אשכול סיכום | יום שלם של רסלינג בלוס אנג'לס

[Breakker]

 

(06-08-2025, 06:04 AM)Breakker כתב:  אז היום שלי התחיל ב10 בבוקר עם וורלדס קולייד, המשיך ל-MITB ונגמר (לצערי) בזה הרגע - 9 בערב.
כשאומרים "עייפים אך מרוצים" - זאת בדיוק ההרגשה. 
הסיום של המאיין אבנט.. וואו, איזה רגע ענק. אני עדיין באופוריה מכל הטירוף. דעות וחוויות - הכל בקרוב מאוד.

"בקרוב מאוד" זה לא היה, אבל אחרי כמעט 3 חודשים - הגיע הזמן לעשות את זה.
* אני אחלק את האשכול ל2 חלקים: חלק כתיבה וחלק של תמונות/סרטונים, ככה שגודל התמונות לא יתקע לכם את העמוד בזמן הקריאה.

מאיפה בכלל מתחילים? חלק 2

אז למי שלא יודע, בשנה האחרונה גרתי בלוס אנג'לס. כרגע אני נמצא בישראל, וזאת אחת מהסיבות שלקח לי קצת יותר מדי זמן עם האשכול הזה. הייתי עסוק ביותר מדי דברים שהסיחו את דעתי, אבל סוף סוף אני יכול לשחרר אותו אליכם כמו שצריך.
האירוע רסלינג הראשון שלי אי פעם היה תוכנית הבכורה של RAW בנטפליקס שהתקיים בלוס אנג'לס, למי שעדיין לא יצא לקרוא מוזמן להכנס לכאן.
האירוע השני והשלישי יחדיו היו וורלדס קולייד ו-MITB, באותו יום. אז שנתחיל?

לפני הכל אני חייב לציין ולהודות שוב ללידור האדיר שבלעדיו החוויה הייתה נראית אחרת, שוב. מהכרטיסים, עד לדרך לאולמות ועד סיום 2 האירועים. אמנם הלכתי לבד, אבל הרגשתי כאילו הוא יושב כיסא לידי.

יום שישי, 6.6 - יום לפני האירוע
בדרכי למסיבת הפתעה של חבר בסנטה מוניקה בצהריים של שישי, עצרתי בחנות שהקימו ל-MITB ממש 5 דקות מאיפה שהייתי צריך להיות.
עוד חוויה שלידור אחראי עליה, כי אם לא הוא, לא הייתי יודע בכלל שהחנות הזאת קיימת.
מי שפספס, מוזמן לראות את התגובה שלי באשכול לקראת MITB כאן. תמונות ושלל מהחנות מחכים לכם שם.

יום שבת, 7.6 - Worlds Collide
היום הגדול הגיע. אני קם, אוכל ארוחת בוקר, לובש את החולצה של ליב ודום ולקראת 10 כבר עולה על הרכב לכיוון האולם. בשעה כזאת שאין פקקים בכביש לקח לי בערך חצי שעה להגיע.
החניתי בחנייה מסודרת כמו בפעם הקודמת ויצאתי לדרך. החנייה קרובה מאוד ל-2 האולמות וכבר בדרך לאולם הרחובות היו מלאים במקסיקנים שמוכרים מרצ'נדייז, כאשר המוצר המרכזי היה מסיכות של ריי מיסטריו.
אחרי כמה דקות הליכה הגעתי לקיה פורום. המקום כמובן לא משתווה בכלל לאינטויט דום, אבל זה עדיין אולם מרהיב ומרשים. הגעתי לאולם כשהוא כבר כמעט מלא והלכתי למושב שלי. אני ישבתי באיזור המצלמה, הכיוון שאליו המתאבקים חותכים פרומו. מאחורי היה חצי יציע שהיה ריק לגמרי ומי שרוצה היה יכול בכיף לשחק עם המושבים ולעלות/לרדת לשבת איפה שבא לו.
אני עוד אדבר על זה בהמשך, אבל אני חייב לציין את זה מעכשיו - לא כל מי שהיה ב-WC בהכרח הגיע ל-MITB. לוס אנג'לס גם ככה מפוצצת במקסיקנים, אז עוד יותר באירוע כזה היה אפשר להרגיש את האווירה המקסיקנית באוויר. השפה, הצ'אנטים, האווירה והטירוף שהיה באולם היה חוויה יוצאת דופן.

