים והמוקפדים, האובר דרמטיזיציה של כל דבר, אלו היום ההישגים שה-WWE משווקים החוצה, אלו נקודות החוזקה שהם מוכרים, אלו הדברים שהם מתגאים בהם. נכון, ה-WWE מאז ומתמיד טרחו להדגיש שהם חברת "אנטרטיינמנט", אבל גם כשלוקחים בחשבון את הנחת היסוד הזו, אי אפשר להתכחש לשינוי שהמוצר עבר בגזרה הזו.
 
כשאנשים מדברים על רומן ריינס לדוגמה, כמעט תמיד תוזכר המילה Aura. התכונה הכי בולטת ברומן היא הנוכחות שלו. האטרקציה המרכזית היא הכניסה שלו, ההשתפות בהרמת האצבע, החוויה של להרגיש איך תשומת של הארנה הלב כולה מרוכזת בו. רומן ריינס הוא לא בדיוק מתאבק שבתור צופה אתה מחכה לקרב הבא שלו, הוא פרפורמר שעצם הנוכחות שלו היא הדבר לצפות לו. הכניסה של קודי רודס היא הפקה מדויקת שלוקחת בכל פעם דקות ארוכות, עם ביטים קבועים שמצטלמים נהדר. זה חלק לא מבוטל ממקור הכוח שלו כדמות ראשית. אנשים הזכירו לאורך השנה את ג'יי אוסו בתור מתאבק די בינוני שמתבסס בעיקר על הכניסה שלו, השתתפות הקהל וצ'אנט מזדמן שהשתלט על כל האופי שלו. זו החבילה שהוא מציע ב-2025, למרות שרק לפני כמה שנים הוא היה חלק מאחד הסיפורים הכי סוחפים בתעשייה.

בגלל זה בין היתר אני רואה בסת' רולינס כפרסונה המייצגת ביותר של ה-WWE כיום. הוא מוחצן, הוא מוגזם, הוא אובר דה טופ, הוא מלטש את ההופעה החיצונית שלו עד לפרט הקטן ביותר. אצלו תמיד הכל יוקרתי, מהונדס, מצוחצח, מתוקתק. את רולינס של פעם עניין להיות סוס עבודה, אתלט מהשורה הראשונה. רולינס הנוכחי הוא אחר, וכך גם החברה אותה הוא מוביל.

זה ממשיך לצורה בה האקט השלם שנקרא קרב היאבקות מסתיים, או ממוסגר. בכל אירוע נדמה שהם מחפשים את הרגע האחד הזה, את הכמה שניות שיכולות להפוך לגיף אייקוני, או לסרטון שחורך את הרשתות, או לתמונה שתופיע בכל האתרים. המבט של סינה בזמן החיבוק לקודי, רולינס זורק את הקביים לצדדים, או אפילו סתם משהו פשוט כמו לוגאן פול קופץ על שולחן. זה לא באמת חשוב האם קרב המיין איבנט של אירוע מסוים היה מדהים (כמו סאמרסלאם) או גרוע (כמו רסלמניה), העיקר שבסופו תהיה איזו חדשה גדולה, חזרה מפתיעה, טוויסט כלשהו או כל דבר מעורר באזז שיוכל לתפוס את תשומת הלב ל-24 השעות הקרובות.

אני לא בהכרח מביע דעה האם השינוי הזה הוא טוב או רע. יכול להיות שזה שינוי טבעי שהגיע עם הזמן. זו "רוח התקופה". זה "הדור של היום". זו הצורה שבה העולם פועל. 

מה שאני כן יכול להגיד זה שאני קצת מתגעגע להיאבקות של פעם. אני משווע למיין איבנט שבו שני המתמודדים הם לא אנשי בידור שעובדים בלמצוא את השוט המושלם לשלוח לרשתות, אלא מתאבקים אגרסיביים עם בעיות עצבים שבאים לשבור אחד את השני. כניסות לא כל כך מעניינות אותי, ראיתי אותן כבר 200 פעם. במיין איבנט של רסלמניה 17, שנחשב אולי לטוב בכל הזמנים, לא הייתה שום כניסה מיוחדת, רק שני מתאבקים שצועדים במרץ לזירה עם מבט של רצח בעיניים. דה רוק אפילו לא הספיק לסיים את הכניסה שלו, כי סטון קולד התנפל עליו עוד לפני שהפעמון צלצל. המיין איבנט של רסלמניה 23 היה קרב רסלינג טהור, בלי שום גימיקים או טוויסטים, וזה אחד הקרבות האהובים עלי אי פעם.

בקיצור, פחות מעניין אותי האם ההפקה היא הכי צבעונית, הכי אלגנטית או הכי יפה. אני לא מחפש את הרגע המושלם שישבור את הרשת. אני אוהב את הרסלינג שלי מחוספס, עממי, פרוע, חסר פוזה. אני לא רוצה מוזיקת פופ, אני מחפש מטאל. אני רוצה אווירה של שנאה, של תחרות, של אלימות. האם זו בסוף לא הגרסה הבסיסית והמופשטת ביותר של רסלינג, אלימות למטרות בידור?

ואולי זה סתם אני שמזדקן.

[The Visionary]

(08-04-2025, 02:11 PM)RoeeHardy כתב:  ואולי זה סתם אני שמזדקן.

רועי "מגילות" הארדי: אתה קרוי על שם אחד האנשים הכי כריזמטיים שהנוכחות שלהם הפכה כל שואו לסולד אאוט ואם לא הרס היצר העצמי היה מדובר במתאבק גדול יותר מסטון קולד האלק סינה או אנדרשון אייצ'פלייר. אתה לא מזדקן, זה הביזנס שסוף סוף הבין שצריך יותר ג'ף הארדי ופחות CM פרחח.

[iCena]

טוב סיימתי עם רסלינג לצערי,חזרתי לראות רק בגלל הגואט אני מבין שהוא לא יפרוש עם החגורה ..מבחינתי לא הייתה לי בעיה שקודי יקח רק עם טרן אבל לא קרה. מה שכן,דצמבר יהיה התאריך שיהיו לי מלא דמעות