כתבה | המורשת וההשפעה של CM פאנק על עולם הרסלינג

[RoeeHardy]

תודה לכולם על התגובות היפות!

עבדתי כמה ימים טובים על הדבר הזה, ולמרות שנהניתי מכל רגע, שאלתי את עצמי מדי פעם האם אני לא קצת נסחף והאם מישהו בסוף באמת יטרח לקרוא 12,000 מילים בנוסף על כל התוכן השוטף שבמילא רץ במקביל, אז אני שמח שהוכחתם לי אחרת.

[RoeeHardy]

(08-19-2021, 05:12 PM)master of doom כתב:  

(08-19-2021, 01:50 PM)lidoradir כתב:  עשית את זה שוב רועי, שאפו.
כתיבה פשוט מצוינת ומרתקת על אגדת הרסלינג CM פאנק, בתור אחד שלא חובב מגילות וחפירות, יש לך את זה כל פעם מחדש.
ממליץ גם לקרוא את הפוסט שלו על ריינס-לסנר בפורום הקודם, מאסטרפיס.

יש קישור אולי? הקישורים פה שולחים אותי לעמודים שלא נטענים

תיקנתי את הקישורים, מקווה שעכשיו זה בסדר.

[RVD]

(08-20-2021, 08:10 AM)RoeeHardy כתב:  תודה לכולם על התגובות היפות!

עבדתי כמה ימים טובים על הדבר הזה, ולמרות שנהניתי מכל רגע, שאלתי את עצמי מדי פעם האם אני לא קצת נסחף והאם מישהו בסוף באמת יטרח לקרוא 12,000 מילים בנוסף על כל התוכן השוטף שבמילא רץ במקביל, אז אני שמח שהוכחתם לי אחרת.

למה שלא תשלח ל ONE או אתר ערוץ 5 שיפרסמו ?

[RoeeHardy]

(08-20-2021, 08:48 AM)Raven כתב:  

(08-20-2021, 08:10 AM)RoeeHardy כתב:  תודה לכולם על התגובות היפות!

עבדתי כמה ימים טובים על הדבר הזה, ולמרות שנהניתי מכל רגע, שאלתי את עצמי מדי פעם האם אני לא קצת נסחף והאם מישהו בסוף באמת יטרח לקרוא 12,000 מילים בנוסף על כל התוכן השוטף שבמילא רץ במקביל, אז אני שמח שהוכחתם לי אחרת.

למה שלא תשלח ל ONE או אתר ערוץ 5 שיפרסמו ?

תודה על המחמאה, אבל זה לא תוכן שמתאים לאתרים האלו. גם ארוך מדי וגם נישתי מדי.

[Kamigoye]

(08-20-2021, 09:24 AM)RoeeHardy כתב:  

(08-20-2021, 08:48 AM)Raven כתב:  

(08-20-2021, 08:10 AM)RoeeHardy כתב:  תודה לכולם על התגובות היפות!

עבדתי כמה ימים טובים על הדבר הזה, ולמרות שנהניתי מכל רגע, שאלתי את עצמי מדי פעם האם אני לא קצת נסחף והאם מישהו בסוף באמת יטרח לקרוא 12,000 מילים בנוסף על כל התוכן השוטף שבמילא רץ במקביל, אז אני שמח שהוכחתם לי אחרת.

למה שלא תשלח ל ONE או אתר ערוץ 5 שיפרסמו ?

תודה על המחמאה, אבל זה לא תוכן שמתאים לאתרים האלו. גם ארוך מדי וגם נישתי מדי.

אתה אומר לי שאם אני אכתוב מגילה על הבגידה של פרינס דוויט בריוסקה טאגוצ'י בתור הרגע הכי חשוב בהיאבקות ב20 שנה האחרונות ערוצי ספורט ישראלים לא יקבלו את זה?

[RoeeHardy]

(08-20-2021, 09:47 AM)Kamigoye כתב:  

(08-20-2021, 09:24 AM)RoeeHardy כתב:  

(08-20-2021, 08:48 AM)Raven כתב:  

(08-20-2021, 08:10 AM)RoeeHardy כתב:  תודה לכולם על התגובות היפות!

