אשכול הדיבורים הרשמי של פורום ההאבקות

[Bam Bam Bigelow]

(12-08-2025, 09:59 AM)SaHBK כתב:  אין שאלה יותר חרושה ממי על ההר ראשמור שלכם?
אז אני שואל מי על ההר שלכם, גרסת הטאג טים.
אצלי - האחים סטיינר, הארדי בויז, רוק אנד רול אקספרס, דאדלי בויז.
האוסוס גם קרובים מאוד.

שאלה יפה.
ראשית, יש 3 שהם חקוקים באבן:
הרואד ווריארס (lod), הדדליז והארדיז.
עכשיו מי רביעי?
אדג׳ וכריסטיאן - לא. הם יותר שני סינגל מטאג, למרות שהיו אחלה טאג.
Mcmg - אדירים, אדירים, אבל הטאג טים מס׳ 4? קשה לי לקבוע את זה.
אוסוס - לא. בלי ריינס הם לא בדיון.

אני הולך על היאנג באקס, רק בגלל היחודיות שלהם, והעובדה שהם פרחו בשני ארגונים שונים.

[The Visionary]

(12-08-2025, 09:44 PM)Bam Bam Bigelow כתב:  שאלה יפה.
ראשית, יש 3 שהם חקוקים באבן:
הרואד ווריארס (lod), הדדליז והארדיז.
עכשיו מי רביעי?
אדג׳ וכריסטיאן - לא. הם יותר שני סינגל מטאג, למרות שהיו אחלה טאג.
Mcmg - אדירים, אדירים, אבל הטאג טים מס׳ 4? קשה לי לקבוע את זה.
אוסוס - לא. בלי ריינס הם לא בדיון.

אני הולך על היאנג באקס, רק בגלל היחודיות שלהם, והעובדה שהם פרחו בשני ארגונים שונים.

מצטער, אתה לא יכול להגיד שבלי ריינס אין אוסוס כשזה בדיוק ההפך.
ריינס כדי להיות לג'יט היה צריך לקבל את האוסוס (כבר אז אחד מהטאגים הטובים בהיסטוריה של הWWE). האוסוס יצרו לעצמם שם על סף היסטורי עוד לפני החיבור לריינס.

[orgibor]

(12-08-2025, 09:08 PM)DarkArts כתב:  איפה היית שם את ביר מאני?
(לא צפיתי בהם בכלל, רק שם שאני מכיר.)

אממ קשה להגיד, צפיתי בעיקר רק בקלאסיקות שלהם אז לא יודע אם זאת הייתה הרמה הקבועה שלהם או שאלה היו רק הבלחות אבל בכל מקרה יש לא מעט טאגים לפניהם בתור כולל LAX לדעתי.

[Coquina Clutch]

אני מדרג את המאשין גאנז מעל הבאקס אבל ברמה שלהם זה עניין של טעם אישי בעיניי.

[SaHBK]

(12-08-2025, 09:08 PM)DarkArts כתב:  איפה היית שם את ביר מאני?
(לא צפיתי בהם בכלל, רק שם שאני מכיר.)

מה עשית לי בגוף עכשיו, כולם יודעים שאני מארק של בובי רוד.
הם היו צוות מעולה הוא וסטורם אבל הם לא מגיעים לרמות שאנחנו מדברים עליהם, אבל שני מתאבקים מעולים.

[SwitchBlade]

ההארדיז הטאג הכי טוב בהיסטוריה (למרות מאט). 

[StavHen]

בימים האחרונים אני מריץ בראש את השאלה הזו: מה באמת מגדיר את "הגדול בכל הזמנים"?
האם זה מי שנתן את הקרבות הכי טובים? מי שהכניס הכי הרבה כסף? או מי ששרד הכי הרבה זמן?
כשמסתכלים על ה-4 הגדולים (סינה, אוסטין/רוק, טייקר, מייקלס), התמונה מתבהרת, והמסקנה שלי אולי תכעיס כמה נוסטלגיים, אבל היא האמת:
ג'ון סינה הוא היחיד שיש לו V בכל הקטגוריות.