פתיחת האירוע
האנטר, שון מייקלס ושאר הלוצ'ות פותחים את התוכנית. כמובן שהאנטר ומייקלס מקבלים פופים גדולים.
המנונים ומיד לאחר מכן ריי מיסטריו יוצא החוצה לפופים מטורפים מהקהל. הייפ קטן ויאללה לעניינים.

קרב שלשות
אופנר מעולה. זה היה קרב מבדר מאוד, הקצב היה גבוה, איגואנה כמובן היה ה-MVP של הקרב והקהל פשוט התאהב בו.
בשלב מסוים לידור שלח לי הודעה שליב ודום נמצאים בשורה הראשונה, מיד הבחנתי בהם ורק חיכיתי לרגע שתהיה אינטראקציה מסוימת איתם, שכמובן הגיעה בהמשך. הבוז שדום קיבל היה חזק, הברול היה כיפי ויאללה עוד קרב ל-MITB.

זוגות נשים
אני אתחיל בלהגיד שעד אותו אירוע לא הייתי כזה מעודכן ולא כ"כ עקבתי אחרי סטפני ואקר, ככה שלא ידעתי בדיוק על מה כל ההייפ. כשהיא יצאה החוצה היא קיבלה פופ ענק. הקרב היה נחמד, אבל כולנו יודעים שההיילייט האמיתי היה הדאבל דוויל קיס, נכון? ואם חשבתם שאני לא אצלם את זה בשבילכם.. תנו גז לתגובה של התמונות והסרטונים.

קרב שלשות V2
זה גם כן היה קרב טוב, אבל נהניתי הרבה יותר מהאופנר מאשר הקרב הזה. היה שם איזה לוצ'ה אחד שאני כבר לא זוכר את שמו שהאט קצת את הקצב וביצ'בץ', אבל סך הכל היה קרב נחמד.

מרובע על אליפות צפון אמריקה
טוב, כאן היה אפשר להרגיש חד משמעית שכבר העלנו הילוך.
קיד ופייג' היו טובים, אבל אפשר לדבר רגע על פיניקס וג'בון? הולי שיט. לראות את האתלטיות והריחוף הזה באוויר בלייב היה פשוט משוגע. אני באמת חושב שפיניקס זה הדבר הכי קרוב שיש לנו לריי מיסטריו היום.

מאיין אבנט
וואו, וואו ושוב פעם... וואו. 5 כוכבים מבחינתי.
לפני הכל, הכניסה של גייבל הייתה חוויה עם צ'אנטים חזקים של "YOU SUCK" ברקע.
והקרב? וואו איזה קרב. עברו כמעט 3 חודשים ואני עדיין זוכר כל ספוט מהקרב הזה. זה לא חדש לי שגייבל מתאבק אדיר, אבל את ויקינגו לא באמת הכרתי ואני שמח שזכיתי לראות את הקרב הזה בלייב. כשאומרים "כל ספוט בצבע" - זה לגמרי על קרב מהסוג הזה. ספוטים חולניים ברמה שאני תופס את הראש ולא מאמין שאני רואה את זה מולי. הקהל כמובן היה מושקע שם יותר מכל קרב אחד בקארד ואני מאמין שיכלתם לשמוע את זה מהשידור.
אחרי הקרב כל הלוצ'ות הגיעו לחגוג עם ויקינגו בזירה. מיד אחרי שהבנתי שהשידור ירד מהאוויר יצאתי החוצה והתקדמתי אל עבר האולם הבא.
אני חייב להגיד שבהתחלה הייתי קצת סקפטי לגבי האירוע הזה - לידור יודע כמה לא הייתי לחוץ כ"כ לקנות כרטיס, אבל אני כל כך שמח שלא ויתרתי על זה. זאת חוויה אחרת, זאת אווירה אחרת ואני מודה על הזכות שיצא לי לטעום ממשהו שאני לא הכי מכיר. היה מדהים וזאת הייתה אחלה של יריית פתיחה לפני הדבר האמיתי.