עבדתי כמה ימים טובים על הדבר הזה, ולמרות שנהניתי מכל רגע, שאלתי את עצמי מדי פעם האם אני לא קצת נסחף והאם מישהו בסוף באמת יטרח לקרוא 12,000 מילים בנוסף על כל התוכן השוטף שבמילא רץ במקביל, אז אני שמח שהוכחתם לי אחרת.

למה שלא תשלח ל ONE או אתר ערוץ 5 שיפרסמו ?

תודה על המחמאה, אבל זה לא תוכן שמתאים לאתרים האלו. גם ארוך מדי וגם נישתי מדי.

אתה אומר לי שאם אני אכתוב מגילה על הבגידה של פרינס דוויט בריוסקה טאגוצ'י בתור הרגע הכי חשוב בהיאבקות ב20 שנה האחרונות ערוצי ספורט ישראלים לא יקבלו את זה?

וואלה שווה אייטם כזה ב-3 וחצי לפנות בוקר (בתקופה שבה אין ב-NBA או פוטובול). 
 

[Breakker]

הייתי מספים את כפתור הלייק אם היה אפשר לעשות יותר מאחד לכל תגובה.

הכתיבה - רמה גבוהה מאוד של כתיבה. ניסוח, ארגון וסידור האשכול היו פשוט נוחים ונעימים לעין בצורה חלקה. 
התוכן - למרות שזה לא כל כך עניין של מסכים/לא מסכים, כי אתה פשוט הצגת וניתחת כאן מסע שלם לאורך כל ההיסטוריה ועד עכשיו, אבל אני כן מרגיש שאני חייב להגיד שאני מסכים ואפילו יוצא יותר חכם אחרי הקריאה הזאת. לא מזמן באחד מהאשכולות על פאנק רשמתי שהוא הפך להיות מי שהוא שנא לאורך כל השנים, והקריאה הזאת גרמה לי לערער באמירה הזאת וכנראה לחזור בי. אני לא יודע באמת להגיד מה יהיה וכמו שאמרת בסיום - את התשובות האלו עוד נקבל, אבל על דבר אחר אין עוררין וזה שCM פאנק הוא אחת הנקודות היותר חשובות בהיסטוריה של WWE ועולם הרסלינג.

אני הכי לא בן אדם של טקסטים ארוכים, אבל הצלחת לגרום לי למצוא את הפינה השקטה שלי ולשאוב אותי לתוך המסע הזה. אם יש אנשים שנבהלים מהאורך - פשוט אל. קחו לכם את הזמן, תמצאו מקום שקט, ואני מבטיח לכם שתוך כדי הקריאה אתם לא תרצו להפסיק ואפילו תרצו עוד. זה פשוט מרגיש כאילו נכנסתי למכונת זמן ותוך כדי הקריאה, אני נמצא בכל נקודת זמן שמצוינת בתור בן אדם בלתי נראה שצופה על הכל מהצד.

יש כל כך הרבה נקודות שאפשר להתייחס אליהן ולדון בהן, אבל אני דווקא רוצה לחזור רגע לאחד הרגעים הכי נוסטלגיים שהעלת כאן - SVS 2006.
אחד מהאירועים הכי אהובים עליי, כשעוד הייתי ילד קטן ומארק מן המניין. הקבוצה של סינה נגד הקבוצה של ביג שואו, הקבוצה של DX נגד הקבוצה של רייטד RKO.. איזה זמנים. אני לא אשכח שבתוכנית לפני האירוע, כל הקבוצות יצאו לזירה ומחוץ לזירה, וDX הציגו את ההארדיז ואת "אלוף ECW הבא", CM פאנק. מי היה מאמין שזה יהיה הCM פאנק שאנחנו מכירים?

[SwitchBlade]

קודם כל אני רוצה לדבר על עצם הכתיבה לפני התוכן עצמו - בימים האחרונים, אם הייתם נכנסים לפורום ולוחצים על 'מי מחובר', היה סביר ביותר שהייתם רואים שורה בה כתוב RoeeHardy וליד 'מפרסם אשכול חדש'. 12 אלף מילים זה לא בא ברגל, אפילו לא באופניים, 12 אלף מילים זה ימים של עבודה ותקופה שלמה של חשיבה. מודה, הייתי יותר בהייפ (הרבה יותר) לטקסט שלך רועי מאשר לחזרה האמיתית של פאנק. חלק מההצלחה שלך במסמך הזה הייתה להשוות את ההתרגשות מהחזרה של פאנק לזו של הטקסט, בתור הפרולוג מושלם לחזרה הגדולה ביותר ברסלינג. 

