תגיד את האמת

[SaHBK]

טוב אני חייב להוציא את זה פעם אחת וזהו למרות שאני כנראה אחזור על עצמי פה מאשכול תוצאות.
קודם כל תודה שזכינו להיות עדים בתקופה של סינה, נכון זאת הייתה תקופה מאוד מחולקת חלק ממש סלדו ממנו וחלק אהבו וחלק כזה היו באמצע. אני מודה שכל חיי מאז שהייתי ילד הייתי באמצע אבל כן הערכתי אותו מאוד, תמיד אני הייתי "טים אורטון" "טים פאנק" "טים מייקלס" (ברור) אבל מה שסינה עשה בקריירה שלו זה משהו שאי אפשר לקחת ממנו. הפנים של החברה כל כך הרבה זמן, שבר תקרות זכוכית, לקח את הביזנס למיינסטרים, ובאמת הפך למילה נרדפת שזה מגיע להיאבקות/WWE שזה לבד באמת מדהים.

שנת הפרישה שלו, נכון כולנו כבר הבנו שזה היה יכול להתנהל אחרת וכנראה יותר טוב, אבל בחייאת תסתכלו על הצד החיובי של הסיפור. קיבלנו פאקינג "טור פרידה" מאחד הגדולים בכל הזמנים, איזה מתאבק זכה לדבר כזה? או משהו בסגנון בכלל? אף אחד, והוא לגמרי הרוויח את זה. קיבלנו את ההיל טרן אחד הגדולים בכל הזמנים אחרי הוגאן, האם הריצה שלו בתור היל הייתה יכולה להיות יותר טובה? חד משמעית כן. אבל האם זה אומר שהיא הייתה גרועה? חד משמעית לא. קיבלנו סינה אחר, אומנם בזירה קצת פחות זה עבד לו אני מודה אבל בפרומואים שלו הוא ניגן על המושג הבסיסי "היל מדבר אמת" וסינה כל פרומו שפך את האמת לפנים שלנו, המעריצים. קיבלנו קרבות עם, אורטון, פאנק (בחייאת מי האמין לפני כמה שנים שנקבל שוב דבר כזה) לוגאן פול, דום, סטיילס, קודי. קיצור כל הטוב שאפשר. ואז הגיע הרגע של הטורניר, אם זה היה נכון לעשות טורניר? לא כזה הפריע לי הוסיף עוד תוכן לתוכניות השבועיות שגם ככה סבלו מחוסר וזה הוסיף למרות שלכולם היה ברור שגונת'ר הולך לנצח.

הקרב האחרון, הקרב האחרון היה מאוד אמוציונלי כמו שרשמתי זה לא עוד סתם פאקינג מתאבק, זה מתאבק שלאנשים ספציפים הוא חשוב מאוד, קחו לדוגמא את כל הילדים שהוא עזר להם במהלך השנים. בקיצור, הקרב העביר את הסיפור מעולה, סינה היה סינה הוא סיפק לנו את הרגעים הנוסטלגיים ואת הרגעים שהיינו פעם מתעצבנים עליהם "סופר סינה" בסופו של יום הוא ניסה להעביר לנו את הקרב סינה קלאסי, אם זה הקמאבק הSTFU, הלג דרופ מהטופ רופ, והכל בחיוך. הסיומת של הקרב שיחקה לכולם על הרגש, הרי זה לרוב הגדול היה ידוע בתוך תוכם שסינה אמור להפסיד פה אבל משום מה היה לאנשים מאוד קשה להכיל את זה, וכאן הגיעו הכמה דק' שהם שסינה וגונת'ר שיחקו על זה עם הסליפר. ואז סינה מחייך למצלמה ועושה טאפ אופ עדין, ולזה אני קורא סיומת מושלמת לעומת המון אנשים.

