תגיד את האמת

[DDJ]

(03-25-2025, 10:11 PM)master of doom כתב:  הקריירה של רנדי אורטון מפוספסת. אני מבין את מה שניב אמר אבל לא מסכים בכלל. לכמה רגעים גדולים באמת רנדי היה שותף? בכמה אנגלים גדולים הוא היה רלוונטי? איך הוא בדיוק שינה את הביזנס, ברמה שאפשר להשוות אותה לפאנק (וההוכחה בעיניי היא האשכול של רועי, שבאהבה אשלח לכל מי שחפץ בו, במיוחד לחדשים שלא זכו לקרוא אותו בזמן אמת)?

אני קורא לזה מפוספסת למרות 14 אליפויות עולם ולמרות שרנדי מחזיק באחת הקריירות הכי גדולות בהיסטוריה של הביזנס. היו ה-מ-ו-ן שנים (!!!) מתות בקריירה שלו. שנים שבהן הוא התעסק בדברים שהם בושה לשם של רנדי אורטון (רוצים לראות את מידת הרלוונטיות שלו באנגל ההזוי של רוסב, לאשלי ולאנה?). מבחינת סט יכולות, הוא אחד המתאבקים הכי מוצלחים בהיסטוריה. הוא טוב בזירה, הוא טוב על המיק, הוא יודע לעורר סימפטיה גם כפייס וגם כהיל, הוא יודע לספר סיפור תוך כדי קרב, הוא שחקן (actor) נהדר. לא יודע אם הוא 10/10 אבל זה קרוב מאוד לזה. בהתאם ליכולות שלו ולשם שהוא השיג בשלב כל כך מוקדם בקריירה (ובצדק) אני חושב שהוא יכל להשיג הרבה יותר בקריירה.

כנראה רנדי אורטון ייזכר כאגדה גדולה יותר מ-CM פאנק, אבל אני חושב שפאנק עשה דברים יותר משמעותיים ממנו בקריירה.

אני חושב שזה כמו להשוות בין רונאלדיניו לרונאלדו

הפיק שפאנק הגיע אליו ב2011-2012 ללא ספק גדול יותר
מהפיק הכי גדול בקריירה של רנדי
אבל הקריירה של רנדי הייתה מלאה ברגעים גדולים - אבולושיין והזכייה הראשונה, הפיוד מול טייקר,
הראן ב-2009, ההיל טרן ב-2013, הפיוד מול ברי וויאט שהיה משובח מאוד
גם ה-RKO הפך להיות למהלך מזוהה וקיבל סטטוס משלו
לדעתי גם הראן הנוכחי שלו, מתחילת 2024 משובח למרות ההפסדים שלו.


רנדי הרבה פעמים הרגיש ״ליד״, הרבה פעמים התעסק בחרא,
גם לפאנק לא חסר - הסטרייט אדג׳ סוסייטי, ההיל טרן שהרס אותו,
גם כל הפיוד המביך מול השילד בסוף הקדנציה

קשה לי לשים את פאנק מעל אורטון לאור הקריירה הקצרה יחסית של פאנק,
אני עם נטייה לאורטון או לכל הפחות, שניהם באותה רמת קריירה והשפעה

[SwitchBlade]

רנדי לא יכול להיות בטופ 10 בחיים.
הוא לא מספיק מיוחד לתעשייה. 
הוא מתאבק שאומנם הגיע גבוה מאוד, אבל בסופו של דבר שייט על גבי התעשייה ולא להיפך. התעשייה לא השתנתה כתוצאה מהנוכחות ומהקיום של רנדי אורטון, והוא כנראה מאוד בר החלפה.
אם רנדי לא היה, היה היל אחר שמקבל את מקומו. אני מאמין שעם התרומה שלו ועם הקיבעון שלו ועם כמה שהוא שינה והשתנה - אפשר חד משמעית להוריד אותו מההיסטוריה ורסלינג פחות או יותר יישאר אותו דבר.

פעם שמתי את אדג' בטופ 10,
אבל אני בכנות חושב שהראן הנוכחי שלו ריסק אותו כמה וכמה מקומות.