אני לא מחלק קרדיט בחינם לCM פאנק. כל פעם שאני נתקל בשבחים לפאנק התגובה האוטומטית שלי היא להתעצבן, לנסות לא להגיב, ואז להגיב. אני שונא אותו מאז שגנב את אליפות העולם מגיבור הילדות שלי באקסטרים רולז המקולל של 2009, שנאה שהגיעה לשיא בסאמרסלאם 2009 ומאז לא נעלמה בכלל.
עשית בשכל שאת הטענה שלך הוכחת דרך פאנק, במקום להפוך אותו למושא של המסמך עליו. זה מאוד הגיוני ומתבקש, אבל קשה לבצע, להתייחס לסמל כמכלול הדברים שהוא מייצג ופחות לדברים שבולטים יתרה על פני השטח.

מאוד חיבבתי את ההצגה הטבעית של פאנק כחלק מתהליך גדול ולא בתור הגורם הבודד לתגובה נגד הWWE. רוב הטענות הפחות מוצלחות שראיתי על פאנק תיארו את הסמל בתור התהליך עצמו, מה שכמובן עורר התנגדות גדולה מצידי. 

מודה, אני לא מצליח לגמרי לאהוד את פאנק. גם כשאני ממש ממש מנסה. 
אפילו בMITB 2011 התרכזתי הרבה יותר בעלילה סביב סינה, ופאנק עצמו היה אגבי בעיניי, בכוונה. תמיד הרגשתי שרגע השיא של הערב היה סינה נכנס לאולם עוין, בעוד שפאנק היה הדבר שדרכו היה ניתן לבטא את השנאה לסינה. אחרי הקריאה של הטקסט אני יכול להודות בשמחה שאני כן מסוגל לתת לפאנק נתח גדול מאוד של קרדיט באשר ליכולת שלו ליצור מעצמו סמל להתנגדות לפרויקט הלא טבעי שWWE ניסו לייצר בעזרת סינה. 

אהבתי מאוד את ההתמקדות שלך ביחסים בין פאנק לבין סינה. 
בחלק השני היו שני מקרים בהם הדגשת את העובדה שפאנק וסינה לא באמת שונאים אחד את השני, אלא פשוט מייצגים דברים שונים. ראיתי את הראיון של פאנק בו הוא מספר על תכנון הקרב שלו מול סינה, ממנו לקחת את הציטוט. ההרגשה שפאנק העביר הייתה ממש כאילו סינה כמעט מאס מהיותו הדיפולט בדיוק כמו כולנו, וכשפאנק הגיע וניסה לשנות את המובן מאליו, סינה התרשם והסכים ברצון. 

ההתמקדות באופי הקייפייב לאורך השנים, בעיקר עם הפייפבומב, מאוד הזכירה לי את התחושות שלי אז, כשראיתי את הפרומו.
אפילו בתור בן אדם שלא מחובר רגשית לפאנק בכלל, הייתי צריך לומר לעצמי מספר פעמים לאורך הפרומו "זה מתוכנן, זה מתוכנן", כדי למנוע מעצמי להישאב לעולם בו אני מדמיין שמה שאני רואה הוא המציאות. עד כדי כך פאנק היה מוצלח במה שהוא עשה. תחושת הקייפייב האישית שלי התערערה ככה רק במספר מאוד קטן של פעמים, לרוב בעזרת מתאבקים מוכשרים בצורה יוצאת דופן. 

הסייג היחידי שלי, כנראה, מהמאמר - היה דבר שהשכלת להתייחס אליו בעצמך. 
יצאתי מהטקסט בתחושה יחסית רגועה (בניגוד למה שציפיתי), עד שנתקלתי בחתימה שלך - פאנק מחופש לג'ף הארדי שבוע אחרי שהוא פרש. 