הסיומת, כמו שרשמתי בתוצאות. לא משנה מי אתה ומה אתה, לא משנה כמה חגורות החזקת או מאיזה שנה התחלת להתאבק, אם אתה שון מייקלס או ריק פלייר. שמגיע הרגע הגדול של הפרישה אתה צריך להשאיר את החותם שלך לביזנס ולהוציא את המתאבק והדור הבא אובר. זה ההחזר המינימלי שמתאבק פורש יכול לתת למוצר, ויש בזה משהו מאוד סימובלי. סינה עשה את זה מושלם, הוא לא הפסיק להגיד לנו את זה שהוא לא מסוגל עוד ואם היה מסוגל היה ממשיך עוד שנים רבות, הגוף שלו לו לא עומד בזה כבר והוא משך כמה שהוא רק היה יכול, ולבסוף מגיע המפלצת הזאת שפשוט קורעת אותו בקרב האחרון אחרי שהוא נלחם כמה דק' לצאת מהסליפר הולד, הוא עוצר מחייך ועושה טאפ אוט, מושלם. הרבה טוענים שזה נוגד את המנטרה של "לעולם אל תוותר" ואני מסכים מאוד עם ניב שטען מההתחלה שזה לא, לא מדובר כאן בקרב שהפרישה של סינה על הכף, לא מדובר כאן על חגורה או משהו בסגנון. סינה הולך ככה או ככה, סינה עייף ושבור ולפעמים בחיים יש מצבים שאתה לוחץ על הגז אבל אתה בכלל בניוטרל. צריך לפעמים לדעת לשחרר וזה המסר שסינה מסר לי לפחות והוא עשה את זה בהבנה ועם חיוך.

גונת'ר, נתקלתי בהמון המון הייט כלפי גונתר שלדעתי בכלל לא מוצדק. נתחיל מכך שמכל הטענות שזרקו כלפיו הם בכלל לא באשמתו אלא בבוקינג שלו כמתאבק. גונתר מתאבק אדיר בכל ההיבטים, אני לא רואה מישהו אחר שממלא את המקום הזה של המגה היל המפלצתי שהוא נמצא בו כרגע, הוא אולדסקול לחלוטין, ראיתי סרטון שמשטרה הייתה צריכה ללוות אותו בגלל אנשים, הילים פעם לא היו פותחים לאנשים את הדלת מרוב פחד שהיו רוצים לרצוח אותם שתבינו את הרמה. הטענה היחידה שיש לי היא כלפי האנטר שמפה והלאה גונתר צריך להיות "טייקר" המודרני, "לסנר" המודרני הפיינל בוס של הארגון הזה, כי כרגע הוא ברמה אחרת והוא לא אמור להתעסק יותר בג'יי אוסו ושיט כזה או אחר.

תודה לך סינה.

[Yosihait]

סינה גרוע.

די, מספיק לנסות להפוך אותו למה שהוא לא.

הוא לא היה רלוונטי גם כשהיה (שנאנו אותו).

הפיוד שלו מול אורטון לא אגדי- אלא פיוד משעמם ודוחה.

הוא לא היה מצחיק.

הוא הפך למוכר נטו בגלל מימ (שגם היה דבילי).

אני לא אגיד שכל אחד במקומו היה יכול להשיג תוצאות דומות, כי הוא כריזמטי ועם מוסר עבודה, אבל היו טובים ממנו.

ובחייאת, לא הייתה לו "תחרות" על המקום. וינס תמיד נתן לו להיות מעל כולם, זה לא שהוא היה טוב מהם ולכן קיבל את הפוש.

[StavHen]

(12-15-2025, 09:13 AM)Yosihait כתב:  סינה גרוע.

די, מספיק לנסות להפוך אותו למה שהוא לא.

הוא לא היה רלוונטי גם כשהיה (שנאנו אותו).

הפיוד שלו מול אורטון לא אגדי- אלא פיוד משעמם ודוחה.

הוא לא היה מצחיק.

הוא הפך למוכר נטו בגלל מימ (שגם היה דבילי).

אני לא אגיד שכל אחד במקומו היה יכול להשיג תוצאות דומות, כי הוא כריזמטי ועם מוסר עבודה, אבל היו טובים ממנו.

ובחייאת, לא הייתה לו "תחרות" על המקום. וינס תמיד נתן לו להיות מעל כולם, זה לא שהוא היה טוב מהם ולכן קיבל את הפוש.