בעיניי הריצה של פאנק ב2021-2025 יותר גדולה מהריצה שלו ב2011-2014. 
לא בהכרח בגלל כמה שזה שינה (וזה שינה המון), אלא בעיקר כי הוא המתאבק היחיד שיצא לי לראות בלייב שמצליח לחזור לרסלינג ולהוכיח פעם נוספת את השווי שלו.
אני לא מכיר דוגמה אחרת בה מתאבק נעדר לתקופה ממושכת, מבטיח את כל העולם - ואשכרה מקיים.
פאנק הוא פה גדול, אבל אין מה לעשות - הוא סיפק 100% מהסחורה שהצ'אנטים שלו, שנמשכו 10 שנים, הבטיחו. כל דבר שהוא נגע בו בשנים האחרונות הפך לזהב, כל ארגון אליו הוא הגיע פתאום נכנס לתור הזהב, כל יריבות אליה הוא נכנס הפכה למוצלחת. אני מתנצל, גם לי יש בייס חריף מאוד נגדו, אבל אלו הן עובדות.
אני לא מצליח למצוא תקופה ממושכת ב4 השנים האלו בה הוא לא היה פנטסטי. אם הראן הזה ממשיך ככה הוא ימצא את עצמו בטופ 10 ולגמרי בזכות. 

[lidoradir]

דיונים על רשימת טופ ולא קראתם לי ?

הנה התיזכורת למי ששכח... לא משנה מי המתאבק הכי אהוב עליכם ומי אתם חושבים שהכי טוב בכל הזמנים. אתם טועים.



אף אחד בחיים לא יתקרב לביצה הימנית של ברוק לסנר. המתאבק הכי גדול בכל הזמנים.

[RoeeHardy]

(03-25-2025, 10:45 PM)DDJ כתב:  אני חושב שזה כמו להשוות בין רונאלדיניו לרונאלדו

הפיק שפאנק הגיע אליו ב2011-2012 ללא ספק גדול יותר
מהפיק הכי גדול בקריירה של רנדי
אבל הקריירה של רנדי הייתה מלאה ברגעים גדולים - אבולושיין והזכייה הראשונה, הפיוד מול טייקר,
הראן ב-2009, ההיל טרן ב-2013, הפיוד מול ברי וויאט שהיה משובח מאוד
גם ה-RKO הפך להיות למהלך מזוהה וקיבל סטטוס משלו
לדעתי גם הראן הנוכחי שלו, מתחילת 2024 משובח למרות ההפסדים שלו.


רנדי הרבה פעמים הרגיש ״ליד״, הרבה פעמים התעסק בחרא,
גם לפאנק לא חסר - הסטרייט אדג׳ סוסייטי, ההיל טרן שהרס אותו,
גם כל הפיוד המביך מול השילד בסוף הקדנציה

קשה לי לשים את פאנק מעל אורטון לאור הקריירה הקצרה יחסית של פאנק,
אני עם נטייה לאורטון או לכל הפחות, שניהם באותה רמת קריירה והשפעה

זה קטע, הגישה שלי בנוגע לשאלה "מי יותר גדול" היא הפוכה לגמרי כשזה נוגע לכדורגל ורסלינג.

בכדורגל אני אישית נוטה מאוד להעריך המשכיות. בעיניי שחקן שמצליח להחזיק ברמות הגבוהות ולהציג יכולת טובה לזמן ארוך, ידורג מעל מי שהגיע לפיק מאוד גבוה, אבל לא הצליח להישאר שם הרבה זמן ונעלם. זה בין היתר נובע מכך שכדורגל הוא בכל זאת ספורט פיזי תחרותי שבו אתה צריך באמת לנצח את היריב שמולך, לא לעבוד יחד איתו בעלילה משותפת, לכן הגיל עובד לרעתך משלב מסוים (ברסלינג זה לרוב הפוך, כריזמה זה לא משהו שהולך לאיבוד בגיל 30 ומעלה). סיבה נוספת היא שבכדורגל יש אלמנט של חיבור עם קבוצה שמשתנה גם היא עם הזמן, בניגוד לרסלינג ששם אתה תלוי בעיקר בעצמך.

