דיון | המשולש שהיה צריך לקרות ולא קרה

[NoamRR]

אהלן חבר'ה, תודה לסיניישן שהפך את האשכולות הפעלה לטרנד והכין את הקרקע לשאלה שעניינה אותי.

כששואלים מהו קרב החלומות, הראש לוקח אותנו לאותם המקומות: קרב יחידים, זוגות, סטיפולציה.
אך מה אם נמקד את הדיון הפעם על קרב משולש בלבד? 
קשה לתכנן קרב משולש טוב, ברוב הפעמים זה מרגיש שיש 2 מתאבקים שהדגש הוא יותר עליהם והשלישי נדחף או קשור רק לאחד מהם בצורה טובה.
לאורך ההיסטוריה, קיבלנו קרבות משולשים שהשאירו חותם בענף, חלק אפילו שינו את העסק.

אז מהו הקרב המשולש שהיה צריך לקרות ולא קרה לדעתכם?

זה יכול להיות מתוך עלילה שהתמקדה ב3 מתאבקים אבל בסוף הובילה רק לקרב יחידים והשאירה אחד מאחור, 
זה יכול להיות קרב משולש שכן קיבלנו באיזה תוכנית אבל העדפנו לקבל בבמה הגדולה מכולן,
זה יכול להיות סתם 3 מתאבקים שיושבים על אותה משבצת.

כמובן שעדיף לתת הסבר, בוודאי שעדיף בלי מיניות.
דיון נעים נשמות.

 

[master of doom]

בריי וויאט-לוק הארפר-רנדי אורטון במניה 33.

לא יודע אם אתם זוכרים, אבל בתקופה שהארפר "בגד" בבריי וויאט שהעדיף את אורטון על פניו בוויאט פמילי, הוא היה די אובר. היו לו יכולות זירה מעולות, יכולת כריזמטית, והוא נחשב שנים לאחד הביגמנים האיכותיים ב-WWE. בריי וויאט היה אלוף ה-WWE ורנדי היה זוכה הראמבל, אבל הארפר היה חלק אינטגרלי מהפיוד בעיניי והיה ראוי להיכנס למשולש במניה. דוגרי? לא הייתי מתנגד גם לזכייה שלו.

במקום זה קיבלנו קרב מאוד בינוני בין רנדי לבריי, זכייה מעפנה של רנדי והפסד שלו לג'ינדר במאי. מאחד האנגלים הטובים ביותר בארגון זה הפך לפדיחה תוך כמה חודשים.

[NoamRR]

(07-30-2026, 08:30 AM)master of doom כתב:  בריי וויאט-לוק הארפר-רנדי אורטון במניה 33.

לא יודע אם אתם זוכרים, אבל בתקופה שהארפר "בגד" בבריי וויאט שהעדיף את אורטון על פניו בוויאט פמילי, הוא היה די אובר. היו לו יכולות זירה מעולות, יכולת כריזמטית, והוא נחשב שנים לאחד הביגמנים האיכותיים ב-WWE. בריי וויאט היה אלוף ה-WWE ורנדי היה זוכה הראמבל, אבל הארפר היה חלק אינטגרלי מהפיוד בעיניי והיה ראוי להיכנס למשולש במניה. דוגרי? לא הייתי מתנגד גם לזכייה שלו.

במקום זה קיבלנו קרב מאוד בינוני בין רנדי לבריי, זכייה מעפנה של רנדי והפסד שלו לג'ינדר במאי. מאחד האנגלים הטובים ביותר בארגון זה הפך לפדיחה תוך כמה חודשים.

הקרב הזה הוא חלק מהדוגמאות עליהם נשען הדיון הזה.
אני זוכר את התגובות בזמן אמת, הארפר היה חם והקהל ממש רצה לראות אותו חלק מהקרב הזה.