בואו נפרק את זה:

1. מול אוסטין ודה רוק :
הטיעון שלהם הוא ה"פיק" (Peak). אין ספק, ב-1998-2001 הם היו אלוהים.
אבל זה נגמר מהר מדי. אוסטין נשבר פיזית, רוק עזב להוליווד.
הם היו "אורחים" לתקופה קסומה.
ג'ון סינה? הוא היה הבית.
הוא סחב את הארגון על הגב במשך יותר מ-15 שנה רצוף כפרנצ'ייז פלייר הבלתי מעורער.
לנצח מירוץ זה מרשים, לנצח מרתון עם משקולות על הגב זה גדולה אמיתית.

2. מול שון מייקלס :
מייקלס הוא כנראה המתאבק הכי טוב בזירה אי פעם (ה-G.O.A.T של הוורק-רייט).
אבל... אי אפשר להתעלם מהחור השחור של 1998-2002.
כשמייקלס היה "האיש", החברה כמעט פשטה רגל (תקופת ה-New Generation), והוא פרש ל-4 שנים בשיא בגלל בעיות אישיות ופיזיות.
סינה מעולם לא עזב, מעולם לא איבד את המושכות, והיה מכונת כסף גדולה יותר ממייקלס בפער.
מייקלס הוא ה"שואוסטופר", אבל סינה הוא ה"ביזנס".

3. מול אנדרטייקר :
זו ההשוואה הכי קשה.
טייקר הוא המצפון של ה-WWE, הלויאליות בהתגלמותה.
אבל צריך להודות על האמת: טייקר היה ה"אטרקציה".
הוא לא היה האיש שצריך להתראיין ב-Good Morning America כל בוקר, למכור בובות לילדים ולספוג את כל האש מהתקשורת.
סינה היה הפנים של החברה בטוב וברע. הוא היה המגן האנושי של ה-WWE.

4. תקופת סופר סינה :
אי אפשר לנהל את הדיון הזה בלי להזכיר את התקופה שבה הוא היה "קובר" אנשים.
נכון, כולנו שנאנו את זה בזמן אמת.
צעקנו בוז כשהוא ניצח את הנקסוס או עצר את המומנטום של מתאבקים אחרים.
אבל תגידו את האמת - זה חלק בלתי נפרד ממי שהוא.
אי אפשר להיות GOAT אם אתה מפסיד כל הזמן.
הוגאן עשה את זה, אוסטין עשה את זה ואחרים גם.
הדומיננטיות הזו, היכולת לנצח כנגד כל הסיכויים (גם כשזה מעצבן), והעובדה שהוא ידע לייצר כל כך הרבה אמוציות ושנאה כלפיו -
זה בדיוק מה שבנה את המיתוס. בלי "סופר סינה" הבלתי מנוצח, לא היינו מקבלים את האגדה שהוא היום.

5. עוד נקודה לציון : Triple H
אם אנחנו מדברים על יציבות, אמינות ולסחוב את העסק אי אפשר להתעלם מהאיש שכולם אהבו לשנוא.
נכון, מבקרים אותו על ה"Reign of Terror" ועל הפוליטיקה, אבל תסתכלו על העובדות: כשאוסטין ורוק עזבו בתחילת שנות ה-2000, טריפל H היה זה שנשאר להחזיק את הטירה.
הוא עבד פצוע (מי יכול לשכוח את הקרע בארבע-ראשי?), הוא היה שם כל שבוע, והוא היה ה"בוס" שכולם שילמו כרטיס כדי לראות אותו מפסיד.
הוא בנה את בטיסטה, את אורטון, וכן גם את סינה (במניה 22).
מבחינת ה-V של איכות ימים והשפעה, הוא נמצא באותה סקאלה בדיוק, פשוט מהצד האפל של המתרס.
הוא היה ה"סינה" של ההילים עוד לפני שסינה נהיה סינה.

6. המבחן האולטימטיבי: מבחן ההשוואה
יש סיבה למה בכל פעם שקם "פנים" חדש לחברה, ההשוואה היא תמיד לסינה.
כשרומן ריינס עלה לגדולה, השאלה הייתה "האם הוא יכול להיות הסינה הבא?".
כשקודי רודס לקח את האליפות, השאלה הייתה "האם הוא יכול לסחוב את המותג כמו סינה?".

