07-21-2025, 07:43 AM
(07-20-2025, 11:29 PM)RoeeHardy כתב: טוב יאללה, זמן למגילת מחשבות שמתרוצצות לי בראש לאחרונה סביב הסדרה החדשה של הארי פוטר. נתחיל קודם כל מלמעלה ולאט לאט נעשה זום אין.
זה ארוך, זדיינו.
הדבר הראשון שצריך לשאול כשניגשים להפיק רימייק של פרנצ'ייז כל כך גדול הוא - למה בכלל צריך את זה? כלומר, האם יש איזשהו ערך מוסף שסדרת הטלוויזיה הזו יכולה לספק לעומת סדרת הסרטים המקורית, ואם כן, מהו?
אפילו אם אני שם רגע בצד את היותי פאן-בוי שמשתוקק שידחפו לו תוכן הארי פוטר חדש לגרון, התשובה היא די פשוטה, והיא נעוצה במדיום עצמו.
בסופו של דבר אנחנו מדברים על ספרים שכל אחד מהם מכיל מאות עמודים, ומתאר סיפור שנפרש על פני שנה שלמה. איך שלא נהפוך את זה, כמות כזו של תוכן לא יכולה להיכנס בסרט של שעתיים וחצי. מהסרט הרביעי והלאה, הסרטים לקחו החלטה בלתי נמנעת להשמיט חלקים גדולים מהסיפור, ולהשאיר אותנו אך ורק עם השלד המרכזי ביותר של העלילה. אלו לא סתם פרטים קטנים, אלא ממש סיפורי צד שלמים שנחתכו החוצה (או הוזכרו בחטף מבלי להיחשף במלואם), לוקיישנים שלא ראינו, דמויות שכלל לא הופיעו, או כאלו שלא זכו לפיתוח אמיתי וסתם היו שם ברקע. הרשימה כל כך ארוכה שאין אפילו מה להיכנס לזה, מי שקרא את הספרים, יודע. (עריכה: מסתבר שניב בתגובה למעלה לקח על עצמו את המשימה הזו....)
המעבר לסדרת טלוויזיה יאפשר סוף סוף מרווח נשימה, וייתן ליוצרים את האופציה להכניס אותנו ללב חיי היום-יום של קוסם צעיר בהוגוורטס, להעמיק את האופי של הדמויות, את התהליכים הפנימיים שהן עוברות, להביא לנו אינטרקציות שלא זכו עדיין להגיע למסך, לבנות את העולם שמעבר לגבולות בית הספר ולהרחיב על ההיסטוריה הארוכה שלו. בקיצור, לספר סיפור שהולך גם לרוחב, ולא רק רץ קדימה כדי לסמן וי על ההתפתחות העלילתית הבאה.
לצורך העניין, אני בתור אוהד ספורט נרקומן מאוד אהבתי את עלילות הקווידיץ' השנתיות של בית הספר. היה לי קל להזדהות עם המתח הזה של הילדים לפני משחקים חשובים, אהבתי את התיאורים של הלילות ללא שינה במחשבה על המשחק, האימונים הארוכים שבגללם אין זמן להכין שיעורי בית, המכות במסדרונות בין תלמידים מבתים שונים, השירים שכתבו על רון המסכן, וכמובן, את המשחקים עצמם. שלא לדבר על גביע העולם שנקטע בקאט בלתי נסלח בסרט הרביעי. הדברים האלו אמנם הופיעו בקטנה בסרטים הראשונים, אבל כאן יש הזדמנות לקחת את זה כמה שלבים קדימה (בסוף, הארי פוטר זה דרמת נעורים שמתרחשת בפנימייה). וזו כאמור רק דוגמה אחת.
רוצים עוד? דמיינו פרק טלוויזיה שלם על הסיפור של חבורת הקונדסאים, במקום הסצנה וחצי אקספוזיציה בעל-פה שקיבלנו בסרט השלישי. או פרק שמציג לנו את סיפור הרקע המלא של וולדמורט, החל ממשפחת גונט, דרך התקופה שלו כתלמיד ועד השנים שלאחר מכן. אישית, הספר הרביעי הוא האהוב עליי, הוא כתוב כמו תעלומה בלשית עם כל כך הרבה קווי עלילה מסתוריים ופרטים לא מוסברים שהולכים ונערמים זה על זה, ואז מתפוצצים כולם יחד בשלושת הפרקים האחרונים. אין לכם מושג כמה אני מקווה שהם ידעו לקחת את כל החלקים האלו ולהרכיב מהם את הפאזל הזה.