דל"פ - זה באמת לא היה צריך להיות משולש במניה. לוואיט יש היסטוריה מרשימה במניות שכוללת קרבות יחידים עם סינה וטייקר. הארפר היה מיד קארדר בגג מבחינת הארגון והוא לא היה צריך להשתוות למעמד של המנהיג שלו ולעלות לקרב הזה מול אורטון. אם זה לא היה על התואר בכלל, הייתי זורם על משולש שלהם סטייל הלאגסי ממניה 26. אורטון זכה בראמבל, מגיע לו קרב יחידים. יכלנו לקבל את המשולש הזה באירוע שאחרי מניה וזה כנראה גם היה גורף את קרב השנה. הקרב הבינוני לדעתי באשמת רנדי, שלרוב מסיבה לא מובנת מבאס בקרבות אליפות שלו במניה, זה קרה גם עם האנטר וקודי.

[master of doom]

(07-30-2026, 09:14 AM)NoamRR כתב:  הקרב הזה הוא חלק מהדוגמאות עליהם נשען הדיון הזה.
אני זוכר את התגובות בזמן אמת, הארפר היה חם והקהל ממש רצה לראות אותו חלק מהקרב הזה.

דל"פ - זה באמת לא היה צריך להיות משולש במניה. לוואיט יש היסטוריה מרשימה במניות שכוללת קרבות יחידים עם סינה וטייקר. הארפר היה מיד קארדר בגג מבחינת הארגון והוא לא היה צריך להשתוות למעמד של המנהיג שלו ולעלות לקרב הזה מול אורטון. אם זה לא היה על התואר בכלל, הייתי זורם על משולש שלהם סטייל הלאגסי ממניה 26. אורטון זכה בראמבל, מגיע לו קרב יחידים. יכלנו לקבל את המשולש הזה באירוע שאחרי מניה וזה כנראה גם היה גורף את קרב השנה. הקרב הבינוני לדעתי באשמת רנדי, שלרוב מסיבה לא מובנת מבאס בקרבות אליפות שלו במניה, זה קרה גם עם האנטר וקודי.

מה שהדגשתי זו פחות או יותר הבעיה שלי, אני חושב שהארפר היה ראוי לקפיצת המדרגה הזאת לטייטל שוט. קרבות משולש יכולים לעבוד רק כשיש קשר מובהק בין כל המתמודדים, וכל ניצחון יכול להביא סיפור משלו. אני חושב שהארפר התאים גם בפן הזה, כיוון שהוא נלחם נגד המנטור שלו מצד אחד ומול המתאבק שזרק אותו הצידה מהסטייבל בצד השני, וגם כי היכולות שלו היו מספיק טובות + הייתה לו תמיכה מהקהל.

האם הייתי מתבכיין אם היינו מקבלים את המשולש הזה אחרי המניה? לא. אני חושב שככה או ככה השילוב של הארפר היה מעצים את העלילה ומעצים את הארפר עצמו, אני כן חושב שבמניה זה היה יותר מתאים, אבל הארפר היה חייב להיות מעורב לדעתי ולא להיזרק שנייה אחרי שרנדי נקנק אותו באחד הסמאקים שאחרי הראמבל.
אני כן אגיד גם שרוב מה שאני אומר זה בדיעבד אחרי האכזבה הענקית של הפיוד הזה. רנדי-בריי היה צריך להסתיים בניצחון של בריי, אבל באופן כללי יכל לספק את הסחורה בצורה הרבה יותר טובה אם הקרב היה יותר טוב והיה לו את המנצח הנכון. בדיעבד יותר קל לי להגיד שהארפר גם היה גורם לקרב להיראות יותר טוב וגם לעלילה להיראות יותר טוב.

[Jon_M0xley]

(07-30-2026, 08:30 AM)master of doom כתב:  בריי וויאט-לוק הארפר-רנדי אורטון במניה 33.

