תוצאות | WWE WrestleMania 39 - לילה 2

[DarkArts]

(04-03-2023, 10:23 PM)lidoradir כתב:  פין באלור אחרי שקיבל את הסולם מאדג' לפרצוף.

גבר, עצרו את הקרב לדקה, הוא נתן לצוות הרפואי להזריק לו חומר נגד כאבים ולתפור חלק מהמכה ואז הוא המשיך את הקרב.

[SwitchBlade]

(04-03-2023, 10:21 PM)WheelerYUTA כתב:  מדמיין כבר את קודי יורד לאליפות us ושם את תאורי אובר. מקווה שאני טועה.

לקודי כפייס מיין איבנטר יש חיי מדף קצרים, אתה לא טועה. 

[hbk]

למרבה ההפתעה הצ'יף שמר וטוב שכך, קודי לא צריך להיות אלוף עולם. היחיד שצריך לקחת מריינס חגורה אחת הוא אדג' שהנחיל הפסד ראשון נקי לדימון.

[Coquina Clutch]

דלפ - סולו סיקואה יקח את החגורה מריינס.
אתחיל בזה שאני חושב שהם ילכו בקרוב לג'יי - רומן, רומן ישמור, במהלך הסיפור יערבבו פנימה את סולו שיקרע בין השניים. משם הדרך סלולה.
פאנטזי בוקינג לגמרי, פשוט חיפשתי סיבה שריינס ינצח את קודי.

[lidoradir]

איטס טיים פור מגילת דעות - לילה 2 :

- הלילה השני של רסלמניה גם היה אדיר, הלילה הראשון עדיין מנצח, לא בהרבה.

- ברוק לסנר נגד אומוס היה אופנר טוב שעשה את העבודה, נהניתי יותר מהקרב הזה מאשר האופנר של הלילה הראשון שהיה ת'אורי-סינה. איך שצילצלו בפעמון אמרתי לאחי לשים טיימר ושתוך 10 דקות לסנר כבר חזרה על המטוס שלו בדרך הביתה. לסנר קיבל תגובות אדירות מהקהל, אומוס העיף שם את לסנר בהתחלה וזה היה חזק, לסנר פשוט מוכר אדיר. הסופלקסלים על אומוס היו מעולים והרגישו גדולים. בסופו של דבר כל הקרב הקצר הזה התרכז לספוט אחד וזה ה-F5, אם הספוט הזה לא יוצא טוב הולכים לשלשל על הקרב הזה... לסנר ביצע את הספוט בקלות, הקהל נתן פופים אדיריים, יופי של פתיחה.

- מרובע זוגות נשים היה הקרב הכי פחות טוב בלילה הזה, אין לי כח אפילו להרחיב פה, רונדה ראוזי באמת פצועה... לא צריך בכח להכניס אותה לרסלמניה ועוד לתת לה לנצח אחרי שהיא לא עושה כלום בקרב. וזה מגיע מאחד שהוא כבש של רונדה ראוזי.

- גונת'ר נגד שיימוס נגד דרו מקנטייר היה 5 כוכבים, הבנגר הראשון של הלילה השני... אבל איזה בנגר אינעל העולם, האמא של הבנגר. כולם ידעו בשנייה שהוכרז הקרב הזה שהוא הולך להיות חולני. שאפו לשלושתם. הם פשוט קרעו אחד לשני את הצורה, קרב פיזי ביותר, איזה פיצוצים עפו שם ואוו, הצ'ופים היו אכזריים, כל כך הרבה סבל הגוף שלהם עבר בקרב הזה. הייתי בעד שיימוס וגם הקהל באיצטדיון... שיימוס קיבל פופים מפחידים מהקהל. הקהל גם הגיב כמו שצריך לגונת'ר, איזה מפלצת פסיכית. רגעים ענקיים בקרב הזה, אקשן באמת בלי הפסקה, אי אפשר היה להוריד את העיניים מהמסך לשנייה אחת, מתח גדול בדקות הסיום. גונת'ר שומר על האליפות הביניבשתית. פאקינג מדהים.

- ביאנקה בלאייר נגד אסקה היה מעולה, לא בלבל של שארלוט פלייר נגד ריה ריפלי... אך עדיין בנגר ראוי לרסלמניה. שהגעתי להימורים בקרב הזה הלכתי על ביאנקה כי זה הרגיש לכולם בערך שהבנייה של אסקה לא הספיקה בשביל להפיל את ביאנקה שמחזיקה בריין גדול של שנה. 2 הכניסות היו מעולות ומגניבות. הכניסה של ביאנקה בלאייר והילדות הייתה מאוד מרגשת, אמא של אחת הילדות בדיוק נפטרה באותו יום, לראות את ביאנקה רוקדת עם הילדה הזאת ונותנת לה כמה רגעים טובים... עשה טוב על הלב.
חוזר לקרב, קרב מעולה, הופעה טובה של שניהן אך לא חשבתי לשנייה אחת שביאנקה בלאייר באמת הולכת להפיל כאן, ביאנקה מתאבקת אדירה, באמת מרגישה כוכבת גדולה.