קראתי את התגובה שלך, והאמת? ענית לעצמך בתוך הטקסט.
כתבת: "אני לא אגיד שכל אחד במקומו היה יכול להשיג תוצאות דומות, כי הוא כריזמטי ועם מוסר עבודה".

בדיוק. זה כל הסיפור.
אתה שופט אותו לפי מדד של "האם נהניתי לצפות בו" .
אבל ה-GOAT לא נמדד לפי הטעם של יוסי, אלא לפי היכולת להחזיק אימפריה כלכלית ובידורית.

לגבי ה"לא הייתה תחרות": וינס לא נתן לו להיות מעל כולם כי הוא אהב את התספורת שלו.
הוא נתן לו להיות מעל כולם כי כל ה"תחרות" (אורטון, הארדי, אנגל) נפלו בדרך בגלל סמים, השעיות או פציעות.
סינה היה היחיד שנשאר לעמוד. זו לא "פרוטקציה", זו הישרדות.

אתה יכול לשנוא אותו, אבל להגיד עליו "גרוע" זה פשוט להתכחש למציאות.

[Yosihait]

(12-15-2025, 09:21 AM)StavHen כתב:  קראתי את התגובה שלך, והאמת? ענית לעצמך בתוך הטקסט.
כתבת: "אני לא אגיד שכל אחד במקומו היה יכול להשיג תוצאות דומות, כי הוא כריזמטי ועם מוסר עבודה".

בדיוק. זה כל הסיפור.
אתה שופט אותו לפי מדד של "האם נהניתי לצפות בו" .
אבל ה-GOAT לא נמדד לפי הטעם של יוסי, אלא לפי היכולת להחזיק אימפריה כלכלית ובידורית.

לגבי ה"לא הייתה תחרות": וינס לא נתן לו להיות מעל כולם כי הוא אהב את התספורת שלו.
הוא נתן לו להיות מעל כולם כי כל ה"תחרות" (אורטון, הארדי, אנגל) נפלו בדרך בגלל סמים, השעיות או פציעות.
סינה היה היחיד שנשאר לעמוד. זו לא "פרוטקציה", זו הישרדות.

אתה יכול לשנוא אותו, אבל להגיד עליו "גרוע" זה פשוט להתכחש למציאות.

בוודאי שאני יכול להגיד גרוע. הנה- גרוע. הוא לא היה מתאבק טוב (פתאום אנשים הופתעו שהקרבות לא עבדו), דמות עבשה ומשעממת וחסר יכולת מכירה.

אנגל? אנגל הוציא אובר את סינה כל פעם. אנגל נפצע כי הוא היה פצוע תמיד וגם לא שייך בכלל לתקופה הזאת, הוא היה די גמור עוד לפני סינה.

הארדי? הארדי בכלל היה בסמאקדאון, לא התחרה בסינה מעולם.

אורטון? אורטון וסינה הוצגו כשווי ערך ("היריבות הגדולה", פתטי). אורטון פשוט היה ההיל וה-WWE הם ארגון של פייסים.

עצם העובדה שלא בנו אף כוכב בתקופה ההיא זה לא כי סינה היה כזה מדהים אלא כי הם פשוט לא בנו כוכבים והקדישו הכל לסינה.

כמו כשזאק ריידר יצא אובר וסינה היה חייב לנצח אותו (ואז הוא ברוב טובו נתן לריידר קרב אליפות).

או כשלסנר חזר והדבר הראשון שעשה היה להפסיד לסינה (כי חייבים, מה נעשה?).

אני לא אומר שזה היה באשמת סינה, אבל אני אף פעם לא נהניתי לצפות בו, למען האמת המון לא נהנו לצפות בו. והסיבה שהם אימפריה היא לא ממש בגללו, הוא לא שבר שיאי קהל, שוב- מוסר עבודה גבוה, אדם טוב שעשה יח"צ לארגון, ואפילו לפעמים מצליח בזירה. אבל הם הצליחו מסיבות עסקיות. אוסטין ורוק השפיעו על העסקים פי מיליון מסינה.

[StavHen]

(12-15-2025, 10:32 AM)Yosihait כתב:  בוודאי שאני יכול להגיד גרוע. הנה- גרוע.

