Off topic - כל מה שלא היאבקות

[Jon_M0xley]

(08-20-2026, 06:28 AM)תנולהיותאורח כתב:  וותר על nba וותר על cod תאמין לי לא שווים את הכסף השנה.
במיוחד שnba יוצא חינם איזה חצי שנה אחרי בכל מקרה
Cod זה משהו שאפשר לחכות ויהיה לך הנחות

חינם לכולם או למי שיש את הסוני פלוס?

[iCena]

(08-20-2026, 08:18 AM)Jon_M0xley כתב:  חינם לכולם או למי שיש את הסוני פלוס?

בדרך כלל בפלוס החודשי שזה יוצא לכולם ,ויש קטעים שהם נותנים גם לדלוקס ואקסטרה

[iCena]

אז האודיסה הדיח את דדפול וולברין במספר הכנסות בסרטי Rated R והוא במקום הראשון.

[lidoradir]

10/10. היה מצוין. סינה היל גם בסרטים גאד דאמ. מזל שלא גנזו את הסרט הזה בסוף.

הסיפור המלא למי שמעוניין :
https://www.ynet.co.il/entertainment/article/hyqnsczvzg

[lidoradir]

הקרנת חצות בקליל. סרט מעולה. מת על סדרת הסרטים הזאת. יש סצנה אחרי הכתוביות למעוניינים.

[תנולהיותאורח]

(08-20-2026, 04:03 PM)lidoradir כתב:  

10/10. היה מצוין. סינה היל גם בסרטים גאד דאמ. מזל שלא גנזו את הסרט הזה בסוף.

הסיפור המלא למי שמעוניין :
https://www.ynet.co.il/entertainment/article/hyqnsczvzg

וואי אני שמח, אני אראה בשבת ונראה אם אני מסכים איתך.

מקווה שתהיה הצלחה בקופות

[lidoradir]

(08-21-2026, 12:50 PM)תנולהיותאורח כתב:  וואי אני שמח, אני אראה בשבת ונראה אם אני מסכים איתך.

מקווה שתהיה הצלחה בקופות

תעדכן. בינתיים המבקרים מהללים את הסרט.
הסרט בארה"ב רק שבוע הבא יוצא אז נגלה את ציון הצופים בהמשך.

בינתיים השנה אצלי בסרטי האנימציה זה מקום ראשון. (יודע שזה אנימציה + לייב אקשן, אבל עדיין)
הרבה יותר טוב מצעצוע של סיפור 5, סופר מריו גלקסי, המיניונים ומפלצות וקופצים בראש. (לא ראיתי עדיין GOAT)

[RoeeHardy]

לקראת פתיחת העונה של ריאל מדריד מחר מול אספניול, חמש נקודות על חמשת האתגרים המרכזיים שיעמדו בפניה בתקופה הקרובה.

נתחיל ממבט מלמעלה. ריאל מגיעה לעונה הזו אחרי שנתיים קשות מאוד. מפסגת העולם של אליפות + צ'מפיונס ב-2024, היא נפלה לשתי עונות רצופות ללא תארים, תבוסות קשות לברצלונה והדחות מוקדמות יחסית בליגת האלופות. בין לבין התחלפו שם שלושה מאמנים, כוכבים ותיקים עזבו ושחקני הרכש החדשים לא ממש השתלבו. לקראת סוף העונה הקודמת נדמה היה שהמועדון נמצא בכאוס מוחלט, עם מקרים דוגמת התקרית בין ואלוורדה וטשואמני, מחאת המטפחות של הקהל, ארבלואה שהסתכסך עם חצי סגל, אמבפה שחילק עקיצות לכל עבר וסאגת החוזה של ויניסיוס. 

כתוצאה מכל אלו, הבין מי שהיה צריך להבין שדברים חייבים להשתנות מהיסוד. הקיץ האחרון היה חריג מאוד מבחינת כמות השחקנים שעזבו והגיעו, ולא פחות מכך, בסוג השחקנים שהמועדון בחר להביא. במקום פרוספקטים צעירים, הוחתמו בעיקר שחקנים מנוסים ומוכחים.