יום שבת, 7.6 - Money in the Bank
אז ההליכה מהקיה פורום לאינטויט דום היא בערך 10 דקות, ומי שהיה בכבישים לא היה יכול שלא להבחין בשיירה הענקית של האוהדים שעושים את דרכם מאולם לאולם. 
על האולם המדהים, המרשים והמרהיב הזה אני הפעם לא אפרט יותר מדי, יש באשכול הקודם שלי פירוט והמון תמונות וסרטונים מהאולם. זה מצחיק כי זאת הייתה כולה פעם שנייה שלי שם, אבל הרגיש לי כאילו אני שם כל שני וחמישי. 
בתוכנית הבכורה של RAW בנטפליקס היה הרבה זמן להיות מחוץ לאולם ולהנות מכל האטרקציות, אבל הפעם הזמנים היו די לחוצים ורוב מי שהגיע נכנס כבר ישר לאולם, למרות שהאולם מבפנים היה עדיין די ריק כשנכנסתי, אז כמו כולם יצאתי לבחוץ לאכול, לשתות וקצת להתרענן.
נכנסתי לראות את המיקום של הכיסא שלי וזה היה מיקום פצצה. בדיוק באלכסון מהעמוד, איפה שההילים עומדים.
עם הזמן האולם התחיל להתמלא, השדרנים התחילו לצאת החוצה והאווירה התחילה להיות מטורפת.
אני חייב לציין משהו שמאוד שיפר לי את החוויה - בוורלדס קולייד ישבתי סוג של עצמי לבד עם מרווחים בכיסאות שלידי, אבל כאן לא היה כיסא אחד פנוי, והאנשים שישבו לידי היו פעילים מאוד בכל מה שקשור ללעודד ולהריע, וזה ממש הקליל לי את האווירה ונתן לי להיות גם חלק מזה מבלי להרגיש שאני עוף מוזר.
עוד לפני שהאירוע עלה לשידור היו המון פעמים צ'אנטים חזקים מאוד של "We want Truth", אף אחד מאיתנו לא ידע איך זה הולך להגמר בסוף הערב...

MITB נשים
קרב מצוין להתחיל איתו את האירוע.
סטפני כמובן שוב פעם קיבלה פופ אדיר בכניסה שלה, אבל שנדבר רגע על הפופ שריה קיבלה? הולי שיט, הלוואי והייתי מצליח להעביר לכם במילים איך האולם רעד באותם רגעים. הבחורה כוכבת-על. זוכרים שדיברתי על זה שהיו לידי אנשים שהיו פעילים בלעודד? הבחור שלידי לא הפסיק לצעוק "I LOVE YOU MOMMY", לרגע מסוים כבר התחלתי להאמין שהוא הבן שלה.
נהניתי מאוד מהקרב, היו ספוטים גדולים, אבל התוצאה הייתה מאוד מפתיעה. הרגיש שהקהל היה די 50-50 עם ההחלטה הזאת. בזמנו לא אהבתי את זה בכלל, אבל אנחנו נמצאים כמעט 3 חודשים אחרי ואפשר להגיד שנעמי עשתה יופי של דרך מאז.

אליפות IC
הצמד האהוב עליי ב-WWE יוצא החוצה ואוי, כמה שהקהל אוהב את דומיניק. מטורף לחשוב איפה היה דומיניק של פעם ואיפה נמצא דומיניק של עכשיו.
אוקטגון היה אחלה, הקרב היה טוב ויאללה לחלק הבא.