צמצמתי את הציטוט בשביל שלא תהיה חפירה בדף


יוסי, אני מעריך את התגובה כי היא חדה, אבל יש בה כמה אי-דיוקים היסטוריים שחייבים לתקן, כי הם משנים את כל התמונה.
אני ואתה שופטים את הסיטואציה בעיניים שונות וזה לגיטימי ומובן אבל אני אסביר את העיניים שלי

בוא נפרק את הטענות שלך אחת אחת:

1. "הארדי היה בסמאקדאון, לא התחרה בסינה מעולם" זו טעות קריטית בהבנת המושג "פנים של חברה".
התחרות היא לא רק מי נגד מי בזירה ביום שני בערב.
התחרות היא מי מוכר יותר חולצות ומי מופיע על הפוסטר של רסלמניה.
ב-2008/2009, ג'ף הארדי עקף את סינה במכירות מרצ'נדייז. הוא היה הדבר הכי חם בחברה.
זה לא משנה שהוא היה בבראנד הכחול כי הוא איים על המשבצת של סינה כטופ בייביפייס של הארגון כולו.
למה סינה ניצח במאבק הזה? כי הארדי לא הצליח לשמור על עצמו נקי מסמים והועזב. סינה נשאר. זה הניצחון האמיתי.

2. "אנגל היה גמור עוד לפני סינה" ממש לא.
קורט אנגל של 2005-2006 (תקופת ה-"Wrestling Machine") נתן את הקרבות הכי טובים בקריירה שלו.
הוא היה בשיא מבחינת דמות ואינטנסיביות.
הוא לא "הוציא את סינה אובר" מטוב ליבו, הוא עשה את זה כי החברה הבינה שאנגל הוא פצצת זמן רפואית (הצוואר, המשככי כאבים) וסינה הוא העתיד היציב.
שוב יציבות מנצחת כישרון נטו.

3. "זאק ריידר" באמת אח?.
זאק ריידר היה גימיק נחמד של יוטיוב.
להגיד שסינה "קבר כוכב" בזה שהוא ניצח את ריידר? ריידר מעולם לא היה חומר לאליפות עולם.
תפקידו של הטופ גאי הוא לנצח מיד-קארדרים פופולריים, זה תמיד היה ככה (הוגאן, אוסטין, כולם עשו את זה).

4. "הם הצליחו מסיבות עסקיות, לא בגללו" מי זה "הם"? "סיבות עסקיות" לא קורות בחלל ריק.
כש-WWE הלכו למפרסמים כמו קוקה קולה, מאטל (צעצועים), או רשתות טלוויזיה, הם לא יכלו למכור להם את "סטון קולד" שעושה זין ושותה בירה,
והם לא יכלו למכור את אורטון שבועט לאנשים בראש.
הם מכרו את החיוך של ג'ון סינה.
הוא היה הפנים שאפשרו את המעבר ל-PG, ועידן ה-PG הוא זה שהביא את הכסף הגדול באמת ואת הלגיטימציה הגלובלית.
אוסטין הביא רייטינג (פיק קצר), סינה הביא אימפריה (יציבות לטווח ארוך).

5. "גרוע / דמות עבשה" זה עניין של טעם.
אתה אולי השתעממת, אבל האצטדיונים היו מלאים באנשים שבאו או כדי להריע לו או כדי לשרוק לו בוז.
הדבר הכי גרוע למתאבק זה שקט. לסינה מעולם לא היה שקט.
הוא ידע לשחק בקהל כמו במנצח תזמורת.
הקרבות שלו נגד פאנק (MITB 2011), נגד AJ סטיילס, נגד בריאן מוכיחים שהוא ידע לספר סיפור בזירה יותר טוב מ-90% מהמתאבקים ה"טכניים".

השורה התחתונה: אתה יכול לא לאהוב את הסגנון, וזה לגיטימי.
אבל להגיד שההצלחה של החברה לא קשורה אליו, או שלא הייתה לו תחרות אמיתית שהוא פשוט "שרד" אותה כי הוא היה הכי מקצוען? זה פשוט לא מסתדר עם העובדות.