- חוסר מזל מטורף לשיין מקמהן, כאב לראות את זה. טריפל H הודיע שהוא קרע את השריר הארבע ראשי. סנופ דוג קינג, אילתור מעולה.

- אדג' נגד הדימון פין באלור היה מצוין, בנגר שלישי ללילה הזה. קודם כל הכניסות שלהם היו אדירות, ברוד אדג' היה חזק ביותר. הדימון הסגול(של ההיל טרן) תמיד מגניב, התגעגעתי לשיר הזה. אהבתי גם את הצבעים סגול ואדום שהיו על החפצים. במהלך הקרב אדג' פותח לבאלור את הפרצוף כאשר זורק עליו סולם, באלור כמו קינג ממשיך אחרי טיפול. זה אכן הרגיש שקיצרו קצת את הקרב אך עדיין נהניתי פה מכל רגע וזה היה פשוט מצוין, ספוטים מעולים, באלור מעיף את אדג' דרך השולחן, אדג' נותן לבאלור אדג'קיושן מהסולם, באלור בספוט מגניב וחזק קופץ דרך הקיר של הכלוב על אדג' שזז ובאלור מתרסק על השולחן. הספיר של אדג' היה חזק ביותר וקונצ'רטו מטורף לסיום. שאפו לשניהם על הופעה מעולה. לא אכפת לי הסיום של הקרב ומי ניצח, אם באלור היה מנצח היו בוכים שאדג' ממשיך להפסיד ולא עושים איתו כלום והוא אגדה וכו', שאדג' מנצח בוכים שהוא ניצח את הדימון בפעם השנייה ושבאלור היה צריך יותר את הניצחון וכו'. מסקנה ? הכבשים תמיד יבכו.

- ה-קרב המרכזי של רסלמניה בין רומן ריינס וקודי רודס היה פצצה, מה שחוויתי בקארדיף באיצטדיון, הפעם חוויתי את זה מהמיטה. הכניסות כראוי לקרב המרכזי של רסלמניה היו מטורפות, קודי במחווה מרגשת לבנו של לוק הארפר. הפסנתרים בכניסה של ריינס... פשוט מרגיש הבוס האחרון, זה היה אדיר. פייסאוף קלאסי לתחילת הקרב והקהל חם ובתוך הזה. גם אחרי שהעיפו את סולו סיקואה זה היה ברור שהולך להיות בלאגן, ככה זה בקרבות של רומן ריינס, זה גם לא באמת מפריע לי, רומן ריינס הוא היל שיעשה הכל כדי לשמור על החגורות האלה. קודי רודס הרוויח את הספוט בקרב המרכזי של רסלמניה, הופעה אדירה שלו. הקרבות של ריינס באותו סגנון שהם מתחילים לאט וככל שהקרב מתקדם הוא יותר טוב, זה בדיוק מה שהיה כאן... בכל זאת צריך לבנות קרב של 35 דקות. הקרוס רודס הראשון היה נהדר אך כמובן חיכיתי לקטע שהיה ברור שהוא ינסה לתת לו כמה ברצף. הסופרמן פאנץ' מהאוויר שקודי ניסה דיסאסטר קיק היה פצצה והוציא חתיכת תגובה מהקהל. קודי כמעט ומנצח אך האוסוס מגיעים... סמי זיין ואואנס עושים את ההצלה. בקטע שהם היו 3 על 1 ופשוט נתנו לריינס את הפינישרים שלהם... אשכרה חשבתי שהוא הולך להפסיד פה. בדיוק כמו בקארדיף סולו סיקואה שוב עושה את ההצלה, ספיר וריינס שומר. הייתי בהלם. אני אוהב את רומן ריינס, אני אוהב את קודי רודס. לא באמת אכפת לי מי מנצח ומי מפסיד פה, ריינס בפעם השלישית ברציפות עושה זאת ברסלמניה, נתון פסיכי. תודה שזכינו.

איזה כיף זה רסלמניה, אחת הגדולות בכל הזמנים.
2 לילות אדירים בלוס אנג'לס.
תודה לכם WWE.

[tomer4321]

(04-03-2023, 10:45 PM)hbk כתב:  למרבה ההפתעה הצ'יף שמר וטוב שכך, רודי לא צריך להיות אלוף עולם. היחיד שצריך לקחת מריינס חגורה אחת הוא אדג' שהנחיל הפסד ראשון נקי לדימון.