אליפות IC נשים
טוב, זה היה קרב מעולה. הרגישו שבאמת יש כאן מלחמה.
הקהל אוהב את בקי והקהל מאוד מעריך את ליירה. אחרי הקרב היה אפשר להרגיש את המתח שהיה באוויר וכל הקהל היה על קוצים לראות את ליירה מתהפכת על בקי. כשזה קרה, אני מאמין שכבר שמעתם בעצמכם את התגובה. שוב, זה היה קרה מעולה, אבל יאללה - מכאן כבר הייתה הרגשה שאנחנו עולים ללבל אחר בערב הזה.

MITB גברים
עוד לפני שנדבר על הקרב, נדבר על הכניסות כמובן. היו 3 שקיבלו תגובות מאוד חזקות. הראשון הוא סת' רולינס, כמובן, השני הוא LA נייט, כי אוי ואבוי אם ב-LA הוא לא יקבל פופ גדול, והשלישי הוא פנטה שהקהל פשוט מטורף עליו ובצדק. היו כמה פעמים שפנטה היה לבד על הסולם והקהל כל פעם מחדש השתגע ובאמת האמין שהוא הולך לזכות.
הקרב היה אדיר, שימוש מושלם בקונספט של קרב סולם, ספוטים יוצאי דופן ואווירה משוגעת.

אבל כולכם יודעים למה חיכיתי באמת...... אני לא אשכח את הרגע הזה.
נייט, אנדראדה ופנטה נלחמים על הסולם, ואז הקהל מתחיל בנביחות. שאני לא אנבח? נובח כמו משוגעעעעעעע.
ברון ברייקר וברונסון ריד יוצאים החוצה, וברייקר כמו מטוס קרב מתפוצץ על גייבל עם ספיר מטורף ומפרק את הגוף שלו ל-2 חלקים. וואו מה שקרה לי בגוף באותו רגע, התגובה האותנטית הזאת של: "אווווווווווווווווווווווווווו", ולא רק ממני, מכל האולם. זה היה מדהים. מיד לאחר מכן הוא וריד מפרקים את כל המתמודדים, ואז... ג'ייקוב פאטו יוצא החוצה לצידו של JC מתאו. אני באמת חושב שבאותם רגעים הייתי בעננים. אחד מהדרים מאצ'אפ שלי זה ברייקר-פאטו, עוד מאותה תוכנית של RAW שהיה בניהם פייסאוף קטן. ופתאום לראות אותם הולכים להכנס לברול אחד עם השני, בלייב, זאת הרגשה שקשה לי בכלל לכתוב במילים. בשנייה שהמוזיקה של פאטו כבתה והתחיל הברול, הקהל באולם השתגע ונכנס בעצמו לטירוף. הברול מתחיל, ברון מוריד את מתאו עם ספיר על הברקייד ושוב פעם התגובה של: "אווווווווו" יוצאת באופן כל כך טבעי. ברון חילק כאן ספירים ברמת השלמות. באירוע הקודם שלי זכיתי לראות את ברון סה"כ עומד בשורה הראשונה עם האליפות על הכתף וזהו, הפעם? הפעם קיבלתי טעימה ענקית מהעוגה. בפעם הבאה אני מקווה שזה כבר יהיה בקרב שלו במאיין אבנט.
ואם חשבתי שבזה זה נגמר, הגיע הרגע ששינה את המשחק. הקהל חיכה לזה. הקהל כל כך חיכה לזה. בשנייה שסולו התחיל לטפס על הסולם לצידו של פאטו, כולם כבר עמדו על הרגליים והוציאו פלאפונים. ברגע שפאטו תפס לסולו את הרגל הקהל התחיל בצ'אנטים חזקים של "פאטו!", ומיד לאחר מכן הגיע הביטדאון שהכניס את כולם לשגעון. אין אחד לידי שישב באותם רגעים.
רולינס זוכה במזוודה ובמבט לאחור - אני חושב שהוא היה האופציה האידיאלית לזכות. 