נכון שהחלון ייסגר רק בעוד שבוע וחצי, ויכולים עוד לקרות דברים לא צפויים של הרגע האחרון, אבל כרגע די שקט בגזרה הזו ולא נדמה שיקרו שינויים נוספים. אם כן, בואו נצלול פנימה ונראה איפה בדיוק עומדים הדברים נכון לרגע זה, מה אפשר לצפות מהסגל החדש, ומה הם סימני השאלה שעדיין מרחפים באוויר:

1. הכשירות בהגנה - הבעיה הגדולה שריאל התמודדה איתה בכל הנוגע לחוליה האחורית היא אוסף לא הגיוני בעליל של פציעות. עוד לפני שמדברים בכלל על איכות השחקנים, מצב כזה לא מאפשר את המינימום ההכרחי בשביל לפתח תיאום ויציבות. קחו לדוגמה את משחק הסופר קאפ נגד אתלטיקו בעונה שעברה, בשלב מסוים כל ארבעת שחקני ההגנה שעל המגרש היו שחקנים מחוץ לעמדה המקורית שלהם.

העונה עזבו את הקבוצה קרבחאל ואלאבה, שני שחקנים שבשנתיים האחרונות כמעט ולא שיחקו. במקומם הגיעו דומפריס וקונאטה. לעמדת המגן השמאלי נרכש קוקרייה במקום פראן גרסיה הבינוני, ולראשונה מזה הרבה זמן נדמה שלריאל יש שני שחקנים טובים וכשירים בעמדות המגנים. על פניו, שיפור משמעותי. אבל האם זה מספיק? לא בטוח בכלל.

החשש מגיע ממצבת הבלמים. על הנייר, לריאל יש כרגע חמישה בלמים בסגל. בפועל, אחד מהם הוא מיליטאו, שכבר 3 שנים מבלה בעיקר בחדר הטיפולים אחרי שתי צולבות. רודיגר כבר מבוגר ולא באמת יכול לשחק בהרכב באופן קבוע. דין האוסן לא יציב, וגם כן בילה חלק נכבד מהעונה שעברה בחוץ. ראול אסנסיו הוא שחקן לא מאוד חכם (אני עדין) וכרגע גם הוא לא זמין בגלל פציעה. אה כן, וישנו גם פרלאן מנדי, שהוא בעצם על תקן מעודדת ביציע (נחשו למה). הדיבור לאורך הקיץ היה שריאל מחפשת בלם נוסף, כנראה במקומו של אסנסיו, אבל כאמור, כרגע לא נראה שזה עומד לקרות.

2. האיכות בקישור - לפני שנתיים טוני קרוס פרש. לפני שנה לוקה מודריץ' נפרד מהברנבאו בדמעות. מאז, קיץ אחרי קיץ, המועדון החליט שוב ושוב לא לחפש להם מחליפים, אלא להתבסס על הסגל הקיים. הבחירה הזו התבררה כקטסטרופלית. בלי להיכנס לדיוני מערכים וטקטיקות, משהו בשטף המשחק של ריאל פשוט לא עבד. היא התקשתה מאוד להשתחרר מלחץ, לשלוט בקצב המשחק או לחבר בין ההגנה להתקפה. אתם יודעים, כל הדברים האלה ששחקני קישור אמורים לעשות. זה בלט בעיקר במשחקים הגדולים מול קבוצות שלא באות להתבנקר.

את רוב האש מהקהל חוטף טשואמני, הקשר האחורי האמיתי היחיד בסגל, וחלק לא קטן מהאוהדים רואים בו שחקן מוגבל מאוד. ההופעה הנוראית של נבחרת צרפת במונדיאל האחרון מול ספרד (שהקישור שלה מורכב ברובו משחקני ברצלונה) בטח לא תרמה בעניין הזה. לידו נמצא פדה, שחקן שאת הדברים שהוא טוב בהם הוא עושה אולי הכי טוב בעולם, אבל מנהל משחק דגול הוא לא. קאמבינגה הוא אחת האכזבות הגדולות בסגל. כבר שנים שהוא לא מראה גרף שיפור אמיתי, וממשיך לעשות את אותן טעויות חסרות אחריות שהוא היה עושה כשחקן צעיר. אל החבורה הזו מצטרף ארדה גולר, שחקן שאני אישית מחזיק ממנו כאחד השחקנים החכמים בקבוצה, אבל היעדר המימד הפיזי מקשה עליו לשחק בעמדה אחורית. ג'וד בלינגהאם הוא חיית עבודה במרכז המגרש, אבל ראינו עכשיו במונדיאל ובעונה הראשונה שלו בקבוצה שהוא במיטבו כקשר ההתקפי.