לא יודע אם אתם זוכרים, אבל בתקופה שהארפר "בגד" בבריי וויאט שהעדיף את אורטון על פניו בוויאט פמילי, הוא היה די אובר. היו לו יכולות זירה מעולות, יכולת כריזמטית, והוא נחשב שנים לאחד הביגמנים האיכותיים ב-WWE. בריי וויאט היה אלוף ה-WWE ורנדי היה זוכה הראמבל, אבל הארפר היה חלק אינטגרלי מהפיוד בעיניי והיה ראוי להיכנס למשולש במניה. דוגרי? לא הייתי מתנגד גם לזכייה שלו.

במקום זה קיבלנו קרב מאוד בינוני בין רנדי לבריי, זכייה מעפנה של רנדי והפסד שלו לג'ינדר במאי. מאחד האנגלים הטובים ביותר בארגון זה הפך לפדיחה תוך כמה חודשים.

וולאק מאיפה שלפת את זה, זה ענק אני זוכר שמלא התבאסו שהארפר נשאר בצד.

מהתקופה האחרונה עולה לי הייז- זיין- טריק במניה על אליפות ארה"ב.
הייז היה אובר, אחרי ריין מצויין ופשוט "פצעו" אותו ושמו אותו בצד. ביזיון.

[StavHen]

דה רוק נגד ג'ון סינה נגד CM פאנק על אליפות הWWE ברסלמניה 29.

מבחינתי זה אחד הקרבות המשולשים הכי מוצדקים שלא קיבלנו, בעיקר כי לא היה צריך להמציא שום חיבור ביניהם.
העלילה כבר הייתה שם.

פאנק הגיע לרויאל ראמבל אחרי כהונה של 434 ימים כאלוף ה-WWE, הפסיד את האליפות לרוק, ובאותו ערב סינה ניצח בראמבל וקיבל קרב על האליפות ברסלמניה.

גם אחרי ההפסד, פאנק לא באמת יצא מהתמונה.
הוא קיבל קרב חוזר נגד רוק באלימיניישן צ'יימבר, המשיך לטעון שהאליפות שייכת לו, ולאחר מכן קיבל קרב נגד סינה על הזכות להתמודד מול רוק ברסלמניה.

כלומר, WWE בעצמה בנתה מצב שבו שלושתם קשורים לאותו סיפור.

לרוק וסינה היה הסיפור של רסלמניה 28 והניסיון של סינה לנקום על ההפסד.

לרוק ופאנק היה סיפור ישיר על האליפות, אחרי שרוק סיים לפאנק כהונה של 434 ימים.

לסינה ופאנק הייתה אחת היריבויות הגדולות של התקופה, והקרב האחרון שלהם היה ממש על מיועד למיין איבנט של רסלמניה.

גם מבחינת הדמויות זה היה עובד מושלם.
רוק היה כוכב העבר שחזר לקחת את הפסגה, סינה היה הפנים של החברה שחיפש גאולה, ופאנק היה האלוף שהחזיק את החברה במשך יותר משנה והרגיש שמזיזים אותו הצדה בשביל שני השמות הגדולים יותר.

פאנק גם היה פותר את הבעיה של רוק נגד סינה בפעם השנייה, אחרי ששנה קודם הקרב שווק כOnce in a Lifetime. במקום לקבל שוב את אותו קרב, היינו מקבלים מיין איבנט חדש לגמרי, בלי לוותר על סיפור הנקמה של סינה.

והכי חשוב, אף אחד מהם לא היה מרגיש כמו הגלגל השלישי. לכל אחד היה קשר אמיתי עם שני האחרים, ולכל אחד הייתה סיבה לגיטימית להיות בקרב.

נכון, היינו מפסידים את פאנק נגד אנדרטייקר, שהיה קרב מצוין, אבל מבחינת הקרב המשולש הכי מוצדק שלא קרה, רוק נגד סינה נגד פאנק ברסלמניה 29 זו הבחירה שלי.

[master of doom]

(07-30-2026, 10:02 AM)Jon_M0xley כתב:  וולאק מאיפה שלפת את זה, זה ענק אני זוכר שמלא התבאסו שהארפר נשאר בצד.