מאיפה אתם מביאים את השטות הזאת שאדג' הולך להיות אלוף עולם...
אדג' כבר לקח מספיק אליפויות בחיים שלו ועכשיו התפקיד שלו זה לתת הצגות עד הפרישה המוחלטת

היחידים שצריכים לקחת והגיוני שיקחו, זה ג'יי או רולינס
אפשר בקלות לתפור פה סטוריליין שרומן מתפחלץ על האוסוס ומפה מתחילה הדרדרות בקשר עד שג'יי מתהפך על ריינס, מזמין אותו לקרב ומנצח אותו
הוא גם ככה היחיד שריינס לא יוכל לנצח מולו בצורה מלוכלכת, לא סולו ולא ג'ימי יבגדו באח שלהם על בן דוד שלהם
ורולינס זה רולינס
הייתי הולך על רולינס ג'וקר ששוב נכנס לראש של ריינס ומשגע אותו, הבאסה שהם די השתמשו בזה וריינס בכל זאת ניצח וגם בצורה משמעותית וקטלנית


דרך אגב, כל הבוקר צחקו בטוויטר שההפסד של קודי זה הדרך של האנטר לנקום על זה שקודי כאילו שבר לו את הכיסא בAEW
ואז אמרו שמחר אוטיס מנצח בסקוואש את קודי חחחחח

[DarkArts]

(04-03-2023, 11:25 PM)lidoradir כתב:  גונת'ר נגד שיימוס נגד דרו מקנטייר היה 5 כוכבים

75 מכות לחזה באופן כללי במהלך הקרב. (לא כולל 5 המכות ששיימוס נתן לעצמו לפני הברוג קיק)

שיימוס נתן 36
דרו נתן 22
גונת'ר נתן 17

דרו קיבל 40 מכות (כולל את ה28 מכות ששיימוס נתן לו ברצף)
גונת'ר קיבל 27
שיימוס קיבל רק 8

[lidoradir]

(04-03-2023, 11:37 PM)DarkArts כתב:  75 מכות לחזה באופן כללי במהלך הקרב. (לא כולל 5 המכות ששיימוס נתן לעצמו לפני הברוג קיק)

שיימוס נתן 36
דרו נתן 22
גונת'ר נתן 17

דרו קיבל 40 מכות (כולל את ה28 מכות ששיימוס נתן לו ברצף)
גונת'ר קיבל 27
שיימוס קיבל רק 8

וואלה טירוף.

[RoeeHardy]

טוב אז יש המווווןןן דברים שבא לי לכתוב עליהם וזה עומד להיות ארוך, אז ברשותכם, סיכום רסלמניה שלי יוצג בשלושה חלקים.

לילה 1

המילה שמייצגת בעיניי יותר מכל את הלילה הראשון של האירוע היא: שליטה. כלומר, שליטה של היוצר בחומר. ככל שהערב התקדם הלכה והתחדדה אצלי התחושה שה-WWE יודעים בדיוק מה הם רוצים להשיג, מבינים בדיוק כיצד להשתמש בכלים שעומדים לרשותם, ובאופן כללי זה הרגיש שיש שם למעלה איזו יד מכוונת שמנהלת את העניינים במלאכת מחשבת של ממש.

אחרי שנים של רסלמניות ארוכות ומתישות בתקופת רסלמניות 32-35, שאז המילה הראשונה שהייתה עוברת לי בראש בסוף האירוע היא "עייף", אני חושב שהחלוקה לשני לילות גרמה ל-WWE למצוא את האיזון הנכון, והיא בין היתר הסיבה שגורמת לרסלמניות האחרונות להיות טובות יותר מקודמותיהן.

באירוע הזה ספציפית לרגעים היה נדמה שמישהו לקח את ה-DNA של טייקאובר והטמיע אותו לתוך הגרנדיוזיות של הבמה הגדולה מכולן, עם ההפקה המפוארת של ה-WWE, הכניסות המושקעות ו-80 אלף צופים משולהבים (או כמה שהם לא המציאו שהיו שם). זה ממש היה Best of both worlds.

סדר הקרבות היה מושלם, עם מעבר הדרגתי בין הקרבות הקלילים והכיפיים בהתחלה לבין הדרמה והרצינות של הקרבות האחרונים. כל קרב היה ייחודי בצורה כלשהי וכל אחד גם היה טוב מקודמו. אני חושב שלמעט קרב השלשות של הנשים, שהיה במילא על תקן של קרב ראווה (וכל אירוע גדול צריך לפחות אחד כזה), דירוג איכות הקרבות מבחינתי הוא ממש הקארד המלא רק בסדר הפוך. ככה עושים את זה נכון.

