Off topic - כל מה שלא היאבקות

[wwehof]

(03-10-2024, 02:53 PM)StavHen כתב:  קודם כל כן מהמילה נטפל


לגבי סכנין,
האמת שהייתה לי ציפייה מהם כן כנראה שגיתי,
שנים שהם בליגה , שחקנים ישראלים משחקים אצלם,
משחקים איתנו הרגיש שהם חלק מאיתנו.

תודה. היתה לי הרגשה שלא כתבתי נכון

יש לי פחות ציפיה מהם. כמובן שאי אפשר להכליל את כל האוכלוסיה אבל גם אי אפשר לעצום עיניים ולטעון שחלקם אינם נגד המדינה.

[wwehof]

(03-10-2024, 04:41 PM)Jon_M0xley כתב:  שישרף כל המועדון הזה עם האצטדיון טרור שלהם ועם הקהל המזדיין שלהם והבעלים המחבל שלהם.

אני חושב שכל מי שהשתתף צריך להיות מסולק מהמדינה. אתה לא יכול לצאת נגד המדינה ולהמשיך לחיות בה כאילו כלום

[wwehof]

(03-10-2024, 05:42 PM)Asaf כתב:  אי ציפייה מהם זאת גזענות, אם הציפיות שלך מאזרח ישראלי ערבי נמוכות מהציפיות שלך מאזרח ישראלי יהודי או נוצרי אז זה נחשב גזענות וגישה אנטי ערבית.

ולגבי המנהיג הרוחני, זה גם לא חדש לגבי עמדת החרדים ואני גם יכול להגיד ״מה ציפית?״ אבל העמדה כלפיו היא ברורה- קדימה שנראה אותו עף מפה עם כולם אם לא מתאים לו.

די לפריבלגיות משתי האוכלוסיות ״המיוחדות״ האלו.

יכול להיות שזאת גזענות, יכול להיות שזאת ראייה אובייקטיבית של המציאות. אני לא פוסל אותם ומבין שיש כאלה בסדר אבל גם מבין שיש כאלה שלא.

לגבי המנהיג הרוחני - שיקח איתו את כולם. אין שום מדינה שבה הם יהיו ללא חובות, יממנו אותם והם גם יקבלו זכויות יתר. ברור לכולם שזה איום סרק שלא יממומש כולל לו עצמו. זה סתם לתקוע אצבע בעין.

הגיע הזמן שהמדינה תפשיל שרוולים ותתחיל לטפל בבעיה הזאת שישנן אקס טריטוריות במדינה שבהן חוקי ישראל לא חלים.

[StavHen]

לפחות זה

[Jon_M0xley]

(03-10-2024, 05:57 PM)wwehof כתב:  אני חושב שכל מי שהשתתף צריך להיות מסולק מהמדינה. אתה לא יכול לצאת נגד המדינה ולהמשיך לחיות בה כאילו כלום

מעצבן שמעלימים עין עליהם.
כל קהל שהולך לשם בדרך חזור זורקים עליהם אבנים(כל האוטובוסים והמכוניות), שרים נגד המדינה, מניפים דגלים של מדינה שלא קיימת וכל הזמן מעלימים עין ועושים להם נו נו נו. חלאס כבר נשבר הזין מהמועדון המגעיל הזה.

וכרגיל הם מסובבים את זה עליינו כמו חמארים:
"לא ידענו שיש המנון", "הרמקולים לא טובים אז הקהל לא הבין מה מתנגן שם".
היום פורסם גם את הלוז של הקבוצות ובמפורש היה רשום שם המנון אז שלא ישחקו אותם מופתעים ותמימים.

[RoeeHardy]

באיחור לא אופנתי בעליל ראיתי בפעם הראשונה את קומיוניטי.

