השינוי ושברו - עשור לפייפבומב של CM פאנק

[Erlking]

איך שאני זוכר את זה, קווין נאש הרס את האנגל כיוון שלא היה מוכן להיראות רע מול מטגן המזון מהיר של בית הוופלס. עצוב שטריפל היה צריך להתאבק בנאש במקומו.

[master of doom]

(07-04-2021, 07:31 AM)Erlking כתב:  איך שאני זוכר את זה, קווין נאש הרס את האנגל כיוון שלא היה מוכן להיראות רע מול מטגן המזון מהיר של בית הוופלס. עצוב שטריפל היה צריך להתאבק בנאש במקומו.

אז למה הכניסו אותו מלכתחילה לאנגל הזה? זה היה יכול לעבוד גם בלעדיו

[SwitchBlade]

אני לא מחבב את פאנק, אבל אין מה לעשות - אף מתאבק לא הרגיש רותח כמוהו בעשור האחרון.
פאנק של MITB 2011 היה הדבר המגניב ביותר בעולם, מורד אינטלקטואלי שאשכרה מצליח להביס את company guy ג'ון סינה בשנה בה הוא היה הנורא ביותר. 

מצחיק לחשוב עד כמה האנגל הזה נהיה אמיתי מידי בשביל פאנק, שלבסוף (ובצורה בלתי נמנעת) נכנע לגאות הקלאסית של הWWE, פינה את מקומו למתאבקים זבל כמו הרוק ושאר פארט טיימרים, נשחק וקרס. 

בעיניי חשוב לציין הבדל בין הpipebomb לבין התבכיינות רגילה של מתאבק - אני מניח שגם אז פאנק היה שמח אם הדברים שהציקו לו היו משתנים, גם אם זה לא היה הוא בפרונט. כמובן שהוא אגואיסט וזה חלק מהעניין, אבל כאן לדעתי עומד ההבדל המהותי בין לרצות שדברים ישתנו לבין 'תביאו לי אליפות ראשית מגיע לי!', מה שאני אוהב לכנות בתור 'זיגלראיזם'. הכנות הזאת באמת הייתה מורגשת וחדשה אז בWWE, במיוחד ב2011 (אחת השנים הנוראיות ביותר בהיסטוריה המודרנית של הארגון). 

בגלל שאנחנו מדברים על פאנק חשוב לי מאוד לציין: אני כמובן לא שוכח לו את העובדה שהוא ניצח את ג'ף הארדי בסאמרסלאם 2009 ואני כמובן עדיין כועס עליו ולעולם לא אשכח לו את הדבר הזה. 
אבל וואלה אחלה פרומו. 

[Kamigoye]

מן הסתם שזה פרומו עם מלא השפעה, גם על המוצר וגם על איך שהקהל תופס את המוצר, והWWE עדיין מנסים לשחזר אותו מידי פעם בצורה מביכה.
אבל אני חושב שאם יש משהו שאני לוקח מהפרומו הזה והתקופה הזאת של היאבקות זה כמה מגניב פאנק היה, אבל באמת מגניב, לא מגניב של היאבקות, הוא לא נכנס לאיזה סטריאוטיפ קודם או מבנה שהיה לדמות.
הוא היה קאונטר קולצ'ר בצורה הכי מגניבה שאפשר (להיות בתוך חברת מולטי מיליארד דולר) והכי קרוב לפאנק (הז'אנר המוזיקלי) שהיה לחברה, אולי אי פעם.

[Shalev_the rock]

(07-04-2021, 10:50 AM)SwitchBlade כתב:  אני לא מחבב את פאנק, אבל אין מה לעשות - אף מתאבק לא הרגיש רותח כמוהו בעשור האחרון.
פאנק של MITB 2011 היה הדבר המגניב ביותר בעולם, מורד אינטלקטואלי שאשכרה מצליח להביס את company guy ג'ון סינה בשנה בה הוא היה הנורא ביותר. 

מצחיק לחשוב עד כמה האנגל הזה נהיה אמיתי מידי בשביל פאנק, שלבסוף (ובצורה בלתי נמנעת) נכנע לגאות הקלאסית של הWWE, פינה את מקומו למתאבקים זבל כמו הרוק ושאר פארט טיימרים, נשחק וקרס. 

בעיניי חשוב לציין הבדל בין הpipebomb לבין התבכיינות רגילה של מתאבק - אני מניח שגם אז פאנק היה שמח אם הדברים שהציקו לו היו משתנים, גם אם זה לא היה הוא בפרונט. כמובן שהוא אגואיסט וזה חלק מהעניין, אבל כאן לדעתי עומד ההבדל המהותי בין לרצות שדברים ישתנו לבין 'תביאו לי אליפות ראשית מגיע לי!', מה שאני אוהב לכנות בתור 'זיגלראיזם'. הכנות הזאת באמת הייתה מורגשת וחדשה אז בWWE, במיוחד ב2011 (אחת השנים הנוראיות ביותר בהיסטוריה המודרנית של הארגון). 