לעומת זאת, בהיאבקות, אני הרבה יותר אחזיק ממי שמצליח לעשות דברים שלא ראיתי קודם, כזה שמייצר רגעים משמעותיים ובלתי נשכחים שאני נהנה לחזור אליהם גם שנים אחרי, אחד שהדביק אותי למסך והפך כל דבר שהוא עושה לצפייה חובה, גם אם הריצה שלו בטופ לא הייתה מאוד ארוכה. אפשר גם לקרוא לזה מבחן ה"איך עולם הרסלינג היה נראה בלעדיו", כמו שגיא כתב. הדוגמה הקלאסית אגב זה סטון קולד, כנראה הדראו הגדול ביותר בכל הזמנים (ואישית, לדעתי גם המתאבק הגדול בכל הזמנים), וכל זה כשהריצה שלו בפסגת עולם הרסלינג נמשכה בערך 3 שנים בסך הכל.

רנדי הוא מקרה של מישהו שהגיע לרמה הגבוהה, היו לו את השנים המוצלחות שלו (ב-2009-2011 הוא כנראה היה המתאבק הטוב בחברה), אבל אני לא חושב שיש רגע אחד שלו שאני יכול לסמן כמשהו בלתי נשכח שאני אכניס להיילייטס הפרטי שלי ברסלינג. הוא תמיד היה המתאבק הזה שאתה יכול לסמוך בדיוק על מה שהוא יתן לך, זה שיעשה את העבודה, יחתוך פרומו טוב, יוציא תגובות, ייצור עניין סביב קרב מיין איבנט או פיוד מזדמן, יעשה אפילו ריין לא רע עם האליפות, ולא מעבר. אני כן אציין לטובתו שה-RKO הוא אחד המהלכים הכי אייקונים אי פעם, לרמה שהוא הפך למימ שחצה מעבר לגבולות הרסלינג. זה לגמרי שלו.

ובכל זאת, אני טים פאנק כל הדרך בלי שאלה.

[DDJ]

(03-26-2025, 12:28 AM)RoeeHardy כתב:  זה קטע, הגישה שלי בנוגע לשאלה "מי יותר גדול" היא הפוכה לגמרי כשזה נוגע לכדורגל ורסלינג.

בכדורגל אני אישית נוטה מאוד להעריך המשכיות. בעיניי שחקן שמצליח להחזיק ברמות הגבוהות ולהציג יכולת טובה לזמן ארוך, ידורג מעל מי שהגיע לפיק מאוד גבוה, אבל לא הצליח להישאר שם הרבה זמן ונעלם. זה בין היתר נובע מכך שכדורגל הוא בכל זאת ספורט פיזי תחרותי שבו הגיל עובד לרעתך משלב מסוים, בניגוד לרסלינג ששם זה לרוב הפוך (כריזמה זה לא משהו שהולך לאיבוד בגיל 30 ומעלה), וגם, כי בכדורגל יש אלמנט של חיבור עם קבוצה שמשתנה גם היא עם הזמן, בניגוד לרסלינג ששם אתה תלוי בעיקר בעצמך.

לעומת זאת, בהיאבקות, אני הרבה יותר אחזיק ממי שמצליח לעשות דברים שלא ראיתי קודם, כזה שמייצר רגעים משמעותיים ובלתי נשכחים שאני נהנה לחזור אליהם גם שנים אחרי, אחד שהדביק אותי למסך והפך כל דבר שהוא עושה לצפייה חובה, גם אם הריצה שלו בטופ לא הייתה מאוד ארוכה. אפשר גם לקרוא לזה מבחן ה"איך עולם הרסלינג היה נראה בלעדיו", כמו שגיא כתב. הדוגמה הקלאסית אגב זה סטון קולד, כנראה הדראו הגדול ביותר בכל הזמנים (ואישית, לדעתי גם המתאבק הגדול בכל הזמנים), וכל זה כשהריצה שלו בפסגת עולם הרסלינג נמשכה בערך 3 שנים בסך הכל.