המאיין אבנט
אם כבר כניסות, אז אוי ואבוי למי שהיה באולם ופספס את הכניסות. קודי, ג'יי, סינה, מהכניסות הכי טובות ומהנות שיש היום ב-WWE. בזמן שאני כותב את זה הפלאפון פתוח מולי והסרטונים פועלים אחד אחרי השני.
קודי עם כניסה מדהימה. ג'יי עם כניסה עוד יותר מדהימה שזכיתי לחוות אותה פעם נוספת בלייב, הכניסה שלו היא היחידה שבאמת מרגישה כמו הופעה. הרגשתי כאילו סיימתי אימון אחרי זה. הכניסה של לוגאן עם הרחפן הייתה מגניבה, וכמובן... ג'ון סינה. בזמנו הוא עוד היה היל ככה שה"ג'ון סינה סאקס" היה עוצמתי ברמות מפחידות. 
הקהל כמובן היה פעיל לאורך כל הקרב, הקרב עצמו היה מעולה והספוטים היו נהדרים, אבל אם אני צריך לקחת ספוט אחד זה לגמרי המונסולט של לוגאן על ג'יי מהחבלים. זה פסיכי, פשוט פסיכי. מעבר ללצעוק "הולי שיט" ולהתפרע אחרי ספוט כזה, אתם רואים איך במחיאות כפיים אנשים מעריכים את מה שמתאבקים עושים למען הבידור שלנו.
ומכאן נעשה צלילה ישר לרגע הכי גדול כנראה של הערב: R טרות'. כמו שציינתי בהתחלה, לכל אורך האירוע היו צ'אנטים של "We want Truth", האם רוב האנשים בקהל ציפו לזה שבסוף הערב נקבל את טרות'? אני לא חושב.
ברגע שהאיש בחליפה הגיע ותקף את סינה הטירוף באוויר כבר היה מורגש, אנשים כבר הרגישו שזה כנראה טרות', אבל אתם לא מוכנים לאותו רגע שבו טרות' מוריד את המסיכה ואנחנו מגלים שזה הוא. זאת כנראה הייתה התגובה הכי חזקה מהקהל באותו הערב.
אז הנה, אנחנו 3 חודשים אחרי וטרות' מרגיש כמו אותו טרות' שנמצא באותו מעמד ומעולם לא עזב, אבל באותה נקודת זמן, זה היה רגע כל כך ענק.

סיכום קצר
קודם כל, כמובן שזה שונה לכתוב את הדברים כמעט 3 חודשים אחרי האירועים, אבל עדיין, בזמן הכתיבה אני מסתכל בתמונות ובסרטונים ונזכר באותם רגעים גדולים ומרגיש כאילו זה היה ממש אתמול. לגבי ההתעסקות בפלאפון - אין מה לעשות, אנחנו חיים בעידן שבו המדיה זה חלק בלתי נפרד מהחוויה. ניסיתי כמה שיותר להנות מהאירוע גם מבלי להיות רק בפלאפון, אבל בסופו של דבר היה חשוב לי גם לתעד ולשמור מזכרות מהחוויה הזאת. 
כמו שכתבתי בהתחלה, היום שלי שם התחיל מלא ריגושים ב10 בבוקר ונגמר ב9 בערב. 11 שעות שעפו לי כל כך מהר, אבל נהנתי מכל אחת ואחת מהן.
אני שמח שזכיתי לצאת מאזור הנוחות ולחוות חלק מהתרבות של ההאבקות המקסיקנית. אני לא בקיא בעולם הלוצ'ות אבל נראה שמגיעים לעשות שם הרבה כיף וזה מה שהיה באותו בוקר. הרבה כיף.
MITB היה מלא ברגעים גדולים ואני שמח על הזכות שהייתה לי לראות מתאבקים כמו ברייקר, רולינס, סינה, קודי, ליב, דום וכו'.
על אחד מהקעקועים שלי רשומה המילה: "blessed", ואני באמת מרגיש מבורך שיש לי את האופציה בחיים לטוס, לראות, להיות עצמאי ולהגשים לעצמי חלומות, ברמה שאני לא צריך להיות תלוי באף אחד, אני פשוט נכנס לאוטו, מגיע ונכנס לגן עדן הפרטי שלי. 
משחקי כדורגל זה כיף, מסעדות זה כיף, הופעות של זמרים זה כיף, אבל אירוע של WWE? זאת חוויה שאסור לנו בתור אוהדים לפספס. לפחות פעם אחת בחיים.
מי שכבר היה באירועים יודע על מה אני מדבר, אבל מי שקורא את זה ועדיין לא היה - תעשו לעצמכם טובה ותתחילו לתכנן את הטיול הבא. זין על הכסף, כסף בא וכסף הולך, כסף לא הולך איתנו לעולם הבא. אנחנו רוצים לקחת איתנו חוויות וזכרונות, לא חלומות שמעולם לא הגשמנו.