אז עכשיו אחרי שאמרתי למה כן שווה לדעתי לעשות את הסדרה הזו, בואו נדבר על האתגרים שיעמדו בפניה.
הבעיה הראשונה שעולה לי לראש היא שבתכל'ס, עד כמה שאני מסוגל לשפוט בצורה "אובייקטיבית", הסרטים המקוריים הם די מוצלחים. אפשר להתווכח על האיכות של סרט כזה או אחר, תאמינו לי שאני יכול למנות בהם פגמים וחוסרים מפה ועד הודעה חדשה, אבל בסופו של דבר הסרטים הצליחו בעיניי לתפוס בצורה טובה את האווירה של עולם הקסמים מהספרים. הם יחסית נאמנים לחומר המקור, והם עוברים את מבחן הזמן כסרטים שכיף לחזור אליהם. אז עם כמה שלסדרה יש וואקום מאוד גדול שהיא יכולה למלא ולפרוח בו כמו שציינתי, בסוף, סצנות השיא שלה תמיד יעמדו למבחן נגד עיבוד קיים שכבר יש סביבו קונצנזוס חיובי, וזו לא משימה קלה בכלל.
האתגר השני והספציפי יותר נעוץ בליהוק, שזה משהו שהסרטים עשו ממש טוב. בתוך הקאסט העצום הזה, יש מספר קטן מאוד של דמויות שאני יוכל לומר שלא אהבתי את הליהוק שלהן, וחלקן היו כל כך מוצלחות שאני כבר לא מסוגל לדמיין אותן אחרת כשאני קורא את הספרים. אני לא מקנא במי שיצטרך לדוגמה לנסות להתעלות על ברנדן גליסון בתור עין הזעם מודי, וזו עוד דמות משנית יחסית. עם כמה שדניאל רדקליף לא בדיוק הבריק בתצוגת משחק מרהיבה לאורך הסרטים, עד סוף ימיו הוא יהיה מזוהה כהארי פוטר, כנ"ל אמה ווטסון כהרמיוני.
וכאן לצערי אנחנו מגיעים לפיל שבחדר. עם יד על הלב, אני באמת לא מצליח להבין מה עבר בראש של מי שהחליט לאשר את הליהוק של פאפא אסיידו בתור סנייפ. לפני כמה זמן דיברנו באיזו ארוחת צהריים בעבודה על הסדרה, ותוך כדי השיחה, אחד החבר'ה (שלא עקב אחרי הליהוקים ברשתות) אמר "רגע, לא הבנתי איך סנייפ יכול להיות שחור". המשפט הזה נחקק אצלי כי הוא מתמצת בצורה כל כך פשוטה את הבעיה ובאמת שאין צורך להרחיב מעבר. אין שום הצדקה לקחת דמות שמתוארת בספר בצורה מאוד מסויימת ולהפוך אותה למשהו אחר לגמרי.
הליהוק הזה מכניס בי חששות שכל מה שתיארתי עד כה בעצם לא שווה כלום. ללהק שחקן שחור בתור סנייפ זה הרי ההיפך המוחלט מלעשות עיבוד שנאמן לספרים ומרחיב את העולם על בסיס מה שמופיע בהם, ועל הדרך זו נפילה בדיוק בסעיף שציינתי שעלול להוות אתגר רציני בלי קשר. במובן מסוים, הליהוק הזה מטיל ספק בכל המהות שלשמה הפרויקט הזה קיים. כן, עד כדי כך.