בתקופה ההיא, בסוף 2009, הרגשתי שפאנק חורג מכללי הקייפייב בצורה קצת מוזרה. אף פעם לא ירדו עליי, כמעריץ, כל כך חזק בגלל שהעזתי לאהוד מתאבק מוצלח. וג'ף הארדי היה מוצלח: הוא מכר יותר מרצ' מג'ון סינה בתקופה ההיא, דבר שפאנק של 2011 היה *אמור* לקבל בהבנה לאור העובדה שהקהל בוחר לאהוד את ג'ף באופן טבעי. 
אז, ב2009, הדמות שפאנק בעצמו צייר בעיניי הייתה בדיוק אותו אגואיסט עליו דיברת בחלק השלישי בטקסט שלך: הוא כועס שזה ג'ף הארדי שנמצא בקידמת הארגון, ולא הוא, על כן הוא מאשים את הקהל. הקהל אשם בכך שאין לו את הטעם הטוב מספיק כדי להבין שפאנק, למעשה, הוא הטוב ביותר, כמובן הרבה יותר טוב מג'ף הארדי המסומם. זאת מבלי להתייחס בכבוד לרושם ולהשפעה של דמות כמו ג'ף הארדי על הרבה אנשים שרואים רסלינג.

אז אני יוצא עם רושם קצת מבולבל על פאנק: מצד אחד להבת האינדיז בוערת בו, ומצד שני הוא בחר להכניס את עצמו לארגון התאגידי הענק של רסלינג ולנסות להתברג במקום הגבוה ביותר. מצד אחד, הוא שונא את הרעיון של ג'ון סינה כי הוא קודם מלמעלה בכוח, ומצד שני הוא שונא את ג'ף הארדי שקודם, על אף אינסוף טעויות אידיוטיות, באופן עיקש מלמטה, מהמעריצים הטיפשים שלא יודעים את מי לאהוד. הוא שונא את המערכת אבל רוצה להיות בפרונט שלה, הקהל צודק כשהוא בוחר בו אבל טועה כשהוא בוחר באחר. יש סיבה טובה לכך שנמנעת מלתת תשובה מוחצת באשר למאבק של פאנק האגואיסט מול פאנק 'the voice of the voiceless', הראן שלו שנגמר ב2014 לא נתן לאף אחד מאיתנו את התשובה הסופית.

תמיד הרגשתי שפאנק הוא גרסה הרבה יותר חכמה של דולף זיגלר, עם יחסי ציבור הרבה יותר טובים: בעוד שזיגלר מתרץ את הסיבה לכך שהוא צריך להיות בטופ בצורה נורא טיפשית כמו "למה זה לא אני?" או "מגיע לי" (ולמה מגיע לך, דולף? כי אתה מתאבק טוב?), פאנק השתמש בתסכול מאוד דומה בחוכמה - הוא הצליח להפוך ב2011 את עצמו לישות בלתי נפרדת מהקהל המתוסכל. כך, הדרך של הקהל להביע את עצמו בצורה קולנית ומוחצת עברה ממש בדמות של פאנק, בדיוק כפי שסמל צריך להיות. 

הסיבה שאני מתרגש לראות את פאנק היום מסתכמת יפה בטקסט שלך - החזרה של פאנק הולכת לספר לנו את התשובות.
התשובה הפשוטה יותר בנוגע לאישיות שלו - האגואיסט מול קולם של המושתקים.
והתשובה היותר מעניינת באשר לביטוי של מה שהוא מסמל בפועל - כמה חודשים לפני שפאנק עזב באפיסת כוחות מנטלית את WWE, בחור נמוך מהאינדיז בשם פרינס דביט הקים את מה שלימים יתגלגל להיות הביטוי בפועל למילים של פאנק. יהיה מעניין לראות כיצד פאנק יתנהל כאשר הוא יתקבל בחגיגה עצומה בארץ המובטחת. האם הבורג הזה יתאים למערכת החדשה, או שמא גם הפעם הבורג יתקע את המערכת והיא תיאלץ לשבור אותו. אולי גם הפעם 2021 תוכיח לנו שהמציאות מתעלה על כל דמיון, לטובה או לרעה. 