השורה התחתונה:
ג'ון סינה הוא שילוב נדיר של הכוח והאמינות הפיזית (בנאדם שלא נפצע, ואם כן חוזר תוך חודשיים), הכריזמה והחיבור לקהל (לטוב ולרע), והיציבות.
הוא לא הבריז, הוא לא נשבר, והוא לא עזב כשנהיה קשה.
ב-2025, כשהוא תולה את הנעליים, מגיע לו התואר הזה.
אוסטין הציל את ה-WWE, טייקר היה הנשמה, טריפל H היה העוגן, אבל ג'ון סינה היה ה-WWE.

Thank You Cena

[SaHBK]

אהבתי מאוד את הרעיון ואני מסכים איתך.
שזה מגיע לסינה יש מצב שהייתי משווה להוגאן ברמה של הפופולריות וטווח הארוך.
הוא מתעלה פה על כל הרשימה שאמרת מכל מיני סיבות, אבל הסיבה העיקרית היא שסינה סחס את הארגון היא בגלל הכמות זמן שהוא עשה את זה והצליח. אוסטין ורוק - ה תקופה של האירגון שלא תחזור על עצמה מכל הבחינות, אבל תקופה קצרה. מייקלס וברט הארט שניהם לא היו יכולים לקחת את החברה על הגב שלהם ושהם היו הפנים שלה המצב היה קטסטרופה להבדיל מסינה.
ההשוואה מול טייקר ידידי לטעמי לא נכונה, בחיים לא ראיתי את הטייקר כפנים של איזו תקופה, טייקר תמיד היה "ההילה" בחברה וברוסטר, הוא מיסטי הוא מעל כולם והוא מיוחד, הוא לא צריך אליפות או להוביל את החברה כמו אוסטין או סינה.
האנטר תמיד היה מספר 2 גם שהיה בראו החזיק אותה בביצים.
קיצור סינה הוא באמת גואט שזה מגיע להשוואה הזאת עם כל אחד.

[NoamRR]

(12-09-2025, 09:31 AM)StavHen כתב:  בימים האחרונים אני מריץ בראש את השאלה הזו: מה באמת מגדיר את "הגדול בכל הזמנים"?
האם זה מי שנתן את הקרבות הכי טובים? מי שהכניס הכי הרבה כסף? או מי ששרד הכי הרבה זמן?
כשמסתכלים על ה-4 הגדולים (סינה, אוסטין/רוק, טייקר, מייקלס), התמונה מתבהרת, והמסקנה שלי אולי תכעיס כמה נוסטלגיים, אבל היא האמת:
ג'ון סינה הוא היחיד שיש לו V בכל הקטגוריות.

בואו נפרק את זה:

1. מול אוסטין ודה רוק :
הטיעון שלהם הוא ה"פיק" (Peak). אין ספק, ב-1998-2001 הם היו אלוהים.
אבל זה נגמר מהר מדי. אוסטין נשבר פיזית, רוק עזב להוליווד.
הם היו "אורחים" לתקופה קסומה.
ג'ון סינה? הוא היה הבית.
הוא סחב את הארגון על הגב במשך יותר מ-15 שנה רצוף כפרנצ'ייז פלייר הבלתי מעורער.
לנצח מירוץ זה מרשים, לנצח מרתון עם משקולות על הגב זה גדולה אמיתית.

2. מול שון מייקלס :
מייקלס הוא כנראה המתאבק הכי טוב בזירה אי פעם (ה-G.O.A.T של הוורק-רייט).
אבל... אי אפשר להתעלם מהחור השחור של 1998-2002.
כשמייקלס היה "האיש", החברה כמעט פשטה רגל (תקופת ה-New Generation), והוא פרש ל-4 שנים בשיא בגלל בעיות אישיות ופיזיות.
סינה מעולם לא עזב, מעולם לא איבד את המושכות, והיה מכונת כסף גדולה יותר ממייקלס בפער.
מייקלס הוא ה"שואוסטופר", אבל סינה הוא ה"ביזנס".