אבל סדר הקרבות הוא רק חלק קטן מההסבר להנאה הצרופה שלי מהלילה הראשון, וכדי להמחיש למה לדעתי הרסלמניה הזו הייתה כל כך טובה אני אעשה את הדבר שאני הכי נהנה לעשות - לאכול את הכובע בפומבי.

הנה מגוון ציטוטים שלי מהחודשים הראשונים של 2022, בין היתר גם אחרי רסלמניה הקודמת. תכינו את עצמכם לגחך:
 

(04-04-2022, 06:58 PM)RM Punk כתב:  מאז ומתמיד רסלמניה הייתה מעין ספקטקל שנועד להפגיש את ההיאבקות עם המיין סטרים, את הוורקרייט והבידור, את הרציני והמגוחך. אבל בעיניי, לאלמנט הבידורי תמיד היה תפקיד משני יותר. זו התוספת, לא המנה העיקרית. הסלבס והופעות האורח אמורים להיות תומכי הלחימה, המתאבקים צריכים להיות חוד החנית. אם אני מתייחס לאירוע הזה כתמונת מראה למצב של ה-WWE בשנת 2022, המסקנות שלי הן כאלו - הספורט הבידורי עובד מעולה, הרסלינג לא.

(04-04-2022, 06:58 PM)RM Punk כתב:  ברסלטוק הגדירו את הקרב של ת'יאורי ומקאפי יחד עם הסגמנט שבא אחריו בתור הדבר הכי טוב של הסופ"ש. כשנכנסתי לאתר ONE הכותרת שהתמקדה ברסלמניה הייתה אזכור לכך שוינס מקמהן התאבק בגיל 76. עכשיו אני לא אשקר, זה באמת היה סגמנט מוצלח שסיפק הרבה צחוקים (גם אם לא לגמרי מהסיבות הנכונות). אבל כשאני מתנתק ועושה זום אאוט, המציאות שנשקפת היא שהשיא כביכול של רסלמניה, הכותרת של הערב הגדול של השנה היא כזו - מתאבק עבר בן 57 הוא הכוכב והדראו הראשי, אחריו זקן בן 76 שנראה כמו גופה מהלכת, אחריו כוכב פוטבול לשעבר שהוא למעשה שדרן במשרה במלאה, ולבסוף מתאבק צעיר בן 24 שהוצג על ידי הבוס בתור אלוף עולם עתידי. זו ההיררכיה שהסגמנט הזה הנציח.

(04-04-2022, 06:58 PM)RM Punk כתב:   בעולם אידאלי קווין אוואנס לא צריך להיות השטיח של אוסטין, הוא צריך להיות אלוף עולם, הוא מספיק מוכשר כדי להוציא פיוד לפנתאון עם כמעט כל מתאבק. בעולם אידאלי המיין איבנט של רסלמניה והדבר שכולם מדברים עליו ביום למחרת הוא לא אקט נוסטלגיה מבדר, אלא קרב שראוי להיכנס לרשימה של שליו.

(01-03-2022, 06:33 PM)RM Punk כתב:  מתאבקים מסוימים כמו סמי זיין וקווין אוואנס יוכלו להוסיף איזה ערך מוסף לכל מה שזורקים עליהם כי הם פרפורמרים מעולים, אבל אפילו אם אתה צופה הדוק שעכשיו יישב ויחפש את הניואנסים בפרומואים של סמי זיין, אתה לא תקבל שום פייאוף טלווייזיוני לדברים האלה כי ל-WWE לא איכפת מהדברים האלו.

אם אתה צופה שמחפש קונסיסטנטיות, תחכום, פיתוח דמויות, סטוריליינים הגיוניים או בכללי איזשהי עלילה עם מחשבה מאחוריה, ה-WWE ממש אומרים לך בכל צורה אפשרית שאתה במקום הלא נכון. בגלל זה הדרך הכי טובה להנות מהמוצר היא לצפות בו בצורה שה-WWE מייעדים אותו להיות - קז׳ואלי ולא מחייב.

(01-30-2022, 10:35 PM)RM Punk כתב:  שיעור בסיסי לכל מתאבק: כשאתה מודח על ידי קורבין ואני נותן פופ למהלך, זה אומר שהמצב שלך ממש ממש ממש גרוע. הבנת דומיניק?

יש גם עוד כמה על זה שהקרב של שארלוט ברסלמניה הקודמת היה הכי גרוע באירוע, או על זה שלסנר וריינס סתם זרקו אחד על השני מהלכים גדולים בלי שום סיפור ותוכן ממשי.