[Yosihait]

(12-15-2025, 10:45 AM)StavHen כתב:  צמצמתי את הציטוט בשביל שלא תהיה חפירה בדף

2. "אנגל היה גמור עוד לפני סינה" ממש לא.
קורט אנגל של 2005-2006 (תקופת ה-"Wrestling Machine") נתן את הקרבות הכי טובים בקריירה שלו.
הוא היה בשיא מבחינת דמות ואינטנסיביות.
הוא לא "הוציא את סינה אובר" מטוב ליבו, הוא עשה את זה כי החברה הבינה שאנגל הוא פצצת זמן רפואית (הצוואר, המשככי כאבים) וסינה הוא העתיד היציב.
שוב יציבות מנצחת כישרון נטו.

3. "זאק ריידר" באמת אח?.
זאק ריידר היה גימיק נחמד של יוטיוב.
להגיד שסינה "קבר כוכב" בזה שהוא ניצח את ריידר? ריידר מעולם לא היה חומר לאליפות עולם.
תפקידו של הטופ גאי הוא לנצח מיד-קארדרים פופולריים, זה תמיד היה ככה (הוגאן, אוסטין, כולם עשו את זה).

4. "הם הצליחו מסיבות עסקיות, לא בגללו" מי זה "הם"? "סיבות עסקיות" לא קורות בחלל ריק.
כש-WWE הלכו למפרסמים כמו קוקה קולה, מאטל (צעצועים), או רשתות טלוויזיה, הם לא יכלו למכור להם את "סטון קולד" שעושה זין ושותה בירה,
והם לא יכלו למכור את אורטון שבועט לאנשים בראש.
הם מכרו את החיוך של ג'ון סינה.
הוא היה הפנים שאפשרו את המעבר ל-PG, ועידן ה-PG הוא זה שהביא את הכסף הגדול באמת ואת הלגיטימציה הגלובלית.
אוסטין הביא רייטינג (פיק קצר), סינה הביא אימפריה (יציבות לטווח ארוך).

5. "גרוע / דמות עבשה" זה עניין של טעם.
אתה אולי השתעממת, אבל האצטדיונים היו מלאים באנשים שבאו או כדי להריע לו או כדי לשרוק לו בוז.
הדבר הכי גרוע למתאבק זה שקט. לסינה מעולם לא היה שקט.
הוא ידע לשחק בקהל כמו במנצח תזמורת.
הקרבות שלו נגד פאנק (MITB 2011), נגד AJ סטיילס, נגד בריאן מוכיחים שהוא ידע לספר סיפור בזירה יותר טוב מ-90% מהמתאבקים ה"טכניים".

השורה התחתונה: אתה יכול לא לאהוב את הסגנון, וזה לגיטימי.
אבל להגיד שההצלחה של החברה לא קשורה אליו, או שלא הייתה לו תחרות אמיתית שהוא פשוט "שרד" אותה כי הוא היה הכי מקצוען? זה פשוט לא מסתדר עם העובדות.

אנגל ב-2005 היה די גמור וזה ידוע, הוא די עבר ללו"ז חלקי אז ועוד פעם- הוא וסינה לא מאותו מקום. אנגל זכה באליפות אחרונה ב-2003, ב-2005 הוא היה גמור (עם כל הכבוד לקרב עם מייקלס).

זאק ריידר לא היה דוגמה ל"כוכב על שנקבר", הוא היה דוגמה לסטוריליין מעניין שהפסיד לסינה בלי שום סיבה. אוסטין לא ניצח את גודפאדר למשל. בעיקר כי הגיונית לא הייתה שום סיבה שסינה ינצח אותו, שלא לדבר על הסטוריליין עם איב טורס. זוועה.

אתה טוען "כש-WWE הלכו למפרסמים כמו קוקה קולה, מאטל (צעצועים), או רשתות טלוויזיה, הם לא יכלו למכור להם את "סטון קולד" שעושה זין ושותה בירה, ". אבל עובדה שכן היו להם ספונסרים ורווחים יותר גבוהים אצל אוסטין אז... נדמה לי שאתה מפספס. אוסטין היה כוכב ענק פי מאה מסינה. כולל רוק. זה גם לא היה סינה אלא המותג. אצל סינה המצב היה די סטטי.