בקיצור, כל החלקים האלה פשוט לא מתחברים לשלם כלשהו. ריאל רדפה אחרי רודרי, אבל בסוף הוא בחר בברצלונה. אני חייב לומר בהקשר הזה שמשהו פשוט לא מסתדר לי. לא יכול להיות שבמשך שלושה חלונות קיץ לא קיים בשום מקום באירופה שחקן כלשהו שיכול להיכנס למשבצת הזו. בשביל להחליט להביא את רודרי לא צריך להיות מומחה סקאוטינג גדול. ויטיניה הגיע לפריז מפורטו, קאסמירו מהליגה הברזילאית, רודרי עצמו פרץ בויאריאל, דקלן רייס בווסטהאם. אני בטוח שישנם כוכבים רדומים בפוטנציה שרק מחכים שיתנו להם את ההזדמנות.

מי שכן יכול להיות הסוס השחור של העונה הוא ברנרדו סילבה. מכל ההחתמות שריאל ביצעה, הוא כרגע די עובר מתחת לרדאר. בגיל 32, כשהוא מעבר לשיא, נראה שלא מצפים ממנו לגדולות. אבל ברנרדו הוא שחקן שהאיכויות שלו הן בדיוק מה שחסר לריאל במרכז המגרש, והוא עוד יכול בטעות להתברר כרכש הכי קריטי שריאל עשתה בחלון הזה. נכון, הוא היה חלש מאוד במונדיאל, אבל גם ויטיניה וברונו הסריחו שם את הדשא, והם הגיעו אחרי עונות מעולות. זה לא בהכרח אומר הרבה.

3. הגיוון בהתקפה - ויניסיוס ואמבפה הם טופ עולמי. אין יותר מדי מה להרחיב בעניין הזה. רודריגו לא ברמה שלהם, אבל עדיין שחקן מוכשר מאוד. הבעיה עם השלישייה הזו היא שבגדול, מדובר כמעט באותו סוג שחקן. שלושתם קטנים ומהירים, עם דריבל טוב, שאוהבים ללכת שמאלה ולבעוט לשער ברגל ימין. כתוצאה מכך, משחק ההתקפה של ריאל בשנתיים האחרונות היה צפוי וחסר מעוף. אין נוכחות ברחבה, אין איום מצד ימין, אין שערים בנגיחה. פשוט נותנים למישהו את הכדור ומחכים להברקה אישית כלשהי. תסתכלו על חוליית ההתקפה של ברצלונה או באיירן מינכן לצורך ההשוואה, ותראו מה זה שחקנים שמשלימים זה את זה. 

ופה, לדעתי, ריאל עשתה עבודה מצויינת. היא הביאה את קרלוס אספי, חלוץ צעיר בגובה 1.94, שאמור להיכנס למשבצת של חוסלו מ-2024. חיית רחבה שימשוך את הבלמים, יהיה כתובת להגבהות ויהווה איום מהסוג שאף שחקן אחר בקבוצה לא מסוגל להיות. השני הוא דיומנדה, שעיקר הדיבור סביבו הוא על היותו השחקן היקר ביותר בתולדות ריאל מדריד.

אני חייב לומר שהעניין הכלכלי לא כל כך מעניין אותי. ריאל מכרה הקיץ שחקני אקדמיה בסכום כולל של בערך 200 מיליון אירו. יש למועדון כסף ובמילא השוק היום מטורלל לחלוטין. הכותרת העיקרית היא שלראשונה מאז גארת' בייל, לריאל יש שחקן קו ימין אמיתי. לא עוד רודריגו, פדה, ברהים, גולר או מסטנטואונו שעברו בעמדה הזו כמו תורנות מעיקה שצריך לעשות כי אין ברירה. אגב, מה שישחק לטובתו של דיומנדה זה שבניגוד לאדן הזאר לדוגמה, הוא כרגע במקרה הטוב שחקן ההתקפה הרביעי בחשיבותו, אז יהיה עליו פחות לחץ להצליח על ההתחלה.