[master of doom]

(08-20-2021, 08:22 AM)RoeeHardy כתב:  

(08-19-2021, 05:12 PM)master of doom כתב:  

(08-19-2021, 01:50 PM)lidoradir כתב:  עשית את זה שוב רועי, שאפו.
כתיבה פשוט מצוינת ומרתקת על אגדת הרסלינג CM פאנק, בתור אחד שלא חובב מגילות וחפירות, יש לך את זה כל פעם מחדש.
ממליץ גם לקרוא את הפוסט שלו על ריינס-לסנר בפורום הקודם, מאסטרפיס.

יש קישור אולי? הקישורים פה שולחים אותי לעמודים שלא נטענים

תיקנתי את הקישורים, מקווה שעכשיו זה בסדר.

הסתדר, תודה רבה

[RoeeHardy]

(08-20-2021, 01:44 PM)SwitchBlade כתב:  קודם כל אני רוצה לדבר על עצם הכתיבה לפני התוכן עצמו - בימים האחרונים, אם הייתם נכנסים לפורום ולוחצים על 'מי מחובר', היה סביר ביותר שהייתם רואים שורה בה כתוב RoeeHardy וליד 'מפרסם אשכול חדש'. 12 אלף מילים זה לא בא ברגל, אפילו לא באופניים, 12 אלף מילים זה ימים של עבודה ותקופה שלמה של חשיבה. מודה, הייתי יותר בהייפ (הרבה יותר) לטקסט שלך רועי מאשר לחזרה האמיתית של פאנק. חלק מההצלחה שלך במסמך הזה הייתה להשוות את ההתרגשות מהחזרה של פאנק לזו של הטקסט, בתור הפרולוג מושלם לחזרה הגדולה ביותר ברסלינג. 

אני לא מחלק קרדיט בחינם לCM פאנק. כל פעם שאני נתקל בשבחים לפאנק התגובה האוטומטית שלי היא להתעצבן, לנסות לא להגיב, ואז להגיב. אני שונא אותו מאז שגנב את אליפות העולם מגיבור הילדות שלי באקסטרים רולז המקולל של 2009, שנאה שהגיעה לשיא בסאמרסלאם 2009 ומאז לא נעלמה בכלל.
עשית בשכל שאת הטענה שלך הוכחת דרך פאנק, במקום להפוך אותו למושא של המסמך עליו. זה מאוד הגיוני ומתבקש, אבל קשה לבצע, להתייחס לסמל כמכלול הדברים שהוא מייצג ופחות לדברים שבולטים יתרה על פני השטח.

מאוד חיבבתי את ההצגה הטבעית של פאנק כחלק מתהליך גדול ולא בתור הגורם הבודד לתגובה נגד הWWE. רוב הטענות הפחות מוצלחות שראיתי על פאנק תיארו את הסמל בתור התהליך עצמו, מה שכמובן עורר התנגדות גדולה מצידי. 

מודה, אני לא מצליח לגמרי לאהוד את פאנק. גם כשאני ממש ממש מנסה. 
אפילו בMITB 2011 התרכזתי הרבה יותר בעלילה סביב סינה, ופאנק עצמו היה אגבי בעיניי, בכוונה. תמיד הרגשתי שרגע השיא של הערב היה סינה נכנס לאולם עוין, בעוד שפאנק היה הדבר שדרכו היה ניתן לבטא את השנאה לסינה. אחרי הקריאה של הטקסט אני יכול להודות בשמחה שאני כן מסוגל לתת לפאנק נתח גדול מאוד של קרדיט באשר ליכולת שלו ליצור מעצמו סמל להתנגדות לפרויקט הלא טבעי שWWE ניסו לייצר בעזרת סינה. 

אהבתי מאוד את ההתמקדות שלך ביחסים בין פאנק לבין סינה. 
בחלק השני היו שני מקרים בהם הדגשת את העובדה שפאנק וסינה לא באמת שונאים אחד את השני, אלא פשוט מייצגים דברים שונים. ראיתי את הראיון של פאנק בו הוא מספר על תכנון הקרב שלו מול סינה, ממנו לקחת את הציטוט. ההרגשה שפאנק העביר הייתה ממש כאילו סינה כמעט מאס מהיותו הדיפולט בדיוק כמו כולנו, וכשפאנק הגיע וניסה לשנות את המובן מאליו, סינה התרשם והסכים ברצון. 