הדבר היפה ברשימה הזו הוא שכמעט נדמה שה-WWE קראו אותה, רשמו לעצמם לקחים ופשוט תיקנו בשנה האחרונה כל סעיף שהופיע בה. אוסטין ת'יאורי הפך מתת ניצב בסגמנט של נון-רסלרס למתאבק שמנצח את ג'ון סינה. סמי זיין וקווין אוואנס כבר לא היו השטיחים של סלבס סוג ג' ומתאבקי עבר, אלא ניצחו במיין איבנט שהיה הקליימקס המושלם לבילד אפ מטלטל שנמשך כמעט שנה. שארלוט פלייר הייתה מעורבת באחד מקרבות הערב. דומיניק מיסטריו צמח להיות אחד האקטים הכי מבדרים ומעניינים בארגון.

אבל יותר מהכל - הרסלמניה הזו פשוט הרגישה כמו הפייאוף האולטימטיבי לסיפור עם המון רבדים שהתפוצצו על המסך בדיוק בטיימינג הנכון. אביב אמר שזה אירוע הרסלינג שהוא הכי נהנה ממנו מאז אול אאוט 2021. עמרי הממורמר כתב מגילת השתפכויות וציין את העומק, את הסטוריטלינג החכם, את הביצוע המדויק, את האמון שחזר, ואני אוסיף לאלו גם את הבנייה המעולה. הקרבות באירוע הזה עבדו לא רק בגלל שהאקשן בזירה היה טוב, אלא כי הם נבנו על בסיס רגשי כל כך חזק, על דמויות אנושיות שקל להתחבר אליהן, על עלילה שהרגישה אותנטית והתקדמה ללא היסוסים לעבר קו היעד. וכשיש לך את כל אלו, אי אפשר היה שלא להישאב פנימה.

זה לא אומר שכל הבעיות ב-WWE נפתרו, וגם באירוע כזה עדיין היה צריך להתמודד פה ושם עם הרובוטיות הביזנסית חסרת הנשמה שארגון בסדר גודל כזה מביא איתו (בואו לראות את האב והבן של משפחת מיסטריו בדרמה אמוציונלית סוחטת דמעות! בחסות סינמון טוסט! צפיתם בוידאו פאקג' המרגש על האוסוס, זיין ואוואנס? אז רגע לפני הקרב בואו לקבל ייעוץ מס!), אבל באמת שזה היה בקטנה. אפילו הסלבס והאורחים למיניהם קיבלו הפעם בדיוק את הספוט שראוי להם, בלי להשתלט על הערב ולהפוך להיות מרכז תשומת הלב. זה היה בדיוק האיזון הנכון בין בידור ורסלינג.

אני מסכים מאוד עם האנשים שכתבו אחרי הלילה הזה שהרסלמניה הזו בדרך להיות מהטובות בכל הזמנים. אישית, באותה נקודה זה היה ראש בראש שלה עם רסלמניה 30 על המקום הראשון ברשימת הרסלמניות שיצא לי לחוות בזמן אמת.

אלא שאז הגיע הלילה השני.

[RoeeHardy]

לילה 2

הבהרה חשובה קודם כל - הלילה השני של רסלמניה לא היה גרוע בשום צורה, אבל הייתה לו כאמור פאשלה עיקרית אחת שהעיבה על האירוע כולו וגרמה לי לסיים את הצפייה די מריר.

לפני יומיים כתבתי שריינס-קודי > כל שאר הקרבות ביחד, וזה אולי לא הוגן שקרב אחד ישליך על אירוע שלם, אבל רסלינג זה לא עולם שוויוני. המשקל היחסי של המיין איבנט כמעט תמיד יהיה גדול יותר, והקרב המסיים הוא זה שבמידה רבה מכריע באיזו תחושה יוצאים מהאירוע. לצורך העניין, המיין איבנט של הלילה הראשון היה כל כך טוב שהוא גרם לי להתייחס בביטול לכל הבעיות הקטנות שבכל זאת היו באותו ערב (נניח, זה שליטה לא צריכה יותר לדרוך בזירה אף פעם). קצת רעשי רקע לא באמת משפיעים כשהחוויה הכללית היא טובה. אז על אותה משוואה, הסיום המאכזב של האירוע כמעט מחק לגמרי את הדברים הטובים שהגיעו לפניו.

אז בואו נדבר על המיין איבנט. כנקודת מוצא לדיון אני רוצה לשים רגע בצד את כל הדברים שלא קשורים ישירות לסטוריליין: את ההנחות על כך שה-WWE אולי רוצים את ריינס כאלוף עם כל עניין המכירה, את זה שהם חמים על ריין של אלף ימים ושכבר בטח יש ליין של חולצות בהכנה שכתוב עליהן We the 1000nes (מהר, איפה רושמים פה טריידמארק??). אני גם אתעלם באלגנטיות מהספקולציות על כך שהם לעולם לא ירצו לשים את התואר על מישהו "חיצוני" שהיה מזוהה עם ארגון מתחרה, ועוד אחד שהתריס בעבר נגד האיש שיושב היום בראש הפירמידה. עזבו את כל הדברים האלו, בואו נדבר נטו בוקינג.