רנדי הוא מקרה של מישהו שהגיע לרמה הגבוהה, היו לו את השנים המוצלחות שלו (ב-2009-2011 הוא כנראה היה המתאבק הטוב בחברה), אבל אני לא חושב שיש רגע אחד שלו שאני יכול לסמן כמשהו בלתי נשכח שאני אכניס להיילייטס הפרטי שלי ברסלינג. הוא תמיד היה המתאבק הזה שאתה יכול לסמוך בדיוק על מה שהוא יתן לך, זה שיעשה את העבודה, יחתוך פרומו טוב, יוציא תגובות, ייצור עניין סביב קרב מיין איבנט או פיוד מזדמן, יעשה אפילו ריין לא רע עם האליפות, ולא מעבר. אני כן אציין לטובתו שה-RKO הפך להיות אחד המהלכים הכי אייקונים אי פעם, לרמה שהוא הפך למימ שחצה מעבר לגבולות הרסלינג. זה לגמרי שלו.

ובכל זאת, אני טים פאנק כל הדרך בלי שאלה.

אני לא יודע כמה פאנק הוא אבן דרך בהיסטוריית הרסלינג
כן, הוא הצליח להשיג כמות אהדה ששמורה לגדולים ביותר,
ליטרלי פולחן אישיות, אבל איך עולם הרסלינג היה נראה בלעדיו? לדעתי ללא שינוי

ההפך, דווקא אחרי שהוא עזב, הארגון השתחרר והתחיל לשנות פאזה לכיוון שאנחנו רואים עד היום
עם קידום צעירים כמו בריאן, רולינס וריינס, ללא צורך בדה רוק שיציל שוב את הביזנס.
לא באשמת פאנק, אבל כתוצאה ישירה מהעזיבה שלו.

להוציא את קיץ 2011, לא חושב שפאנק באמת השפיע יותר מדי באמת על עולם הרסלינג,
לא יותר מרנדי אורטון לפחות.

[RoeeHardy]

(03-26-2025, 12:44 AM)DDJ כתב:  אני לא יודע כמה פאנק הוא אבן דרך בהיסטוריית הרסלינג
כן, הוא הצליח להשיג כמות אהדה ששמורה לגדולים ביותר,
ליטרלי פולחן אישיות, אבל איך עולם הרסלינג היה נראה בלעדיו? לדעתי ללא שינוי

ההפך, דווקא אחרי שהוא עזב, הארגון השתחרר והתחיל לשנות פאזה לכיוון שאנחנו רואים עד היום
עם קידום צעירים כמו בריאן, רולינס וריינס, ללא צורך בדה רוק שיציל שוב את הביזנס.
לא באשמת פאנק, אבל כתוצאה ישירה מהעזיבה שלו.

להוציא את קיץ 2011, לא חושב שפאנק באמת השפיע יותר מדי באמת על עולם הרסלינג,
לא יותר מרנדי אורטון לפחות.

גם אותך אני אפנה בשמחה לאשכול ארוך ומפורט שפרסמתי לפני 3 שנים שמתייחס בדיוק לזה

[SwitchBlade]

(03-26-2025, 12:00 AM)SwitchBlade כתב:  רנדי לא יכול להיות בטופ 10 בחיים.
הוא לא מספיק מיוחד לתעשייה. 
הוא מתאבק שאומנם הגיע גבוה מאוד, אבל בסופו של דבר שייט על גבי התעשייה ולא להיפך. התעשייה לא השתנתה כתוצאה מהנוכחות ומהקיום של רנדי אורטון, והוא כנראה מאוד בר החלפה.
אם רנדי לא היה, היה היל אחר שמקבל את מקומו. אני מאמין שעם התרומה שלו ועם הקיבעון שלו ועם כמה שהוא שינה והשתנה - אפשר חד משמעית להוריד אותו מההיסטוריה ורסלינג פחות או יותר יישאר אותו דבר.

פעם שמתי את אדג' בטופ 10,
אבל אני בכנות חושב שהראן הנוכחי שלו ריסק אותו כמה וכמה מקומות.