הקרבות נגד פאנק וסטיילס היו חריגים. לסינה היה המון שקט בקרבות גרועים שלו. על כל קרב ב-MITB היה קרב אחר שפשוט היה יבש וחסר תגובה. כולל אורטון, אגב. שעמום היסטורי. סינה תמיד היה גרוע בזירה, היו לו גם רגעים יפים ואני מכבד את האיש, אבל סטיילס מתאבק טוב ממנו פי מאה. הקרב מול סינה אפילו לא בטופ של סטיילס. אני לוקח סטיילס-ג'ו-דניאלס על פני זה.

[StavHen]

(12-15-2025, 11:07 AM)Yosihait כתב:  אנגל ב-2005 היה די גמור וזה ידוע, הוא די עבר ללו"ז חלקי אז ועוד פעם- הוא וסינה לא מאותו מקום. אנגל זכה באליפות אחרונה ב-2003, ב-2005 הוא היה גמור (עם כל הכבוד לקרב עם מייקלס).

זאק ריידר לא היה דוגמה ל"כוכב על שנקבר", הוא היה דוגמה לסטוריליין מעניין שהפסיד לסינה בלי שום סיבה. אוסטין לא ניצח את גודפאדר למשל. בעיקר כי הגיונית לא הייתה שום סיבה שסינה ינצח אותו, שלא לדבר על הסטוריליין עם איב טורס. זוועה.

אתה טוען "כש-WWE הלכו למפרסמים כמו קוקה קולה, מאטל (צעצועים), או רשתות טלוויזיה, הם לא יכלו למכור להם את "סטון קולד" שעושה זין ושותה בירה, ". אבל עובדה שכן היו להם ספונסרים ורווחים יותר גבוהים אצל אוסטין אז... נדמה לי שאתה מפספס. אוסטין היה כוכב ענק פי מאה מסינה. כולל רוק. זה גם לא היה סינה אלא המותג. אצל סינה המצב היה די סטטי.

הקרבות נגד פאנק וסטיילס היו חריגים. לסינה היה המון שקט בקרבות גרועים שלו. על כל קרב ב-MITB היה קרב אחר שפשוט היה יבש וחסר תגובה. כולל אורטון, אגב. שעמום היסטורי. סינה תמיד היה גרוע בזירה, היו לו גם רגעים יפים ואני מכבד את האיש, אבל סטיילס מתאבק טוב ממנו פי מאה. הקרב מול סינה אפילו לא בטופ של סטיילס. אני לוקח סטיילס-ג'ו-דניאלס על פני זה.

תשמע, ברגע שהזכרת את הקרב המשולש של סטיילס-ג'ו-דניאלס (Unbreakable 2005, קלאסיקה אמיתית), הבנתי בדיוק איפה הפער בינינו.
אתה שופט את הדברים דרך העיניים של האקשן הטהור, הפיקים המטורפים וההיאבקות נטו.
אני מסתכל על זה דרך המשקפיים של ה"ביזנס", היציבות והיכולת לסחוב את המערכת לאורך זמן.

אנחנו יכולים להמשיך לזרוק נתונים על רווחים ב-99 מול 2010 עד מחר, אבל נראה לי שמיצינו את הנקודה.

כנראה שלא נסכים חבר, כל אחד רואה את הדברים מעיניים אחרות וזה בסדר גמור, וזה בדיוק מה שאני אוהב בפורום שלנו.

[DDJ]

(12-14-2025, 08:14 PM)The Visionary כתב:  שבוע חדש דל"פ חדשה - אבל השבוע זו לא דל"פ אלא תיאוריה שלי על מה שקורה ל-WWE. וזה לא טוב. אני אתייחס לנושא מהדיון על ג'ון סינה וטור הפרישה שמתנהל כאן בימים האחרונים, אבל לא מהזווית של סינה אלא מהזווית של הארגון.