אוהב אתכם ואני שמח שיש לי אתכם לשתף על חוויות מהסוג הזה. 

[Breakker]

פינת המדיה:

Worlds Collide - תמונות




















 
Money in the Bank - תמונות











































 סרטון מסכם:

בהתחלה חשבתי להעלות את כל הסרטונים בנפרד, ככה שלא תצטרכו לראות את כל הסרטון ותוכלו לדלג לקטע מסוים שבא לכם לראות, אבל בסוף החלטתי לאחד את כל הסרטונים לסרטון אחד. בתיאור של הסרטון רשום לכם בדיוק את הזמנים של כל קטע וקטע, וכמובן שאוסיף את זה גם לכאן:
* ממליץ לשים על 1080P





WC
0:00 – הכניסה של ריי מיסטריו
0:21 – ניצחון בקרב שלשות
0:31 – דומיניק מיסטיריו מפריע
0:48 – הכניסה של סטפני ואקר
1:04 – דאבל דוויל קיס
1:14 – הכניסה של צ'אד גייבל
1:43 – קנדיאן דסטרויר
1:56 – צ’אד מעיף את ויקינגו
2:00 – המונסולט של צ'אד על השולחן
MITB
2:14 – הכניסה של ריה ריפלי
2:45 – MITB נשים
2:52 – נעמי מנצחת בקרב
3:12 – הכניסה של בקי לינץ'
3:25 – הצוות מתארגן בין הקרבות
3:39 – הכניסה של סת' רולינס
4:50 – הכניסה של פנטה
5:43 – הכניסה של LA נייט
6:32 – MITB גברים
7:17 – MITB גברים
7:45 – ג’ייקוב פאטו מתהפך על סולו
8:24 – סת’ רולינס מנצח בקרב
9:00 – הכניסה של קודי רודס
10:19 – הכניסה של ג'יי אוסו (אחרי שהוא כבר ירד דרך הקהל)
11:26 – הכניסה של ג'ון סינה
12:29 – סינה מבצע AA על קודי
12:39 – המונסולט של לוגאן על שולחן השדרנים
12:50 – R טרות' חוזר
13:20 – סיום MITB

[The Visionary]

דאם. דאם. ושוב פעם - דאם.

מצד אחד אני שמח בשבילך, מצד שני אני מקנא בך.
רוצה להיות שותף לרסלמניה?

[master of doom]

הו בייבי, פצצה של אשכול. אנחנו יכולים לבלבל תמוח פה שעות על כמה שרסלינג חלש, חסר מעוף, משעמם... אבל כשרואים את הדבר האמיתי כל הביקורת הזאת הולכת לפח. זכית לראות הרבה דברים אדירים, את סינה, את קרב המזוודה, את המיינאבנט של וורלדס קולייד, אבל אין לי ספק שהדבר שהכי נהנית ממנו זה האווירה המפגרת הזאת לפני אירועים כאלה, אין תחליף לזה. שמח בשבילך אח

[NoamRR]

אתה לא מפסיק להנות אהה? אשכול שני השנה ואני מאחל לך כמה שיותר חוויות כאלה ומאחל לנו כמה שיותר אשכולות כאלה. כן התגובה הזאת מגיעה בדיליי, תתבעו אותי, אני אוהב להתפנק על האשכולות האלה. האמת אני מעדיף תמונות תוך כדי האשכול, אבל פשוט אקבל את הכל במכה לתוך הפרצוף ואגיד ברצף "אני מקנא" כפול מספר התמונות.