יש שלושה אספקטים עיקריים שאחראים לכך שלא אהבתי את הסיום.
1. השאלה האם זו הייתה הבחירה הנכונה.
2. אפילו בהנחה שזו התוצאה הנכונה, האם זו הייתה הדרך לעשות זאת.
3. אז מה הלאה?

לפני שאמשיך, ראוי רגע לשאול האם אני לא סתם מגזים. הרי מה לכאורה בסך הכל קרה? הבייביפייס הפסיד להיל המרושע בתוצאה שרוב האנשים לא חזו. "זה שאתה כועס על התוצאה אומר שה-WWE השיגו את מה שהם רצו!", יאמרו כל מיני אנשים מוזרים. "זה היה מפתיע ועורר שיח!", יצטרפו אליהם הזויים אחרים.

אז בפעם האלף למקרה וזה עדיין נחוץ - יש הבדל בין היל היט כלפי הדמות לעומת היט של תסכול מכך שהבוקינג היה רע. הראשון גורם לך להיות מושקע יותר בסיפור ממה שהיית קודם, השני גורם לך לחשוב שזה סיפור גרוע.

וזה מדהים כמה זה היה ההפך המוחלט מסיפור גרוע. אני מבין שיש כאן אנשים שאולי לא אוהבים את קודי, על טעם וריח וכו', אבל אני חושב שיהיה קשה להתכחש לרצף הדברים המדהימים שהתנקזו לתוך המיין איבנט הספציפי הזה.

תמיד מדברים על כמה שרסלינג זה לא רק הספוטים בזירה, זה לא האתלטיות והפליפי שיט, זה הסיפור, זה הרגש, זה החיבור לדמויות. ובכן, הקרב הזה היה דוגמה מובהקת לכך. בקרבות גדולים מהסוג הזה אני לא מוצא את עצמי חושב על מהלכים מרשימים, אלא פשוט נשאב פנימה, חי כל שינוי במומנטום וכל אגרוף. זה רסלינג במיטבו. פאנק-סינה מ-MITB 2011 לדוגמה לא היה קרב מדהים מבחינת האקשן בזירה, היו בו אפילו כמה בוצ'ים, אבל האטמוספירה מסביב והחשיבות של הקרב הם שהפכו אותו להיסטורי.

לדעתי האישית, כל האקט המלא של המפגש בין ריינס לקודי, מעבר לקרב עצמו, היה כמו חוויה סינמטית של ממש. זה התחיל קודם כל מהסיפור האישי של קודי מאז שדרך בארגון לראשונה, ובפרט בכמה שנים האחרונות. החל מהרצון להגשים את החלום של אביו, הנפילה, העזיבה, ההתבססות המחודשת, החזרה הגדולה בשנה שעברה, הפציעה, הניצחון בראמבל, ההגעה למיין איבנט כשהוא אובר מאי פעם. ומולו עומד ריינס בשיא כוחו, בריין ששבר שיאים היסטורים ועבר דרך כל שם אפשרי ברוסטר. ההיל שכולם מחכים כמעט 3 שנים לראות אותו נופל.

זה ישמע הכי קלישאתי שיש, אבל זו ההגדרה לגדול מהחיים. הייתה בקרב הזה תחושה של אירוע אפי אמיתי, מעין הרגשה שזהו זה, הגיע הזמן. הכוכבים הסתדרו, הכל דופק כמו שעון, האלמנטים כולם התחברו לקראת הפייאוף הגדול.

על ההפקה המדהימה של ה-WWE לא באמת צריך להכביר במילים. קודי קיבל את הכניסה הדרמטית עם ברנדי, ליברטי ו-1-. מנגד, הפסנתרנים גרמו למוזיקה של ריינס להישמע יותר מאיימת ממה שהיא גם ככה. מייקל קול, באחד מרגעיו הטובים שיצא לי לשמוע, פירט כמעט בחרדת קודש את רשימת ההישגים של ריינס, את העובדה שהוא נכנס לרסלמניה שלישית כאלוף באותו הריין, את השמות המעטים שנמצאים לפניו בטבלת הריינים הארוכים, את המתאבקים שהוא ניצח בדרך לרגע הזה. זה ממש היה נשמע כמו מילות סיכום.

והנה סולו מורחק וריינס מאבד את אחד הכלים החשובים שעזרו לו לשמור על התואר לאורך כל כך הרבה זמן. הנה קודי סוף סוף פוגע את הפדיגרי, הנה הוא משתחרר מהגליוטינה, מה שאף אחד לא עשה מעולם. השופט חוטף באמפ כצפוי והאוסוס באים, כמובן שהם באים, אבל קודי דאג להכין את עצמו למצב הזה, הוא בנה קואליציה. סוף סוף הפשעים של הבלאדליין חוזרים להתנקם בהם, וזה גם התחבר יופי עם הסיום של הלילה הקודם. חומות ההגנה של ריינס נפלו, מעכשיו הוא לבדו. קודי פוגע את הקרוס רודס, אחד לא מספיק, הוא בונה את זה לקראת רצף של שלושה, כבר ראינו אותו מנצח ככה בעבר. 

