10-24-2024, 12:56 PM
כמה מילים על קטלוניה-בוואריה
עדיין מוקדם לדעתי להגיד מה התקרה של בארסה הנוכחית. היא ללא ספק הקבוצה האיכותית ביותר שהייתה להם מאז מסי, אבל למרות הניצחון המרשים, דווקא התחושה שיצאתי ממנה היא שהשד לא נורא כל כך (אוי איך זה הולך להתנקם בי בשבת…).
ברצלונה לא באמת הייתה גדולה על באיירן בשלושה מספרים. עד הגול הרביעי, שאחריו באיירן די הרימה ידיים, המשחק היה יחסית מאוזן. ברצלונה ידעה לנצל יום קטסטרופלי של הגנת באיירן + נוייר, לצד יום פסיכי של ראפיניה (שלוש בעיטות, שלושה גולים). במחצית הראשונה הארי קיין ממש התחנן שוב ושוב שישלחו לו כדורי עומק שישאירו אותו לבד מול שוער על חצי מגרש, אבל באיירן לא השכילה לנצל את זה. בקלות התוצאה הייתה יכולה להיות אחרת.
שלא ישתמע מזה שאני מזלזל בבארסה, כי אני לא. להיפך. אי אפשר להגיד שהניצחון על באיירן היה איזו הברקה מקרית, כי הוא מגיע אחרי שורה של ניצחונות מרשימים אחרים. משהו שם עובד נכון, וזה מעבר ליכולת מקצועית או כישרון נטו של שחקנים כמו יאמל, פדרי, לבנדובסקי או אולמו.
מה שהכי בלט לי במשחק אתמול זה הטירוף של בארסה. מהשחקנים על הדשא ועד אחרון האוהדים. מרגישים את הביטחון העצמי העצום שלהם. קחו את ראפיניה של העונה שעברה ושימו אותו באותם מצבים בדיוק, אני בספק אם הוא מבקיע אפילו גול אחד. אבל ראפיניה הנוכחי הוא שחקן שמאמין בעצמו, שלא מפחד ולא מתבלבל, הוא בועט לשער בידיעה ברורה שהוא כובש. בכלל, התחושה היא שכל שחקן נותן 150% על המגרש, שכולם כל הזמן חושבים עומק, על מסירה קדימה, על בעיטה לשער, על הסתערות על היריב. וכשזה הלך הרוח, אז ניצול המצבים מול השער יהיה בהתאם.
לצורך העניין, הפעם היחידה העונה שבה ראיתי את ריאל עם טירוף דומה לזה של בארסה היה במחצית השנייה מול דורטמונד. בשאר הזמן היא מרגישה תקועה, כבדה, מבולבלת, משחקת יותר מדי לרוחב. זה מה שיכול בפוטנציה לנצח לבארסה את הקלאסיקו, נחישות ומשחק בלי פחד. ומנגד, אם ריאל תדע להביא בשבת את האנרגיות של המחצית השנייה נגד דורטמונד, ואם ברצלונה תמשיך לשחק עם קו הגנה שמרגיש צורך לעמוד על החצי מול ויני והצב, יש מקום לאופטימיות.
עדיין מוקדם לדעתי להגיד מה התקרה של בארסה הנוכחית. היא ללא ספק הקבוצה האיכותית ביותר שהייתה להם מאז מסי, אבל למרות הניצחון המרשים, דווקא התחושה שיצאתי ממנה היא שהשד לא נורא כל כך (אוי איך זה הולך להתנקם בי בשבת…).
ברצלונה לא באמת הייתה גדולה על באיירן בשלושה מספרים. עד הגול הרביעי, שאחריו באיירן די הרימה ידיים, המשחק היה יחסית מאוזן. ברצלונה ידעה לנצל יום קטסטרופלי של הגנת באיירן + נוייר, לצד יום פסיכי של ראפיניה (שלוש בעיטות, שלושה גולים). במחצית הראשונה הארי קיין ממש התחנן שוב ושוב שישלחו לו כדורי עומק שישאירו אותו לבד מול שוער על חצי מגרש, אבל באיירן לא השכילה לנצל את זה. בקלות התוצאה הייתה יכולה להיות אחרת.
שלא ישתמע מזה שאני מזלזל בבארסה, כי אני לא. להיפך. אי אפשר להגיד שהניצחון על באיירן היה איזו הברקה מקרית, כי הוא מגיע אחרי שורה של ניצחונות מרשימים אחרים. משהו שם עובד נכון, וזה מעבר ליכולת מקצועית או כישרון נטו של שחקנים כמו יאמל, פדרי, לבנדובסקי או אולמו.
מה שהכי בלט לי במשחק אתמול זה הטירוף של בארסה. מהשחקנים על הדשא ועד אחרון האוהדים. מרגישים את הביטחון העצמי העצום שלהם. קחו את ראפיניה של העונה שעברה ושימו אותו באותם מצבים בדיוק, אני בספק אם הוא מבקיע אפילו גול אחד. אבל ראפיניה הנוכחי הוא שחקן שמאמין בעצמו, שלא מפחד ולא מתבלבל, הוא בועט לשער בידיעה ברורה שהוא כובש. בכלל, התחושה היא שכל שחקן נותן 150% על המגרש, שכולם כל הזמן חושבים עומק, על מסירה קדימה, על בעיטה לשער, על הסתערות על היריב. וכשזה הלך הרוח, אז ניצול המצבים מול השער יהיה בהתאם.
לצורך העניין, הפעם היחידה העונה שבה ראיתי את ריאל עם טירוף דומה לזה של בארסה היה במחצית השנייה מול דורטמונד. בשאר הזמן היא מרגישה תקועה, כבדה, מבולבלת, משחקת יותר מדי לרוחב. זה מה שיכול בפוטנציה לנצח לבארסה את הקלאסיקו, נחישות ומשחק בלי פחד. ומנגד, אם ריאל תדע להביא בשבת את האנרגיות של המחצית השנייה נגד דורטמונד, ואם ברצלונה תמשיך לשחק עם קו הגנה שמרגיש צורך לעמוד על החצי מול ויני והצב, יש מקום לאופטימיות.
![[Image: Untitled.png]](https://i.ibb.co/WykhFYx/Untitled.png)
![[Image: 999.png]](https://i.ibb.co/ThWvVhg/999.png)
![[Image: 61272c614dca8f92.gif]](https://i.ibb.co/5WYswFGf/61272c614dca8f92.gif)
![[Image: 7657.png]](https://i.ibb.co/mqjTC21/7657.png)
![[Image: e7afa24f8e7ed774106a1c7549e57398.gif]](https://i.pinimg.com/originals/e7/af/a2/e7afa24f8e7ed774106a1c7549e57398.gif)
![[Image: bnGtV.gif]](https://s13.gifyu.com/images/bnGtV.gif)