השילוב של שני אלו מעניק לריאל כלים חדשים שלא באמת היו לה במשחק ההתקפה עד כה. אם ג'וד יביא איתו את היכולת מהמונדיאל, אמבפה יעשה את שלו וויני לא יאבד את הראש, השמיים הם הגבול.

4. ניהול חדר ההלבשה - את סיפור הנפילה של ריאל בשנתיים האחרונות אפשר לבחון מהמון זוויות. אחת הבולטות בהן היא ההגעה של אמבפה. הנרטיב שהשתרש הוא שהנה, הוא רק עבר מפסז' לריאל, והופ, אחת נסקה והשנייה התרסקה. מאחר ועל היכולות של אמבפה כשחקן אין באמת ויכוח, אולי יש פה משהו אחר.

הדבר הזה מתחבר לסיפור הארכת החוזה של ויניסיוס. אחד הדברים שלפי הדיווחים עלו שוב ושוב במו"מ הוא שויני רוצה להרוויח כמו אמבפה. שזה במילים אחרות: "אני רוצה שתתייחסו אליי בתור הכוכב הגדול של הקבוצה". ויני היה מרכז הכובד של ריאל בעונת הדאבל האחרונה, מועמד לכדור הזהב, ואז פתאום הביאו לו מפלצת כדורגל על הראש שגנבה את כל הפוקוס. אני לא חושב שיש בעיית אגו בין השניים, על פניו נראה שהם חברים ומסתדרים לא רע על המגרש. אבל משהו שם בכל זאת מבעבע מתחת לפני השטח.

בתקופה הקצרה של צ'אבי אלונסו כמאמן, אמבפה שבר שיאי כיבושים, בעוד ויני הוחלף כמעט בכל משחק (עד הפיצוץ הזכור בקלאסיקו). כשהגיע ארבלואה, נדמה היה לרגעים שכל הפואנטה במינוי שלו היא להיות הבייביסיטר האישי של ויניסיוס. הוא הגן עליו בחירוף נפש, הדביק אותו להרכב, וקיבל בתמורה מספרים יפים מאוד. ומי באותה תקופה ממש ירד לספסל והפסיק להבקיע? אמבפה. 

יש בריאל מדריד עניין לא פתור בנוגע למי הפנים של הקבוצה. מי הכוכב. זה שלא מחליפים אותו אלא אם אין ברירה. זה שסולחים לו כשהוא לא יורד להגנה. זה שהקבוצה בנויה סביבו ובהתקפה הכדור הולך אליו. לא יכולים להיות שניים כאלה. ניימאר בזמנו עזב את בארסה בדיוק מהסיבה הזו. ריאל שעשתה שלושה צ'מפיונס ברצף הייתה בנויה כולה סביב מיקסום היכולות של רונאלדו. ארגנטינה במונדיאלים האחרונים הייתה עשרה לוחמים שעבדו בשביל מסי.

הקונפליקט הזה לא נשאר בגבולות ויני-אמבפה, אלא במידה מסוימת משליך על כל הקבוצה. תסתכלו על ואלוורדה וטשואמני. גם הם היו תמונת מראה זה של זה בעונה החולפת. חצי השנה תחת אלונסו הייתה התקופה החלשה ביותר של פדה מאז שהגיע לקבוצה. הוא פשוט לא מצא את עצמו על המגרש. בחצי השני של העונה הוא היה השחקן הכי טוב של ריאל לצד ויני. טשואמני לעומת זה היה שחקן מרכזי אצל אלונסו, והוא מאוד רצה שהוא ימשיך. נראה שנוצרו בקבוצה מחנות. פדה וויני הם האסכולה הוותיקה, הקפטנים שהיו רגילים לחופש של אנצ'לוטי ולא הסתדרו עם המאמן הצעיר שהגיע וביקש מהם לעשות דברים אחרת. מולם נמצאים טשאומני ואמבפה, השחקנים שלכאורה אמורים להביא איתם משהו אחר, אבל אין להם על שמם את ההישגים של אלו שהיו שם לפניהם.