ההתמקדות באופי הקייפייב לאורך השנים, בעיקר עם הפייפבומב, מאוד הזכירה לי את התחושות שלי אז, כשראיתי את הפרומו.
אפילו בתור בן אדם שלא מחובר רגשית לפאנק בכלל, הייתי צריך לומר לעצמי מספר פעמים לאורך הפרומו "זה מתוכנן, זה מתוכנן", כדי למנוע מעצמי להישאב לעולם בו אני מדמיין שמה שאני רואה הוא המציאות. עד כדי כך פאנק היה מוצלח במה שהוא עשה. תחושת הקייפייב האישית שלי התערערה ככה רק במספר מאוד קטן של פעמים, לרוב בעזרת מתאבקים מוכשרים בצורה יוצאת דופן. 

הסייג היחידי שלי, כנראה, מהמאמר - היה דבר שהשכלת להתייחס אליו בעצמך. 
יצאתי מהטקסט בתחושה יחסית רגועה (בניגוד למה שציפיתי), עד שנתקלתי בחתימה שלך - פאנק מחופש לג'ף הארדי שבוע אחרי שהוא פרש. 

בתקופה ההיא, בסוף 2009, הרגשתי שפאנק חורג מכללי הקייפייב בצורה קצת מוזרה. אף פעם לא ירדו עליי, כמעריץ, כל כך חזק בגלל שהעזתי לאהוד מתאבק מוצלח. וג'ף הארדי היה מוצלח: הוא מכר יותר מרצ' מג'ון סינה בתקופה ההיא, דבר שפאנק של 2011 היה *אמור* לקבל בהבנה לאור העובדה שהקהל בוחר לאהוד את ג'ף באופן טבעי. 
אז, ב2009, הדמות שפאנק בעצמו צייר בעיניי הייתה בדיוק אותו אגואיסט עליו דיברת בחלק השלישי בטקסט שלך: הוא כועס שזה ג'ף הארדי שנמצא בקידמת הארגון, ולא הוא, על כן הוא מאשים את הקהל. הקהל אשם בכך שאין לו את הטעם הטוב מספיק כדי להבין שפאנק, למעשה, הוא הטוב ביותר, כמובן הרבה יותר טוב מג'ף הארדי המסומם. זאת מבלי להתייחס בכבוד לרושם ולהשפעה של דמות כמו ג'ף הארדי על הרבה אנשים שרואים רסלינג.

אז אני יוצא עם רושם קצת מבולבל על פאנק: מצד אחד להבת האינדיז בוערת בו, ומצד שני הוא בחר להכניס את עצמו לארגון התאגידי הענק של רסלינג ולנסות להתברג במקום הגבוה ביותר. מצד אחד, הוא שונא את הרעיון של ג'ון סינה כי הוא קודם מלמעלה בכוח, ומצד שני הוא שונא את ג'ף הארדי שקודם, על אף אינסוף טעויות אידיוטיות, באופן עיקש מלמטה, מהמעריצים הטיפשים שלא יודעים את מי לאהוד. הוא שונא את המערכת אבל רוצה להיות בפרונט שלה, הקהל צודק כשהוא בוחר בו אבל טועה כשהוא בוחר באחר. יש סיבה טובה לכך שנמנעת מלתת תשובה מוחצת באשר למאבק של פאנק האגואיסט מול פאנק 'the voice of the voiceless', הראן שלו שנגמר ב2014 לא נתן לאף אחד מאיתנו את התשובה הסופית.

תמיד הרגשתי שפאנק הוא גרסה הרבה יותר חכמה של דולף זיגלר, עם יחסי ציבור הרבה יותר טובים: בעוד שזיגלר מתרץ את הסיבה לכך שהוא צריך להיות בטופ בצורה נורא טיפשית כמו "למה זה לא אני?" או "מגיע לי" (ולמה מגיע לך, דולף? כי אתה מתאבק טוב?), פאנק השתמש בתסכול מאוד דומה בחוכמה - הוא הצליח להפוך ב2011 את עצמו לישות בלתי נפרדת מהקהל המתוסכל. כך, הדרך של הקהל להביע את עצמו בצורה קולנית ומוחצת עברה ממש בדמות של פאנק, בדיוק כפי שסמל צריך להיות. 