הרגע מהכריע מתקרב, הכל מוכן לקראת סיום מטורף שיהיה נקודת הרתיחה אחרי שנים של הכנה.

ו....... סמואן ספייק מסולו וריינס מצמיד את קודי לניצחון.

ברגע אחד, כל הדברים שהפכו את הסיפור הזה לטוב התהפכו על ראשם. ההכל הפך לכלום. במקום סיפוק, ריקנות ואכזבה. במקום התעלות, תחושה שהכל היה לשווא.

רסלמניה 39 הפכה בגלל הסיום הזה לאחת שכנראה לא יתחשק לחזור ולצפות שוב בקרב המרכזי שלה, וזו בעיה. תחשבו על כל המקרים בעבר שבהם ה-WWE לקחו החלטה שזכתה לתגובה מהסוג הזה, מה המורשת שאירועים כאלו השאירו אחריהם? אף אחד מעולם לא חזר לצפות בהם אלא אם מדובר בצפייה בקטע אירוני.

במקרה אחר היה אפשר אולי לנהל את הדיון על כך שזו בסך הכל החלטת בוקינג אחת, שזה רק פרק אחד בסיפור, שרק בעתיד נוכל לשפוט האם זו הייתה ההחלטה הנכונה. אבל אני חושב שבמקרה הזה המציאות זועקת לשמיים. רסלינג זה לא עסק מאוד מסובך, וכשאתה יוצא מקרב כזה בתחושה של פספוס וחוסר סיפוק זה בדרך כלל אומר הכל. מספיק לבחון את ההבדל בין התגובה הנלהבת לניצחון של זיין ואוואנס בלילה הראשון לבין הביקורת כלפי הלילה השני כדי להבין שנעשתה כאן טעות. לא יהיו עוד הזדמנויות רבות לסיים ריין מפלצתי כזה בצורה ראויה, אם בכלל.

עכשיו אני לרגע אעצור ואחבר את מה שכתבתי בפסקה האחרונה לתגובה הקודמת. עם כמה שהתגובות לסיום הזה היו רעות, הן עדיין לא הגיעו לרמה של HIAC 2019 לדוגמה. נדמה שהלך הרוח של הקהל טיפה השתנה, וזה בין היתר נובע מהעובדה שה-WWE הרי הוכיחו לנו בעצמם עם כל הסיפור של הבלאדליין שהם כן יודעים לבנות סיפורים לטווח ארוך. אז אולי בעצם גם הפעם ה-WWE יודעים מה הם עושים? אולי זו הכל חלק מתוכנית מחושבת שתביא לנו סיום מספק יותר? הייתי רוצה לחשוב ככה, אבל קשה לי מאוד להשתכנע מהטיעון הזה.

יש אספקט מרכזי בריין של ריינס שלאנשים לפעמים נוח להתעלם ממנו - כן, ריינס הוא כוכב, אבל הבנאדם היחיד בינתיים שהרוויח מהריין הזה הוא ריינס עצמו. כל מתאבק שנלחם נגדו לא חזר שוב לאותה נקודת פיק. כולם נערמו להם בירכתי המיד-אפרקארד. אם נבחן לדוגמה את תוצאות ההימורים שלנו לאורך השנים האחרונות, רק 3 פעמים קרה שריינס לא היה הפייבוריט לניצחון בקרב אליפות - ברסלמניה 37 נגד אדג' ובריאן, נגד מקנטייר ב-CATC, ונגד קודי. כלומר, בממוצע סביר להניח שרק עוד פעם אחת בשנה הקרובה נקבל התמודדות שתיתפס כראויה לסיים את הריין הזה. יתר על כן, אחרי שהתנאים היו כל כך מושלמים להעברת האליפות, האם ה-WWE יכולים לסמוך על זה שהם ימצאו בעתיד סיום טוב יותר, כזה שיגרום לנו להגיד בדיעבד שטוב שריינס שמר כאן על התואר? קשה לי להאמין.