והנה החלק האבסורדי באמת בכל הדבר הזה. אם הסדרה הייתה מחליטה שהיא מתעלמת לגמרי מחומר המקור ועושה מה שבא לה, עוד הייתה לזה איזשהי הצדקה, אבל עד היום הודלפו כבר חלק גדול מהליהוקים האחרים, וכולם נראים פחות או יותר כמו התיאורים של הדמויות שלהם מהספרים (כן, גם הרמיוני החדשה, בזכות השיער המקורזל והשיניים הבולטות). רק אתמול לדוגמה ראיתי שהודלפו תמונות של הדארסלים, ולפטוניה החדשה יש שיער בלונדיני, כמו בספרים (למרות שבסרטים היה לה שיער שחור). אז למה עם סנייפ היה חשוב להם ללכת עם החלטה כל כך שנויה במחלוקת? מה זה נותן? אני בכנות אומר שיהיה לי מאוד קשה לקנות אותו בתור סנייפ. הוא יופיע בסצנות, ידקלם את השורות שלו, ואני פשוט אחשוב שהוא דמות אחרת. זו בעיה שאי אפשר להקל בה ראש.
אני חייב רגע לגעת בנקודה נוספת בהקשר הזה - אחד ההסברים המרגיזים שראיתי שחוזר אצל לא מעט אנשים הוא "בכל מקרה מי שהיו מלהקים לא היה משתווה לאלן ריקמן, אז לפחות הלכו על משהו אחר לגמרי". ובכן, אני לא מסכים בעליל ותרשו לי רגע להרחיב.
נכון, סנייפ של אלן ריקמן הוא אייקוני, וכל מי שהיה מנסה לחקות אותו היה נכשל. אבל, וזה אבל גדול שצריך להיאמר למרות שמדובר בחילול הקודש - סנייפ של אלן ריקמן הוא לא בדיוק סנייפ של הספרים. לפני שתקפצו עליי, אני לא אומר שההופעה שלו לא הייתה מוצלחת. בפרשנות שלו לדמות, ריקמן לגמרי הצליח לתפוס במדויק לא מעט אספקים וניואנסים חשובים. סנייפ שלו הוא מאיים, מפחיד, עם הילה מסתורית ואפלה שעוטפת אותו, ומספיק כריזמה בשביל למלא חדר שלם. אבל סנייפ של הספרים היה עוד הרבה דברים אחרים.
מה אני הייתי עושה אם הליהוק והכתיבה של סנייפ החדש היו תלויים בי? קודם כל, מחפש שחקן צעיר יותר. בזמן הספר הראשון סנייפ היה בסך הכל בן 30, בעוד אלן ריקמן היה באמצע שנות ה-50 שלו. בנוסף, סנייפ של ריקמן לא היה ארסי וזדוני כמו הגרסה הספרותית. סנייפ של הספרים היה מורה אכזרי, ממורמר ומושחת שהיה צורח על התלמידים שלו, יורד עליהם, מעליב אותם, מעניש אותם שלא בצדק, ומעלים עין ממה שהיו עושים התלמידים האהובים עליו. כשנוויל מתאר בספר השלישי שסנייפ הוא הדבר שהוא הכי מפחד ממנו, זה לא סתם כי סנייפ הוא דמות מטילת אימה באופן כללי, אלא כי סנייפ ממש היה מתעלל בו ומעביר אותו עינויים נפשיים בשיעורים. בספר הרביעי הוא צוחק על השיניים הגדולות של הרמיוני מול הכיתה, עד לרמה שהיא בוכה ובורחת החוצה. בספר החמישי, לאחר שהארי רואה את הזיכרון האסור שלו, סנייפ מאבד את העשתונות ומתחיל לזרוק עליו חפצים. היחסים שלו עם הארי מתוארים כשנאה הדדית על גבול התיעוב, שזה לא משהו שמאוד הרגשתי בסרטים. סנייפ של אלן ריקמן תמיד היה הרבה יותר שקט ומחושב. הנה, דוגמה פשוטה לאיך אפשר לקחת עיבוד קיים שנחשב מוצלח, ולתת לו גרסה חדשה שתעניק לו מימד נוסף, ולא תיראה כמו סתם חיקוי חיוור (עם שיער שמנוני ואף מעוקל).