מהתקופה האחרונה עולה לי הייז- זיין- טריק במניה על אליפות ארה"ב.
הייז היה אובר, אחרי ריין מצויין ופשוט "פצעו" אותו ושמו אותו בצד. ביזיון.

תמיד הייתי מלא במרמור בגלל מה שיצא מבריי-רנדי. היה פיוד אדיר בעיניי שנגמר בצורה הכי בנאלית, משעממת ומאכזבת שיכלה להיות. במקום שבריי יהפוך לאפרקארדר מוצק אחרי הריין הזה שבו הוא הצמיד את סינה וסטיילס, הוא פשוט צנח למטה שוב בגלל קרב משעמם והפסד לא מתאים בעליל. שלא לדבר על הארפר, שלדעתי הפעם הבאה שהוא עשה משהו משמעותי הייתה איזה שנה+ אחר כך עם אריק רואן בטאג.

הכל היה שם, כל המרכיבים להצלחה, ולא יצא מזה כלום. אגב, הבחירה בפאנק-סינה-רוק בחירה מצוינת.

[iCena]

(07-30-2026, 10:22 AM)StavHen כתב:  

דה רוק נגד ג'ון סינה נגד CM פאנק על אליפות הWWE ברסלמניה 29.

מבחינתי זה אחד הקרבות המשולשים הכי מוצדקים שלא קיבלנו, בעיקר כי לא היה צריך להמציא שום חיבור ביניהם.
העלילה כבר הייתה שם.

פאנק הגיע לרויאל ראמבל אחרי כהונה של 434 ימים כאלוף ה-WWE, הפסיד את האליפות לרוק, ובאותו ערב סינה ניצח בראמבל וקיבל קרב על האליפות ברסלמניה.

גם אחרי ההפסד, פאנק לא באמת יצא מהתמונה.
הוא קיבל קרב חוזר נגד רוק באלימיניישן צ'יימבר, המשיך לטעון שהאליפות שייכת לו, ולאחר מכן קיבל קרב נגד סינה על הזכות להתמודד מול רוק ברסלמניה.

כלומר, WWE בעצמה בנתה מצב שבו שלושתם קשורים לאותו סיפור.

לרוק וסינה היה הסיפור של רסלמניה 28 והניסיון של סינה לנקום על ההפסד.

לרוק ופאנק היה סיפור ישיר על האליפות, אחרי שרוק סיים לפאנק כהונה של 434 ימים.

לסינה ופאנק הייתה אחת היריבויות הגדולות של התקופה, והקרב האחרון שלהם היה ממש על מיועד למיין איבנט של רסלמניה.

גם מבחינת הדמויות זה היה עובד מושלם.
רוק היה כוכב העבר שחזר לקחת את הפסגה, סינה היה הפנים של החברה שחיפש גאולה, ופאנק היה האלוף שהחזיק את החברה במשך יותר משנה והרגיש שמזיזים אותו הצדה בשביל שני השמות הגדולים יותר.

פאנק גם היה פותר את הבעיה של רוק נגד סינה בפעם השנייה, אחרי ששנה קודם הקרב שווק כOnce in a Lifetime. במקום לקבל שוב את אותו קרב, היינו מקבלים מיין איבנט חדש לגמרי, בלי לוותר על סיפור הנקמה של סינה.

והכי חשוב, אף אחד מהם לא היה מרגיש כמו הגלגל השלישי. לכל אחד היה קשר אמיתי עם שני האחרים, ולכל אחד הייתה סיבה לגיטימית להיות בקרב.

נכון, היינו מפסידים את פאנק נגד אנדרטייקר, שהיה קרב מצוין, אבל מבחינת הקרב המשולש הכי מוצדק שלא קרה, רוק נגד סינה נגד פאנק ברסלמניה 29 זו הבחירה שלי.