זה הכל התחיל באמצע המלחמה. אנחנו בצוות כולנו חובבי טלוויזיה וקולנוע, וכניסיון להקליל כמה שאפשר את העסק, מההתחלה בערך התייחסנו לכל המסביב כאילו זו סדרת טלוויזיה. כל יציאה וחזרה מהבית הייתה כמו התחלה של עונה חדשה, היו בדיחות קבועות שחזרו על עצמן ברגעים מסוימים, היו פרקי אקשן לצד פרקים רגועים של היכרות עם הדמויות הראשיות, היו דמויות אורח שבאו והלכו, לכל עונה היה אופי אחר, מיקומים שונים, פסקול ייחודי ומוטיבים משלה. זה הגיע למצב שכל המלחמה צחקתי על הקצין שלי שהוא צעיר וצהוב ותמיד אומר כן בלי להתווכח לכל מה שאומרים לו, וכנראה הארק שלו עד סוף המלחמה זה להפוך למילואימניק אמיתי ולהתחיל לעמוד על שלו (עמד בזה).

מפה לשם, החבר'ה המליצו בחום לראות את קומיוניטי ואמרו שזה מאוד מתאים לסיטואציה. התחלתי לראות קצת פרקים פה ושם ביציאות הביתה, אחרי שהשתחררנו תפרתי את כל הסדרה, ועכשיו נשאר רק להצטער שלא יצא לי לצפות בה לפני. זה היה נותן מימד חדש לגמרי לכל החודשים האלו.

כמו הרבה סיטקומים, לקח לסדרה קצת זמן למצוא את עצמה. איפשהו לקראת סוף העונה הראשונה כנראה נגמר להם הכוח לעשות סדרת פארודיה על קולג'ים, והם עשו שיפט ל"סדרה מופרעת שהולכת לכל כיוון שרק אפשר לחשוב עליו וסיפור המסגרת שלה במקרה מתרחש בקולג'". אני חושב שעונה 2 היייתה הכי טובה מבין השש, מסוג העונות שמצדיקות את האמירה באנגר אחרי באנגר. בניגוד לדעה הרווחת, אני לא חושב שעונה 4 כזאת נוראית. הפרקים די זרמו לי ולא שמתי לב לאיזה הבדל משמעותי. זה כנראה פחות מורגש כשצופים בבינג' ולא מחכים שבוע בין פרק לפרק (ושנה בין עונות). קו העלילה של צ'אנג בעונה הזו נוראי, זה כן. עונה 5 כבר ממש הרגישה כמו קומיונטי הקלאסית, אבל מרגע שטרוי ושירלי עזבו משהו באיזון של הסדרה הופר, לרמה שהעונה השישית פשוט הרגישה כמו ספין אוף לא קשור. קצת כמו העונה האחרונה של שנות ה-70 למי שראה. בחלק מהפרקים הדמויות עצמן כבר התחילו להגיד כמה הכל כבר נמאס עליהן.

אבל למרות הסיום הצולע, כל כך נהניתי מהסדרה הזו. אני לא מאוד מקורי, הפרקים האהובים עליי היו פרקי הפיינטבול ופרק תיאוריית הכאוס, אבל כנראה שיש סיבה שהם קונצנזוס גדול כל כך. פרק הפיינטבול הראשון הגיע כל כך משום מקום ופשוט היה כל כך טוב. זה היה הרגע מבחינתי שבו הסדרה קפצה מדרגה מסתם עוד סיטקום חמוד ליצירת מופת. צמד פרקי הפיינטבול של עונה 2 עמדו במשימה הבלתי אפשרית של לעמוד בציפיות שיצרה העונה הראשונה, והסיום של פרק הכאוס היה אחד הרגעים שהכי הצחיקו אותי אי פעם בסדרת טלוויזיה. כן, עד כי כך. הומור זה דבר מאוד אישי, אין טעם להסביר.