אגב, אם תשאלו את האוהדים של ריאל מדריד, גם שם יש מחנאות לא קטנה סביב הנושא הזה, אבל האווירה הכללית היא שאחרי שתי עונות נטולות תארים, אין פרות קדושות. לכולם יש מה להוכיח. אף אחד לא חסין מביקורת, ומי שיתפס כגורם שלילי, יחטוף. זו השעה להראות שהקבוצה היא מעל הכל.

5. המאמן - בסוף, מי שיצטרך לספק פתרונות לכל הדברים שהוזכרו פה הוא מוריניו. עליו תקום ותיפול העונה הזו של ריאל. נכון, יש הגנה רעועה, אבל כל קבוצה סובלת מפציעות. נכון, הקישור לא מושלם, אבל אין דבר כזה קבוצה ללא חסרונות. נכון, יש בסגל המון כוכבים שאולי בטעות רואים את עצמם מעל הקבוצה, אבל זוהי ריאל מדריד, וזה מאז ותמיד היה המצב. לריאל יש חומר שחקנים מהטובים בעולם, אבל יותר מכל בעיה אחרת, בשנתיים האחרונות לא היה על הקווים מי שיצליח להפוך אותה לשלם שגדול מסך חלקיו. הסיבה שריאל נראתה כמו אוסף של אינדיבידואלים שבמקרה לובשים את אותה חולצה היא בראש ובראשונה עבודת אימון. 

ופה מגיעה השאלה הגדולה מכולן. מוריניו עצמו לא חווה הצלחה ברמות הגבוהות כבר למעלה מעשור. הוא לקח גביעים פה ושם, אבל לא באמת הצליח לקחת קבוצה ולהפוך אותה למכונה דומיננטית כמו בימיו היפים. אבל מי יודע, אולי במועדון עמוס אגו וטרלול כמו ריאל, הפתרון הוא להביא את האיש המטורלל ביותר עם האגו הגדול ביותר. זה שזכה בצ'מפיונס כשחלק מהשחקנים עוד היו בגן. להילחם באש עם אש. 

אני באמת לא יודע להגיד איך הניסוי הזה עומד להסתיים. כל תוצאה בין הצלחה ענקית להתרסקות איומה לא תפתיע אותי. אני אנצל את הרגע להמליץ למי שלא ראה את הדוקו החדש על מוריניו בנטפליקס. הוא מראה בדיוק מה החבילה הזו כוללת. את מוריניו מעניינת הגישה, לא היכולת. הוא רוצה קבוצה שיורקת דם. קבוצה שנלחמת. כל מה שריאל של השנתיים האחרונות לא הייתה.

לי אישית תמיד יהיה מקום חם בלב בשבילו, ולו בגלל שהוא היה הראשון, ובעצם היחיד, שהצליח לעצור את ברצלונה ההיא של פפ. המשימה שלו עכשיו די דומה, ואם זה יסתיים גם בזכייה באלופות שהוא לא הצליח להביא בקדנציה הקודמת, זה בכלל יהיה סיפור מטורף. גם מבחינת מוריניו עצמו, המינוי הזה הוא מעין הזדמנות אחרונה. לא יהיו לו עוד הצעות מקבוצות בכירות באמת. מכאן זה מקסימום לאמן נבחרת כלשהי. העונות הקרובות יכולות במידה רבה להכריע איך יזכרו אותו, בתור אחד הגדולים אי פעם שהצליח לעשות קאמבק אחרי שנים מחוץ ללופ המרכזי, או כזקן מנותק שאיבד את הקסם והוא כבר לא כזה מיוחד.

מה שבטוח, יהיה מעניין.

[master of doom]

(08-21-2026, 03:41 PM)RoeeHardy כתב:  היעדר המימד הפיזי

[RoeeHardy]

(08-21-2026, 04:03 PM)master of doom כתב:  

אני אוהב את זה שאנשים מזהים בדיחות נישתיות שאני שותל