אני זוכר שסי אם פאנק רצה את המיין אבנט הזה ממש נגד סינה,פעם ראשונה היה סוגר אירוע ב29, אבל לצערו לדווין גונסון דה רוק היה תוכניות אחרות.
מישהו יכול להסביר לי אם זה חלק מהטריגר שגרם לו בסוף לעזוב את WWE 2014

[Jon_M0xley]

(07-30-2026, 10:22 AM)StavHen כתב:  

דה רוק נגד ג'ון סינה נגד CM פאנק על אליפות הWWE ברסלמניה 29.

מבחינתי זה אחד הקרבות המשולשים הכי מוצדקים שלא קיבלנו, בעיקר כי לא היה צריך להמציא שום חיבור ביניהם.
העלילה כבר הייתה שם.

פאנק הגיע לרויאל ראמבל אחרי כהונה של 434 ימים כאלוף ה-WWE, הפסיד את האליפות לרוק, ובאותו ערב סינה ניצח בראמבל וקיבל קרב על האליפות ברסלמניה.

גם אחרי ההפסד, פאנק לא באמת יצא מהתמונה.
הוא קיבל קרב חוזר נגד רוק באלימיניישן צ'יימבר, המשיך לטעון שהאליפות שייכת לו, ולאחר מכן קיבל קרב נגד סינה על הזכות להתמודד מול רוק ברסלמניה.

כלומר, WWE בעצמה בנתה מצב שבו שלושתם קשורים לאותו סיפור.

לרוק וסינה היה הסיפור של רסלמניה 28 והניסיון של סינה לנקום על ההפסד.

לרוק ופאנק היה סיפור ישיר על האליפות, אחרי שרוק סיים לפאנק כהונה של 434 ימים.

לסינה ופאנק הייתה אחת היריבויות הגדולות של התקופה, והקרב האחרון שלהם היה ממש על מיועד למיין איבנט של רסלמניה.

גם מבחינת הדמויות זה היה עובד מושלם.
רוק היה כוכב העבר שחזר לקחת את הפסגה, סינה היה הפנים של החברה שחיפש גאולה, ופאנק היה האלוף שהחזיק את החברה במשך יותר משנה והרגיש שמזיזים אותו הצדה בשביל שני השמות הגדולים יותר.

פאנק גם היה פותר את הבעיה של רוק נגד סינה בפעם השנייה, אחרי ששנה קודם הקרב שווק כOnce in a Lifetime. במקום לקבל שוב את אותו קרב, היינו מקבלים מיין איבנט חדש לגמרי, בלי לוותר על סיפור הנקמה של סינה.

והכי חשוב, אף אחד מהם לא היה מרגיש כמו הגלגל השלישי. לכל אחד היה קשר אמיתי עם שני האחרים, ולכל אחד הייתה סיבה לגיטימית להיות בקרב.

נכון, היינו מפסידים את פאנק נגד אנדרטייקר, שהיה קרב מצוין, אבל מבחינת הקרב המשולש הכי מוצדק שלא קרה, רוק נגד סינה נגד פאנק ברסלמניה 29 זו הבחירה שלי.

הווו פאק, זה יכל להיות קרב משוגע.
בנתיים זאת הבחירה שלי גם.

[master of doom]

(07-30-2026, 11:01 AM)iCena כתב:  אני זוכר שסי אם פאנק רצה את המיין אבנט הזה ממש נגד סינה,פעם ראשונה היה סוגר אירוע ב29, אבל לצערו לדווין גונסון דה רוק היה תוכניות אחרות.
מישהו יכול להסביר לי אם זה חלק מהטריגר שגרם לו בסוף לעזוב את WWE 2014

https://wrestling-il.com/showthread.php?tid=544

הייתי מנסה להסביר לך בעצמי... אבל באשכול הזה יש הכל מהכל, בעצמי למדתי ממנו דברים. אם אתה רוצה רק את החלק של העזיבה, זה בחלק השני של מה שרועי כתב.