אפרופו, עאבד הוא מתמודד חזק בתחרות הדמויות האהובות עליי אי פעם בסדרת טלוויזיה. עאבד זה פשוט אני. אלוהים יודע כמה פעמים ביום אני רואה סיטואציה מסוימת ורק חושב איך הייתי מצלם אותה, איזה מוזיקה הייתי מדביק לה ואיזה סיפור מסגרת הייתי בונה סביבה. או כמה פעמים רציתי לשחזר סצנות וסיטואציות מסרטים אהובים. עאבד הוא קומיונטי עצמה. הוא הלב, הנשמה והגאונות של הסדרה הזו. לא סתם הוא זה שזוכה לשאת את נאום הסיכום בפרק האחרון. איזו דמות. איזה איש.

עוד כמה קטנות:
- הסדרה עומדת יופי במבחן הזמן. בחלק מהפרקים היא אפילו קצת הקדימה את זמנה, והייתי די מופתע כשראייתי מתי היא שודרה במקור.
- בינינו, הדיקן הוא ה-כוכב האמיתי. מהעונה השנייה הם פשוט נתנו לו להתפרע, והוא לקח את התפקיד לרמת שלמות. הבדיחות שלו עם ג'ף איכשהו הצליחו להצחיק אותי גם בעונה האחרונה. והפרק שבו הוא מנסה לביים פרסומת? וואו.
- אגב, נכון ג'ף? אז הוא בול גיא. ההבדלים היחידים הם שלגיא יש שיער ארוך ותואר אמיתי, אבל חוץ מזה, אחד לאחד.
- זה רק אני או שאליסון ברי היא האישה הכי יפה בעולם? החיוך, השיער, ההבעות. מה זה הדבר הזה?
- לא יודע אם זה דל"פ, אבל מאוד אהבתי את מערכת היחסים של אנני וג'ף, כולל הסיום. טופ רגעים מרגשים בסדרה - הפרק האחרון של עונה 5, מ'ליידי, מ'לורד.
- פירס הוא היחיד שהשילוב שלו בחבורה הרגיש לי ממש מאולץ, ולשמחתי זה עוד משהו שהם הבינו בעצמם החל מעונה 2 (הבחירה לבנות אותו בתור נבל לאורך העונה היא עוד משהו שהופך את עונה 2 לאהובה עליי).
- טרוי הוא מסוג האנשים שאתה לומד להעריך רק כשהם לא נמצאים. לא כזה חיבבתי אותו בהתחלה, אבל עם הזמן התברר שהוא הדבק של הסדרה. גילום מבריק של דונלד גלובר.
- בריטה היא..... בריטה. לא יודע, זה שהסדרה מודעת לזה שהיא קרינג' לא באמת הפך אותה לפחות נסבלת.
- שירלי היא בפער הדמות האחרונה שהייתי מעז לעצבן בכל סיטואציה שהיא.
- andamovie#

[wwehof]

אני גם שוקל לראות אותה. היו כאן לא מעט המלצות עליה. מצד שני גם לא מעט המלצות על ברבי שלא עפתי עליה. מרגיש קצת כבד לראות סדרה עם הרבה עונות, סוג של מחויבות.
איפה ראית? פריים וידאו או נטפליקס?

נ.ב.
אשמח להמלצות או דיס המלצות על דוסון קריק ודגרסי (על דאגרסי קיבלתי המלצה ממישהי שעבדה איתי אם כי אני לא בטוח לאיזה היא התכוונה. ראיתי שיש כמה).

[Yovel]

(03-10-2024, 11:47 PM)RoeeHardy כתב:  באיחור לא אופנתי בעליל ראיתי בפעם הראשונה את קומיוניטי.

זה הכל התחיל באמצע המלחמה. אנחנו בצוות כולנו חובבי טלוויזיה וקולנוע, וכניסיון להקליל כמה שאפשר את העסק, מההתחלה בערך התייחסנו לכל המסביב כאילו זו סדרת טלוויזיה. כל יציאה וחזרה מהבית הייתה כמו התחלה של עונה חדשה, היו בדיחות קבועות שחזרו על עצמן ברגעים מסוימים, היו פרקי אקשן לצד פרקים רגועים של היכרות עם הדמויות הראשיות, היו דמויות אורח שבאו והלכו, לכל עונה היה אופי אחר, מיקומים שונים, פסקול ייחודי ומוטיבים משלה. זה הגיע למצב שכל המלחמה צחקתי על הקצין שלי שהוא צעיר וצהוב ותמיד אומר כן בלי להתווכח לכל מה שאומרים לו, וכנראה הארק שלו עד סוף המלחמה זה להפוך למילואימניק אמיתי ולהתחיל לעמוד על שלו (עמד בזה).