יש צד נוסף שמטריד אותי, והוא התגובות ברשת לקראת הסדרה. מאז שיצאו החדשות על סנייפ השחור, אני מזהה וייב שלילי ברשתות סביב כל פרסום שקשור לסדרה הזו. אולי זה רק אני, אבל זה מרגיש שמשהו באמון הבסיסי של הקהל נשבר, וזה רע מאוד כשזה קורה עוד לפני ששודר הפרק הראשון. אני רואה דמיון גדול בין המקרה הזה לתגובות הרעות לליהוק של בלה רמזי בתור אלי ב-TLOU. בעונה הראשונה זה עוד איכשהו עבר, בעונה השנייה זה התרסק לרסיסים, גם ביקורתית וגם ברייטינג. אפשר לזלזל בזה, אבל כן, ליהוק רע לגמרי יכול לדפוק סדרה. ייתכן שזו בועה, יכול להיות שזה לא מייצג, אולי אם הסדרה תהיה טובה מספיק אז הכל יעלם ויישכח, ומנגד, יכול מאוד להיות שאלו פני הדברים, וכל מעידה תהיה כמו טיפת דם באגם מלא כרישים שרק מחכים להסתער על הגופה.
לסיכום, אני חושב שלסדרה הזו יש פוטנציאל מאוד גבוה והיא יכולה להיות הצלחה ענקית, אבל אני לא יכול להתעלם מהבורות שהיא חופרת לעצמה ומתמרורי האזהרה שאומרים לי שאולי זה לא יהיה כמו שאני מצפה. בהסתכלות על כל מיני פרסומים כאלה ואחרים, נראה ש-HBO שמים הרבה מאוד ביצים בסל הזה. בין היתר נכתב שהם מתכוונים להקים עבור הילדים בית ספר בצמוד לסט שירוץ משהו כמו 10 שנים, עד שצילומי הסדרה יסתיימו. אני רוצה להאמין שסדרה שמושקעים בה כאלה משאבים ויש כלפיה הרים של ציפיות תופק בחרדת קודש, ובידיעה שהם חייבים להפגיז מהרגע הראשון.
מאוד אהבתי את התגובה הזו, אם השעה הייתה עכשיו יותר לכיוון 16:00, כנראה שהייתי גם מזמין אותך לבירה אחרי זה.
רק מוסיף על אלן ריקמן - הוא היה ליהוק מושלם לסנייפ של הסרטים, מהסיבה שהסרטים מעולם לא היו יכולים להעביר את העומק של מערכת היחסים בין הארי לסנייפ והיו צריכים שחקן שבמעט מאוד זמן מסך בכל סרט יוכל להיות עם נוכחות גבוהה שנבין שיש פה מערכת יחסים מורכבת. הוא היה סנייפ טוב למטרה אחת, אבל הוא הפך את סוורוס סנייפ לדמות אהובה. לא אמורים לאהוב את סנייפ, מדובר בבריון שהתחבר בגיל צעיר לבריונים גדולים יותר ושירת את וולדמורט בשמחה עד שוולדמורט סימן אישה שהוא אהב. הוא לא טרח לנסות להציל את האישה או את בעלה והילד בעצמו, אלא בגד במאסטר שלו והלך לבכות לבריון חזק יותר שיגן עליהם (כן, קראתי לדמבלדור בריון, תתבעו אותי). זה שהוא נשאר כמרגל והכל לא עושה אותו אדם טוב, ההתנהגות שלו היא של חלאה והוא היה עושה הכל להרוג את הארי פוטר אם וולדמורט לא היה אמור לחזור בשלב מסוים.
פאפא אסיידו יכול להיות סנייפ טוב, אבל הוא תמיד יהיה מושווה לריקמן ולצערו הצבע שלו מהווה חיסרון. אני מוכן לתת לו צ'אנס כסנייפ פשוט כי אני יודע שאי אפשר לשנות את ההחלטה ואני באמת מצפה ש-HBO ילהקו שחקנים טובים.
מילה על הליהוקים של הסרטים: הם כל כך טובים כי רולינג התעקשה על כמה דברים שאי אפשר לוותר עליהם, כמו למשל שכל הדמויות יגולמו על ידי שחקנים בריטיים, אלא אם הדמות לא בריטית. זה חיזק את הבועה של הסרט מאוד.


![[Image: Oba-Femi-destroys-Kit-Wilson-in-imprompt...Down-1.gif]](https://i.ibb.co/ZRYq1PFW/Oba-Femi-destroys-Kit-Wilson-in-impromptu-showdown-Smack-Down-1.gif)