הסיבה שאני מתרגש לראות את פאנק היום מסתכמת יפה בטקסט שלך - החזרה של פאנק הולכת לספר לנו את התשובות.
התשובה הפשוטה יותר בנוגע לאישיות שלו - האגואיסט מול קולם של המושתקים.
והתשובה היותר מעניינת באשר לביטוי של מה שהוא מסמל בפועל - כמה חודשים לפני שפאנק עזב באפיסת כוחות מנטלית את WWE, בחור נמוך מהאינדיז בשם פרינס דביט הקים את מה שלימים יתגלגל להיות הביטוי בפועל למילים של פאנק. יהיה מעניין לראות כיצד פאנק יתנהל כאשר הוא יתקבל בחגיגה עצומה בארץ המובטחת. האם הבורג הזה יתאים למערכת החדשה, או שמא גם הפעם הבורג יתקע את המערכת והיא תיאלץ לשבור אותו. אולי גם הפעם 2021 תוכיח לנו שהמציאות מתעלה על כל דמיון, לטובה או לרעה. 

נראה לי הייתי קצת כמוך, באתי בכוננות ספיגה ובסוף נהניתי מהקריאה.  

זו בהחלט נקודה מעניינת, הסתירה בין ההצלחה האותנטית של ג'ף שכביכול הגשים ב-2009 את השאיפה שפאנק הציג כעבור שנתיים, לבין המרמור שפאנק חש כלפיו באותה תקופה. יחד עם זאת, אני לא חושב שזה בהכרח מוכיח את הטענות על כך שפאנק היה בפועל סוכן שינוי בתחפושת שרק חיפש קידום אישי (למרות שלא אמרת את זה, זה הרושם שעלול להיווצר). בסופו של דבר פאנק וג'ף הארדי מייצגים שתי גישות כמעט הפוכות לחלוטין שהתנגשות ביניהן היא בלתי נמנעת. זו גם הסיבה שהפיוד ביניהם עבד כל כך טוב, כי למרות שעל הנייר לכאורה פאנק היה הצד ה"נכון", בפועל ג'ף היה הדמות הסימפטית והאהובה בעוד פאנק היה פוץ בלתי נסבל.

אני חושב שאם יש משהו שמבדיל בין ג'ף לפאנק, לפחות מבחינתו של פאנק, הוא שבעוד פאנק ראה בעצמו קורבן של המערכת, בג'ף הוא ראה מישהו שהמערכת דווקא כן הייתה מאחוריו, אך בהיותו מי שהוא, הצליח לדפוק את עצמו במו ידיו. זו אולי גם הסיבה שפאנק בז לו כל כך. זה כל כך סמלי שג'ף היה האיש שתוכנן במקור לזכות ב-MITB ב-2008, ובעקבות השעייה שהוא סידר לעצמו המזוודה הגיעה כעדיפות שנייה לפאנק, וזמן קצר לאחר מכן פאנק קיבל ריין מעליב וקצר עם האליפות, בעוד ג'ף, למרות הבעיות, בכל זאת זכה לקרבות אליפות עם אדג' וטריפל H.

אגב, וזה חשוב לציין שוב, בלי הנפילה של ג'ף הארדי בכלל לא בטוח שהייתה מתרחשת עלייתו של CM פאנק. העזיבה של מי שהיה הכוכב העולה החדש בחברה היא שיצרה את המחסור ממנו צמח לאחר מכן פאנק. 

לגבי סימני השאלה סביב דמותו של פאנק, שוב, גם לי יש יותר שאלות מתשובות, אבל לפחות על אספקט אחד קל לי לענות - הסיבה שפאנק נכנס במקור לאימפריה התאגידית למרות שבנשמתו הוא איש אינדיז היא מכיוון שבאותה תקופה לא הייתה לו ברירה. זו הייתה הדרך היחידה. כמו שטריפל אמר לו, הוא צריך להודות ל-WWE על הבמה שהם נתנו לו, כי בלעדיה, הפייפבומב לא היה עושה שום רעש. לעמוד בזירה של TNA או ROH ולצעוק "פאק WWE" זה לא כמו לשבת על הרמפה בראו ולצעוק "פאק WWE". פאנק ידע בזמנו שבשביל ליצור שינוי צריך להתחיל ביצירת תודעה לבעיה, ואת זה הוא לא היה יכול לעשות במקום שהוא לא ה-WWE.