3. מול אנדרטייקר :
זו ההשוואה הכי קשה.
טייקר הוא המצפון של ה-WWE, הלויאליות בהתגלמותה.
אבל צריך להודות על האמת: טייקר היה ה"אטרקציה".
הוא לא היה האיש שצריך להתראיין ב-Good Morning America כל בוקר, למכור בובות לילדים ולספוג את כל האש מהתקשורת.
סינה היה הפנים של החברה בטוב וברע. הוא היה המגן האנושי של ה-WWE.

4. תקופת סופר סינה :
אי אפשר לנהל את הדיון הזה בלי להזכיר את התקופה שבה הוא היה "קובר" אנשים.
נכון, כולנו שנאנו את זה בזמן אמת.
צעקנו בוז כשהוא ניצח את הנקסוס או עצר את המומנטום של מתאבקים אחרים.
אבל תגידו את האמת - זה חלק בלתי נפרד ממי שהוא.
אי אפשר להיות GOAT אם אתה מפסיד כל הזמן.
הוגאן עשה את זה, אוסטין עשה את זה ואחרים גם.
הדומיננטיות הזו, היכולת לנצח כנגד כל הסיכויים (גם כשזה מעצבן), והעובדה שהוא ידע לייצר כל כך הרבה אמוציות ושנאה כלפיו -
זה בדיוק מה שבנה את המיתוס. בלי "סופר סינה" הבלתי מנוצח, לא היינו מקבלים את האגדה שהוא היום.

5. עוד נקודה לציון : Triple H
אם אנחנו מדברים על יציבות, אמינות ולסחוב את העסק אי אפשר להתעלם מהאיש שכולם אהבו לשנוא.
נכון, מבקרים אותו על ה"Reign of Terror" ועל הפוליטיקה, אבל תסתכלו על העובדות: כשאוסטין ורוק עזבו בתחילת שנות ה-2000, טריפל H היה זה שנשאר להחזיק את הטירה.
הוא עבד פצוע (מי יכול לשכוח את הקרע בארבע-ראשי?), הוא היה שם כל שבוע, והוא היה ה"בוס" שכולם שילמו כרטיס כדי לראות אותו מפסיד.
הוא בנה את בטיסטה, את אורטון, וכן גם את סינה (במניה 22).
מבחינת ה-V של איכות ימים והשפעה, הוא נמצא באותה סקאלה בדיוק, פשוט מהצד האפל של המתרס.
הוא היה ה"סינה" של ההילים עוד לפני שסינה נהיה סינה.

6. המבחן האולטימטיבי: מבחן ההשוואה
יש סיבה למה בכל פעם שקם "פנים" חדש לחברה, ההשוואה היא תמיד לסינה.
כשרומן ריינס עלה לגדולה, השאלה הייתה "האם הוא יכול להיות הסינה הבא?".
כשקודי רודס לקח את האליפות, השאלה הייתה "האם הוא יכול לסחוב את המותג כמו סינה?".

השורה התחתונה:
ג'ון סינה הוא שילוב נדיר של הכוח והאמינות הפיזית (בנאדם שלא נפצע, ואם כן חוזר תוך חודשיים), הכריזמה והחיבור לקהל (לטוב ולרע), והיציבות.
הוא לא הבריז, הוא לא נשבר, והוא לא עזב כשנהיה קשה.
ב-2025, כשהוא תולה את הנעליים, מגיע לו התואר הזה.
אוסטין הציל את ה-WWE, טייקר היה הנשמה, טריפל H היה העוגן, אבל ג'ון סינה היה ה-WWE.

Thank You Cena

תודה שסיכמת פחות או יותר את מה שנמצא בראש שלי.
סינה היה הפנים של הארגון תקופה ארוכה מאוד. הסיבה (ככל הנראה) שאחרים לא נהפכו למאוסים מבחינתו זה כי הם לא הופיעו הרבה זמן על המסך. נסו לדמיין את רוק ואוסטין עושים קריירה ארוכה יותר בטופ של הWWE, הם היו נהפכים לבלתי נסבלים.
ממליץ לשים את התגובה הזאת באשכול שפתחו לסינה, שזה ישמר שם לנצח.

[SaHBK]

יש לי תחושה שברייקר הולך לזכות נגד פאנק והוא ירוץ עם זה עד מניה ואולי אם רולינס יהיה כשיר נקבל קרב ביניהם.