טור הפרישה של ג'ון סינה עבור ה-WWE היה פיילוט למה שאני רוצה לכנות "נטפליקסיזציה". המונח האמיתי הוא "שיטיפיקציה", שמשמעותה ירידה באיכות של שירותים ומוצרים מקוונים כמו אמזוון, פייסבוק, גוגל, טוויטר והוא נתבע בסוף 2022 - תחילת 2023 על ידי בלוגר וסופר בשם קורי דוקטורוב. ולמה אני חושב שזה מה שקורה ל-WWE? כי זה מה שנטפליקס עושים.

- בהתחלה נטפליקס הייתה המוצר המרענן - הסטרימינג החוקי והזול, שאפשר לשתף עם חברים ומשפחה ללא הגבלה, שאתה מקבל עונה שלמה של סדרה ביום אחד כדי להחליט מתי תראה.

- אחר כך נטפליקס התבססה בתור הכוח שמשנה את עולם ה-TV (והקולנוע יש שיגידו) והחלה להשתנות בעצמה. פתאום אין עוד שיתוף סיסמאות, פתאום סדרות שהיו אמורות להסתיים מקבלות אקסטרה עונות שגם נחצות לחלקים (כן ריק ומורטי ו'דברים מוזרים', אני מסתכל עליכם). ופתאום מי שהייתה הרוח הרעננה הופכת להיות ערפל שמכביד עלינו לראות את המסלול.

- בשלב הנוכחי - נטפליקס כבר לא ממש מנסה לחדש. היא מגלה במקרה משהו שעובד ואז מפיקה עוד ועוד ממנו עד שלקהל שלה נמאס ומגלים משהו אחר.

אז למה אני אומר שטור הפרישה של ג'ון סינה היה הפיילוט של העניין עבור ה-WWE? כי הם עושים כרגע את מה שנטפליקס עושה בשנים האחרונות. למה להשקיע בכתיבה ראויה ואיכותית כשאפשר להשקיע ברגעים ויראליים שימשכו את הצופים לאירוע הבא או לתכנית הבאה? זה הרי יותר קל לתת לאיו סקיי לקפוץ עם פח על הראש מאשר לכתוב סיפור קוהרנטי של שלושה חודשים. וזה לא שלא ראינו כתיבה טובה מטריפל אייץ', 2023-2024 היו שנים לא רעות בכלל לעולם הרסלינג.

כשמפרקים את טור הפרישה של ג'ון סינה לרגעים, מקבלים שנה מטורפת: הפסד ברגע האחרון בראמבל, ניצחון ב-EC והיל טרן בנוכחות דה רוק, ניצחון ברסלמניה, סגירת מעגלים עם רנדי אורטון, ר' טרות', CM פאנק, סמי זיין וברוק לסנר וכמובן טיפוח טאלנטים חדשים בדמות דומיניק גררו וגונת'ר. בפועל? אין כמעט אף אחד שיוצא מרוצה מהשנה הזו. ההיל טרן הרגיש מבוזבז ומיותר, הקרבות ברובם לא היו רסלינג ברמה גבוהה, הסקוואש ללסנר והטאפ אאוט לגונת'ר לא יורדים חלק בגרון להרבה אנשים.

אבל מבחינת ה-WWE? המספרים לא משקרים. אנשים צפו, אנשים דיברו וזה מה שחשוב. לא המה - אלא הכמה שיח זה יוצר ברשת. ואם זה עבד לג'ון סינה, למה שזה לא יעבוד עם ברוק לסנר? הנה, אנחנו פחות מ-24 שעות לפרישה של סינה וכבר מתחילים לדבר על זה שהחצי הראשון של 2026 יוקדש לטור הפרישה של לסנר, החל מהראמבל ועד לפרישה בסאמרסלאם 2026 שיתקיים בעיר הבית שלו. ואם עושים את זה ללסנר, אז לא יעשו את זה לרומן ריינס ב-2027 ויתנו לו ללכת להוליווד? וריי מיסטריו שכבר עבר את גיל 50, לא מגיע לו טור פרישה?