מפה לשם, החבר'ה המליצו בחום לראות את קומיוניטי ואמרו שזה מאוד מתאים לסיטואציה. התחלתי לראות קצת פרקים פה ושם ביציאות הביתה, אחרי שהשתחררנו תפרתי את כל הסדרה, ועכשיו נשאר רק להצטער שלא יצא לי לצפות בה לפני. זה היה נותן מימד חדש לגמרי לכל החודשים האלו.

כמו הרבה סיטקומים, לקח לסדרה קצת זמן למצוא את עצמה. איפשהו לקראת סוף העונה הראשונה כנראה נגמר להם הכוח לעשות סדרת פארודיה על קולג'ים, והם עשו שיפט ל"סדרה מופרעת שהולכת לכל כיוון שרק אפשר לחשוב עליו וסיפור המסגרת שלה במקרה מתרחש בקולג'". אני חושב שעונה 2 היייתה הכי טובה מבין השש, מסוג העונות שמצדיקות את האמירה באנגר אחרי באנגר. בניגוד לדעה הרווחת, אני לא חושב שעונה 4 כזאת נוראית. הפרקים די זרמו לי ולא שמתי לב לאיזה הבדל משמעותי. זה כנראה פחות מורגש כשצופים בבינג' ולא מחכים שבוע בין פרק לפרק (ושנה בין עונות). קו העלילה של צ'אנג בעונה הזו נוראי, זה כן. עונה 5 כבר ממש הרגישה כמו קומיונטי הקלאסית, אבל מרגע שטרוי ושירלי עזבו משהו באיזון של הסדרה הופר, לרמה שהעונה השישית פשוט הרגישה כמו ספין אוף לא קשור. קצת כמו העונה האחרונה של שנות ה-70 למי שראה. בחלק מהפרקים הדמויות עצמן כבר התחילו להגיד כמה הכל כבר נמאס עליהן.

אבל למרות הסיום הצולע, כל כך נהניתי מהסדרה הזו. אני לא מאוד מקורי, הפרקים האהובים עליי היו פרקי הפיינטבול ופרק תיאוריית הכאוס, אבל כנראה שיש סיבה שהם קונצנזוס גדול כל כך. פרק הפיינטבול הראשון הגיע כל כך משום מקום ופשוט היה כל כך טוב. זה היה הרגע מבחינתי שבו הסדרה קפצה מדרגה מסתם עוד סיטקום חמוד ליצירת מופת. צמד פרקי הפיינטבול של עונה 2 עמדו במשימה הבלתי אפשרית של לעמוד בציפיות שיצרה העונה הראשונה, והסיום של פרק הכאוס היה אחד הרגעים שהכי הצחיקו אותי אי פעם בסדרת טלוויזיה. כן, עד כי כך. הומור זה דבר מאוד אישי, אין טעם להסביר.

אפרופו, עאבד הוא מתמודד חזק בתחרות הדמויות האהובות עליי אי פעם בסדרת טלוויזיה. עאבד זה פשוט אני. אלוהים יודע כמה פעמים ביום אני רואה סיטואציה מסוימת ורק חושב איך הייתי מצלם אותה, איזה מוזיקה הייתי מדביק לה ואיזה סיפור מסגרת הייתי בונה סביבה. או כמה פעמים רציתי לשחזר סצנות וסיטואציות מסרטים אהובים. עאבד הוא קומיונטי עצמה. הוא הלב, הנשמה והגאונות של הסדרה הזו. לא סתם הוא זה שזוכה לשאת את נאום הסיכום בפרק האחרון. איזו דמות. איזה איש.