אני זוכר שפתיחת האירוע של המקסיקנים הייתה נראת ממש מצחיקה עבור DX, שהם עוד שנייה צוחקים תוך כדי פליטת WTF. מעניין איך אתה חווית את זה. אני אוהב את המעורבות של לידור לאורך האירוע, הבן אדם יודע הכל. אם הוא היה יודע הכל גם על AEW הוא היה מקבל חפירות גם ממני.

המרובע על אליפות צפון אמריקה היה בין הקרבות שכן ראיתי מהאירוע ואני זוכר שהתלהבתי מאוד, לראות את זה מול הפנים בטח היה משוגע. וכמובן הקרב המרכזי שהיה פסיכי עוד יותר. גם אם לא מכירים את המתאבקים יותר מדי, אפשר לזהות את האווירה המשוגעת שתתלווה לאירוע הזה. שמח בשבילך שכן חווית את האירוע הזה בסוף.

ועולים ברמה לאירוע הגדול. מצחיק לקרוא על טרות עכשיו, כמה שזה היה טרנד באותם ימים.

קיבלת את דומיניק באופן פעיל ב2 הלילות, מגניב. תוך כדי שאני כותב את זה אני נזכר בבראול של החזון והבלאדליין, כאילו ממש נועד עבורך. מהקרב כסף בבנק גם נהנתי. הייתה אווירה קסומה ב2 לילות האלה ויכול להיות שעם קהל אחר זה לא היה קורה, אז גם במובן הזה זכית מאוד, מפרגן לך טוב?????ומקנא???? הקרב המרכזי הרגיש לי כמו קרב כדי שהקהל יגיד קיבלנו מתאבקים מהשורה הראשונה, אפשר ללכת הביתה. טרות הרגיש באמת כמו המשיח שם.

11 שעות זה משוגע, אשכרה העברת חצי יום ברסלינג. בתמונות מצחיק לראות את ההבדל בין האולמות של עולמות מתנגשים לכסף בבנק. ישבת במקומות פסיכיים, יכלת להבחין בהבעות הפנים של המתאבקים. וכמובן הספוט הכי מגניב, מאחורי המצלמה, לאן שהמתאבקים מסתכלים.

את הסרטון אני אשתדל לראות מתישהו, הלכתי על סיקור שקט כי בכל זאת אני אבא שמוצא כל רגע פנוי כדי לכתוב על רסלינג.

לסיכום, בחרת חתיכת יעד לגור בו. שמח בשבילך מאוד, כיף מאוד לקרוא על חוויות של חברים מהפורום, שנזכה לכמה שיותר כאלה.

[SwitchBlade]

מהסוגים האהובים עליי של אשכולות.
מקנא ב100% וגם מבסוט ב100% ושמח שהייתה לך את החוויה הזאת.

אני תמיד אמרתי שאוהדי רסלינג ישראליים הם קשוחים לאללה, כי זה לא מובן מאליו להיות אוהד של משהו שמעולם לא ראית בעצמך בתוך האולם. לאמריקאים יותר קל, זה מגיע לעיר שלהם, 20 דק' נסיעה, אנחנו צריכים לקום ב2 בלילה לתכנית, ולראות הכל מרחוק, בשפה זרה, מיבשת אחרת.

זה למה - כשסוף סוף הולכים לאירועים האלו, בשבילנו זו חוויה יוצאת דופן ששווה לדבר עליה.
אני התרשמתי מWC כאירוע שהוא בשקט בשקט היה ענק ולא נופל מMITB, וגם מהחוויה שלך אפשר לראות שהאירוע הזה באמת הכיל אטמוספירה אחרת לגמרי. על פניו AAA נראית כמו רכישה מעולה של WWE.

המקומות שלך בMITB היו מדהימים, יא אללה.