בעיניי הריצה של פאנק ב2021-2025 יותר גדולה מהריצה שלו ב2011-2014. 
לא בהכרח בגלל כמה שזה שינה (וזה שינה המון), אלא בעיקר כי הוא המתאבק היחיד שיצא לי לראות בלייב שמצליח לחזור לרסלינג ולהוכיח פעם נוספת את השווי שלו.
אני לא מכיר דוגמה אחרת בה מתאבק נעדר לתקופה ממושכת, מבטיח את כל העולם - ואשכרה מקיים.
פאנק הוא פה גדול, אבל אין מה לעשות - הוא סיפק 100% מהסחורה שהצ'אנטים שלו, שנמשכו 10 שנים, הבטיחו. כל דבר שהוא נגע בו בשנים האחרונות הפך לזהב, כל ארגון אליו הוא הגיע פתאום נכנס לתור הזהב, כל יריבות אליה הוא נכנס הפכה למוצלחת. אני מתנצל, גם לי יש בייס חריף מאוד נגדו, אבל אלו הן עובדות.
אני לא מצליח למצוא תקופה ממושכת ב4 השנים האלו בה הוא לא היה פנטסטי. אם הראן הזה ממשיך ככה הוא ימצא את עצמו בטופ 10 ולגמרי בזכות. 

האמת?
מבין כל הדעות פה זו התגובה שהכי דומה לדעה האישית גם שלי.
חותם על התגובה הזאת 1 ל1. מלך.

[m0tti]

לכל אלה שרנדי לא בטופ 10 שלהם
כתבו את הטופ 10

[StavHen]

(03-26-2025, 10:10 AM)m0tti כתב:  לכל אלה שרנדי לא בטופ 10 שלהם
כתבו את הטופ 10

הוא לא בטופ 10 שלי, הוא בטופ 1 שלי.
השיר הכי טוב, הפינישר הכי טוב.

[StavHen]

למה רנדי אורטון לדעתי הוא המתאבק הכי טוב בהיסטוריה של ה-WWE

יכול להיות שחלק יגלגלו עיניים או יתווכחו על זה, אבל מבחינתי – רנדי אורטון הוא ה-GOAT האמיתי של ה-WWE.
וזה לא סתם כי אני אוהב אותו,

אלא כי יש עובדות שמחזקות את זה מכל כיוון:

14 פעמים אלוף עולם.
שתי זכיות ברויאל ראמבל.
זכייה במאני אין דה בנק.
חבר באבולושן, בלגאסי, RK-BRO,The Authority.
גראנד סלאם צ’מפיון.

מאז הדביוט שלו עבר כל תקופה, כל דור, כל סגנון – ותמיד נשאר רלוונטי.
כשהמון כוכבים נעלמו, רנדי תמיד היה שם. הוא גשר בין העבר לעתיד של הענף.
בזירה – שלמות.
כל תזוזה שלו מדויקת, כל מבט מחושב.

הוא לא צריך לצעוק, לא צריך להשתולל – הוא פשוט עושה את זה נכון.

ה-RKO שלו הפך לאחד המהלכים הכי איקוניים אי פעם.
ואין בן אדם אחד בעולם שלא מכיר את המשפט:
"RKO outta nowhere!"
זה נהיה חלק מהתרבות. זו לא סתם תנועה – זו הצהרה.

וגם כשהפציעות ניסו לעצור אותו – הוא חזר.
והוא לא חזר חצי כוח – הוא חזר חזק מתמיד, כאילו לא עזב לרגע. זה לא רק גוף חזק, זה מיינדסט של ווינר.

השיר כניסה שלו "Voices" זה השיר הכי טוב שהיה אי פעם ב-WWE. נקודה.
הוא כל כך מתאים לדמות שלו, כל כך חודר לראש, שגם כשאני לא רואה קרב – השיר הזה מתנגן לי בראש.
אין שיר אחר שמצליח לשדר כל כך טוב את מי שהמתאבק באמת
והקהל? הקהל מת על זה, תראו את הכניסות שלו באירועים של אירופה, היה אפשר להשתיק את השיר, הקהל עשה אפילו קול ב'.

אז נכון, יש אגדות. יש שמות גדולים.
אבל כשאני מסתכל על הכל – רנדי אורטון הוא לא רק אייקון. הוא סמל. הוא אגדה חיה.
והוא מבחינתי – המתאבק הכי טוב שהיה בהיסטוריה של ה-WWE.