עוד כמה קטנות:
- הסדרה עומדת יופי במבחן הזמן. בחלק מהפרקים היא אפילו קצת הקדימה את זמנה, והייתי די מופתע כשראייתי מתי היא שודרה במקור.
- בינינו, הדיקן הוא ה-כוכב האמיתי. מהעונה השנייה הם פשוט נתנו לו להתפרע, והוא לקח את התפקיד לרמת שלמות. הבדיחות שלו עם ג'ף איכשהו הצליחו להצחיק אותי גם בעונה האחרונה. והפרק שבו הוא מנסה לביים פרסומת? וואו.
- אגב, נכון ג'ף? אז הוא בול גיא. ההבדלים היחידים הם שלגיא יש שיער ארוך ותואר אמיתי, אבל חוץ מזה, אחד לאחד.
- זה רק אני או שאליסון ברי היא האישה הכי יפה בעולם? החיוך, השיער, ההבעות. מה זה הדבר הזה?
- לא יודע אם זה דל"פ, אבל מאוד אהבתי את מערכת היחסים של אנני וג'ף, כולל הסיום. טופ רגעים מרגשים בסדרה - הפרק האחרון של עונה 5, מ'ליידי, מ'לורד.
- פירס הוא היחיד שהשילוב שלו בחבורה הרגיש לי ממש מאולץ, ולשמחתי זה עוד משהו שהם הבינו בעצמם החל מעונה 2 (הבחירה לבנות אותו בתור נבל לאורך העונה היא עוד משהו שהופך את עונה 2 לאהובה עליי).
- טרוי הוא מסוג האנשים שאתה לומד להעריך רק כשהם לא נמצאים. לא כזה חיבבתי אותו בהתחלה, אבל עם הזמן התברר שהוא הדבק של הסדרה. גילום מבריק של דונלד גלובר.
- בריטה היא..... בריטה. לא יודע, זה שהסדרה מודעת לזה שהיא קרינג' לא באמת הפך אותה לפחות נסבלת.
- שירלי היא בפער הדמות האחרונה שהייתי מעז לעצבן בכל סיטואציה שהיא.
- andamovie#

בתור אחד שממש אהב את community אני ממליץ לך לראות את the office. כשהתחלתי לראות את הסדרה הייתי סקפטי ואמרתי שאנשים סתם מגזימים אבל זה פשוט יצירת מופת

[KB24]

(03-10-2024, 11:47 PM)RoeeHardy כתב:  באיחור לא אופנתי בעליל ראיתי בפעם הראשונה את קומיוניטי.

אחת הסדרות הטובות שיצא לי לראות, מרוב שהיא טובה ראיתי מההתחלה עד הסוף פעמיים.
תיארת באופן די מושלם את הסדרה ואת הפרקים הבולטים שבה.
הבדיחה הכי טובה שהייתה להם בתוכנית לדעתי זה שפירס נואם בפני בריטה שהיא לסבית, יש פתיח ושהפתיח מסתיים הוא ממשיך לנאום ואומר לה: "ולסיכום בהצלחה ובתאבון".

[wwehof]

ברבי כצפוי מבחינתי לא קיבל שום פרס אוסקר שקשור למשחק. פרס אחד ניתן על שיר של בילי אייליש. האמת, מפתיע משתי סיבות. הראשונה שהשיר בכלל לא טוב. השניה, שאפילו בסרט ברבי, הוא לא השיר בטוב ביותר. השיר של ריאן גוסלינג I'm just Ken בעשר רמות טוב ממנו. גם השיר הלא מדהים של דואה ליפה בתחילת הסרט טוב ממנו. בטח אם אעבור על השירים בסרט אמצא עוד כמה שטובים ממנו.

מה דעתכם, האם השיר של בילי אייליש מוצלח בעיניכם?