אז נכון, ג'ון סינה עבור רבים הוא ה-GOAT. עבור לא מעט אנשים השנה האחרונה הייתה הזדמנות לבוא ולעשות כבוד למתאבק שדור שלם של מתאבקים גדל עליו. יש היום בחברה מתאבקים שהתחילו לצפות ב-WWE אחרי שג'ון סינה כבר היה אלוף עולם פעם או פעמיים וגם הם זכו לראות את האליל שלהם נותן את הכל בזירה פעם אחת אחרונה. אבל ג'ון סינה, כמו ג'ון סינה, הוא חייל טוב של המערכת. הוא עשה את כל מה שביקשו ממנו ואפילו קצת מעבר. הבעיה היא שלא כל המתאבקים הם ג'ון סינה, ואם טורי הפרישה יתחילו להיות עניין שבשגרה, הנטפליקסיזציה של ה-WWE לא רק שתהרוס את חווית השנה האחרונה, אלא יכולה להעביר אותנו סופית לשנים שבהן מה שחשוב הוא כמות הצפיות באינסטגרם ולא הסיפור. וכן, אני יודע שיש מי שיגידו שאנחנו כבר שם, אבל אני מעדיף לחשוב שעדיין לא הגענו לשם סופית.

אהבתי מאוד
ועצוב שאנחנו בדרך לשם,
למרות שכבר דיברתי על זה בעבר, בנבואת 2030
אחרי הדור הנוכחי של ריינס, פאנק, רודס, רולינס,
יישאר לנו רק רסלינג נחמד וחסר מעוף

[The Visionary]

(12-15-2025, 01:13 PM)DDJ כתב:  אהבתי מאוד
ועצוב שאנחנו בדרך לשם,
למרות שכבר דיברתי על זה בעבר, בנבואת 2030
אחרי הדור הנוכחי של ריינס, פאנק, רודס, רולינס,
יישאר לנו רק רסלינג נחמד וחסר מעוף

אם אתה מסכים איתי ללא סייגים, כנראה שכתבתי משהו מאוד מדויק.

[Yosihait]

(12-15-2025, 11:14 AM)StavHen כתב:  תשמע, ברגע שהזכרת את הקרב המשולש של סטיילס-ג'ו-דניאלס (Unbreakable 2005, קלאסיקה אמיתית), הבנתי בדיוק איפה הפער בינינו.
אתה שופט את הדברים דרך העיניים של האקשן הטהור, הפיקים המטורפים וההיאבקות נטו.
אני מסתכל על זה דרך המשקפיים של ה"ביזנס", היציבות והיכולת לסחוב את המערכת לאורך זמן.

אנחנו יכולים להמשיך לזרוק נתונים על רווחים ב-99 מול 2010 עד מחר, אבל נראה לי שמיצינו את הנקודה.

כנראה שלא נסכים חבר, כל אחד רואה את הדברים מעיניים אחרות וזה בסדר גמור, וזה בדיוק מה שאני אוהב בפורום שלנו.

אתה אמרת שסינה מתאבק גדול, הראתי לך שהוא נסחב. שמע, אם זה היה תלוי בי אז אנגל-מייקלס קרב השנה (כי שילוב בין קרבות ובמה). אפילו באטיסטה-טריפל אייץ'. אני לא אומר שסינה לא היה מתאבק מאוד מוביל, אבל הוא היה ממש מלא פספוסים באותן שנים. הבוקינג באותן שנים היה "לא משנה מה קורה, קודם סינה". ברמה שהוא התערב בסטוריליינים שאפילו לא היו קשורים אליו (זאק ריידר נכנס פה בעיניי כי זה היה פשוט מגוחך).

אבל בוא. סינה סחב את המערכת ביציבות וזה דבר שהוא בעיניי לא מהגדולים ביותר. זה לא שם אותו ברמה של ברונו, הוגאן, רוק, אוסטין. זה שם אותו ברמה השנייה- הבעיה היא ששם יש את טריפס, אדג' וטייקר, והם טובים ממנו. הוא ברמה של אורטון.

ואני מאוד מעריך את סינה כאדם וכבחור שלקח את קריאות הבוז בגאווה. אני רק אגיד שזה לא מפתיע אותי שהקרבות אכזבו, כי הוא תמיד היה מאכזב בזירה. ואפילו הפריצה למיינסטרים הייתה די מטופשת (חה חה, לא רואים אותו).