בקיצור, כבר 3 שנים שהם מעמיסים עוד ועוד משקל על הריין הזה, 3 שנים שהם הקריבו כל מועמד רציני כדי להמשיך להאדיר אותו כמה שיותר, ומתישהו צריך כבר להגיע הפייאוף של כל הדבר הזה. היט נועד כדי לפרוע אותו בסופו של דבר, ויש גבול לכמה אפשר למתוח את החבל לפני שהוא יקרע. ה-WWE במצב הזה הם כמו מתמודד במשחק בלאק-ג'ק שיש לו סכום 20 ביד ומבקש בכל זאת קלף נוסף. כמו מתמודד במי רוצה להיות מיליונר שכבר זכה במיליון, ובמקום ללכת הביתה עם הכסף מחליט להמר על הכל עם שאלה נוספת. כן, זה עשוי להיות אפילו טוב יותר ממה שכבר יש לו, אבל זה בסבירות גבוהה גם יכול להתפוצץ לו בפרצוף.

בנוסף, אני חושש שקודי לעולם לא יחזור להיות אובר כפי שהיה ברגע האחד הזה, בלילה האחד הזה. כל הדמות שלו מהרגע שחזר מבוססת על כך שהוא רוצה לזכות באליפות, והנה, הוא קיבל את הצ'אנס שלו, ופישל ברגע האמת כשכל העיניים עליו. האופטימיים יאמרו שלהפך, עכשיו מסקרן יהיה לראות כיצד ההפסד הזה ישפיע עליו, אבל בחייאת, קודי הוא לא ילד, הוא לא מתאבק צעיר שצריך להיבנות ולהוכיח את עצמו. אפילו אם אני מנסה לבחון אותו מהעיניים של ה-WWE, יש לו את הפרצוף לפוסטרים, הוא מוכר, הוא מקבל תגובות, הוא שם טרי ורענן בניגוד למתאבקים כמו מקנטייר או רולינס, שכבר ראינו אותם מתמודדים נגד רוב המתאבקים ברוסטר. כמה מועמדים רציניים עם רקורד כזה כבר נמצאים בארגון? לקודי יש לו את כל הכלים לסחוב את החברה ולספק סטוריליינים מסקרנים בטווח הנראה לעין. טריפל אומר שהסיפור אף פעם לא נגמר? אדרבה, תתן לו להמשיך, אבל לכיוון חדש. לתת לקודי את האליפות באיזו הזדמנות שנייה באיזו נקודה לא מוגדרת בעתיד כבר לא יהיה אותו הדבר. הקהל היה מושקע כאן ועכשיו, וזה היה צריך לקרות.

וכמה מילים אחרונות לגבי הדרך שבה הם בחרו לסיים את הקרב. כשקודי רק זכה בראמבל המחשבה הראשונה שלי הייתה שאין סיכוי שהוא מנצח את ריינס. אחרי EC כתבתי שלדעתי הריין של ריינס יגמר רק ברגע שהבלאדליין יתפרקו, כי הסטוריליין הבסיסי הוא שכל עוד הם איתו הוא מצליח לנצח. לזכותם של ה-WWE יאמר שבעזרת כל הטריקים שפירטתי למעלה הם ממש הצליחו לשכנע אותי שאין מצב שקודי לא יוצא מכאן עם התואר. אז קודוס, I got worked. אבל לאיזו תכלית? זה לא הרגיש כמו סוורב מפתיע שנועד להשאיר אותך בהלם ולקחת את הסיפור למקום שלא ציפית, אלא כמו הטרלה גרועה. מילא ריינס היה מנצח באיזו דרך יצירתית שהייתה מעניקה נפח נוסף לדמות שלו, ואז היה אפשר להיאחז בטיעון ה"בואו נראה לאן זה הולך". כשריינס ניצח את מקנטייר לדוגמה זה קרה בזכות הדיביוט של סולו סיקאוה, מה שגרם לכך שכל הדינמיקה בתוך הבלאדליין השתנתה החל מאותה נקודה. מה קיבלנו כאן? כלום. נאדה. סולו הורחק, סולו חזר. זה כמו שמישהו יאמר לי שהוא יכול לפרק אותי במכות בלי להשתמש בידיים, ורגע אחרי שנתחיל להלחם הוא ישתמש בידיים ויגיד "לא אמרתי הידיים של מי!". זו הרמה. זה עלוב, זה עצלני, זה לא מעניין, זה חרוש, זה שבלוני, זה רע.

אבל אני בכל זאת אסיים בנימה אופטימית. למרות כל מה שכתבתי כאן, למרות שאני מבואס על ההחלטה הזו, אני כן רוצה לתת את האמון ב-WWE. אני כן מקווה שבעתיד נוכל להסתכל על זה ולהגיד, כן, זה היה שווה את זה. כן, ההפסד הזה הוא הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לקודי. כן, הצורה שבה הריין של ריינס הסתיים הייתה הכי טובה שניתן להעלות על הדעת. אני מוכן בכיף לאכול את הכובע פעם נוספת. זה לא סביר לדעתי, אבל מה עוד נותר לעשות. אחרי ראו נהיה חכמים יותר.