בגלל שאנחנו מדברים על פאנק חשוב לי מאוד לציין: אני כמובן לא שוכח לו את העובדה שהוא ניצח את ג'ף הארדי בסאמרסלאם 2009 ואני כמובן עדיין כועס עליו ולעולם לא אשכח לו את הדבר הזה. 
אבל וואלה אחלה פרומו. 

אתה מתכוון: פאנק נתן להארדי את קרב הסינגלס הכי טוב שלו בקריירה?

[SwitchBlade]

(07-04-2021, 09:30 PM)Shalev_the rock כתב:  

(07-04-2021, 10:50 AM)SwitchBlade כתב:   

אתה מתכוון: פאנק נתן להארדי את קרב הסינגלס הכי טוב שלו בקריירה?

אם אני מתעלם מאוסטין אריס, אדג', קורט אנגל, ג'וני נייטרו וג'ון מוריסון - אז כן, פאנק נתן להארדי את קרב הסינגלס הכי טוב בקריירה שלו. 

[ParadigmShift]

(07-04-2021, 10:50 AM)SwitchBlade כתב:  אני לא מחבב את פאנק, אבל אין מה לעשות - אף מתאבק לא הרגיש רותח כמוהו בעשור האחרון.
פאנק של MITB 2011 היה הדבר המגניב ביותר בעולם, מורד אינטלקטואלי שאשכרה מצליח להביס את company guy ג'ון סינה בשנה בה הוא היה הנורא ביותר. 

מצחיק לחשוב עד כמה האנגל הזה נהיה אמיתי מידי בשביל פאנק, שלבסוף (ובצורה בלתי נמנעת) נכנע לגאות הקלאסית של הWWE, פינה את מקומו למתאבקים זבל כמו הרוק ושאר פארט טיימרים, נשחק וקרס. 

בעיניי חשוב לציין הבדל בין הpipebomb לבין התבכיינות רגילה של מתאבק - אני מניח שגם אז פאנק היה שמח אם הדברים שהציקו לו היו משתנים, גם אם זה לא היה הוא בפרונט. כמובן שהוא אגואיסט וזה חלק מהעניין, אבל כאן לדעתי עומד ההבדל המהותי בין לרצות שדברים ישתנו לבין 'תביאו לי אליפות ראשית מגיע לי!', מה שאני אוהב לכנות בתור 'זיגלראיזם'. הכנות הזאת באמת הייתה מורגשת וחדשה אז בWWE, במיוחד ב2011 (אחת השנים הנוראיות ביותר בהיסטוריה המודרנית של הארגון). 

בגלל שאנחנו מדברים על פאנק חשוב לי מאוד לציין: אני כמובן לא שוכח לו את העובדה שהוא ניצח את ג'ף הארדי בסאמרסלאם 2009 ואני כמובן עדיין כועס עליו ולעולם לא אשכח לו את הדבר הזה. 
אבל וואלה אחלה פרומו. 

אל תשכח שמרגע הפיוד ביניהם, הנוראיות של סינה הפכה לדבר מהטובים בביזנס. זה הפך לקלאסיקה של טוב נגד רע, של עשירים מול עניים, של האותנטיות נגד הזיוף. כל עוד סינה התמיד בנוראיות שלו, פאנק נתן לו קונטרה עם המרד שלו וכל מילה שאמר אז הייתה זהב. הפיצוץ הקוסמי של זה ב-MITB היה אולי קרב שמבחינת טכניקת הסטוריטלינג שבו היה הטוב בכל הזמנים (אולי חוץ מהיאנג באקס נגד איבושי וקני). אני מסתכל על זה שאם סינה והדמות שלו והדחיפה שלו לכל מקום מלמעלה לא הייתה כל כך שנואה ומזוויעה, CM פאנק לא היה מגיע לפסגת הפופולריות שבה נגע. על זה אפשר להגיד תודה ענקית לג׳ון סינה שהיה כל כך מאוס וכך נוצרה לו הקונטרה המושלמת הקרויה פיליפ ברוקס משיקאגו אילינוי.

[xXRed4EverXx]

הודעה ראשונה שלי כאן, לא הבנתי מה קרה לקהילה בפורום ההוא.
אבל אני דיי הייתי וותיק שם, והייתי בן 16-15 בערך כזה קרה.
ראיתי את הפרומו הזה ותפסתי את הראש, אמרתי.. "וואו" וחזרתי אחורה וראיתי אותו כמה פעמים, עד היום אני משוכנע שפאנק דיבר מהלב, אומנם התכנון היה צריך להיות שפאנק יעביר פרומו כזה, אבל אני בטוח שאף אחד לא ציפה לכמות הכריזמה שתצא ממנו בפרומו הזה.
חשוב לציין גם את השבועות לאחר מכן, החתימת חוזים עם וינס שהתפוצצה, הראו המדהים שהיה בבוסטון ולמרות זאת פאנק קיבל שם יותר פופים מסינה.

ולקראת עצמו ב MITB.. אני זוכר כולם כולל אני לא ידעו מה הולך לקרות, וזאת התחושה הכי כיפית שיש שאתה מצפה לקרב בWWE, שאין לך מושג מה הולך לקרות.
מצד אחד אתה אומר שאין מצב שסינה יפוטר, מצד שני אתה אומר פאנק כל כך מצליח עכשיו.. איך הוא יפסיד ויעזוב?
הקרב היה מדהים, האווירה הייתה מחשמלת.. והתוצאה הייתה אדירה. ואחריי הקרב הזה הכל התחרבש, אומנם כן נהנתי מהפרומואים של פאנק וסינה לקראת הקרב שלהם בSS, אבל אז הכל התחרבש עם נאש ודל ריו שנדחף, אומנם קיבלנו אחלה ריין של פאנק אבל גם אז הוא לא היה תמיד במיין אבנט.

בכל מקרה, פרומו אדיר וקרב אדיר ב MITB, זאת באמת התקופה האחרונה שממש נהנתי מWWE.. אחריי זה ובמיוחד שפאנק עזב פשוט הפסקתי להתעניין.

[GuyN98]

(07-05-2021, 12:13 PM)ParadigmShift כתב:  

(07-04-2021, 10:50 AM)SwitchBlade כתב:  אני לא מחבב את פאנק, אבל אין מה לעשות - אף מתאבק לא הרגיש רותח כמוהו בעשור האחרון.
פאנק של MITB 2011 היה הדבר המגניב ביותר בעולם, מורד אינטלקטואלי שאשכרה מצליח להביס את company guy ג'ון סינה בשנה בה הוא היה הנורא ביותר. 

מצחיק לחשוב עד כמה האנגל הזה נהיה אמיתי מידי בשביל פאנק, שלבסוף (ובצורה בלתי נמנעת) נכנע לגאות הקלאסית של הWWE, פינה את מקומו למתאבקים זבל כמו הרוק ושאר פארט טיימרים, נשחק וקרס. 

בעיניי חשוב לציין הבדל בין הpipebomb לבין התבכיינות רגילה של מתאבק - אני מניח שגם אז פאנק היה שמח אם הדברים שהציקו לו היו משתנים, גם אם זה לא היה הוא בפרונט. כמובן שהוא אגואיסט וזה חלק מהעניין, אבל כאן לדעתי עומד ההבדל המהותי בין לרצות שדברים ישתנו לבין 'תביאו לי אליפות ראשית מגיע לי!', מה שאני אוהב לכנות בתור 'זיגלראיזם'. הכנות הזאת באמת הייתה מורגשת וחדשה אז בWWE, במיוחד ב2011 (אחת השנים הנוראיות ביותר בהיסטוריה המודרנית של הארגון). 

בגלל שאנחנו מדברים על פאנק חשוב לי מאוד לציין: אני כמובן לא שוכח לו את העובדה שהוא ניצח את ג'ף הארדי בסאמרסלאם 2009 ואני כמובן עדיין כועס עליו ולעולם לא אשכח לו את הדבר הזה. 
אבל וואלה אחלה פרומו. 

אל תשכח שמרגע הפיוד ביניהם, הנוראיות של סינה הפכה לדבר מהטובים בביזנס. זה הפך לקלאסיקה של טוב נגד רע, של עשירים מול עניים, של האותנטיות נגד הזיוף. כל עוד סינה התמיד בנוראיות שלו, פאנק נתן לו קונטרה עם המרד שלו וכל מילה שאמר אז הייתה זהב. הפיצוץ הקוסמי של זה ב-MITB היה אולי קרב שמבחינת טכניקת הסטוריטלינג שבו היה הטוב בכל הזמנים (אולי חוץ מהיאנג באקס נגד איבושי וקני). אני מסתכל על זה שאם סינה והדמות שלו והדחיפה שלו לכל מקום מלמעלה לא הייתה כל כך שנואה ומזוויעה, CM פאנק לא היה מגיע לפסגת הפופולריות שבה נגע. על זה אפשר להגיד תודה ענקית לג׳ון סינה שהיה כל כך מאוס וכך נוצרה לו הקונטרה המושלמת הקרויה פיליפ ברוקס משיקאגו אילינוי.

מסכים ואוסיף שפאנק לא היה מרגיש אותנטי ככה למשל בעידן האטיטוד (המון אנשים אומרים שהוא היה פורח יותר באותה תקופה). הוא אמנם לא נופל בכלל מבחינת כריזמה מאוסטין ורוק (ואפשר לראות את זה בפרומו הראשון ביניהם לקראת הקרב בראמבל 13) אבל סינה כאנטיתזה שלו וכל התקופה הילדותית החרבנה הזאת שהייתה ב-WWE הציבה את פאנק כסמל הדבר הטוב ביותר בארגון שייגאל אותנו מכל השיט הזה.

[master of doom]

יצא לי לראות עכשיו פרומואים של הפיוד בין פאנק להאנטר/נאש ו-וואו כמה מהר הם הצליחו לצנן את הפייפבומב הזה. בזמנו פשוט לא הערכתי כמה שזאת הייתה עלילה חרא.