דירוג | 30 הקרבות הכי גדולים בתולדות רסלמניה

[Shalev_the rock]

מקום 24: שון מייקלס נגד ג'ון סינה
רסלמניה: 23

על הקרב: ברסלמניה 22 ג'ון סינה ניצח את HHH, התכנון היה ששנה אחר כך סינה יחזיר טובה ל-HHH ויפסיד לו בקרב על האליפות. עמוק לתוך תקופת הטרור של סינה, טריפל H נפצע וה-WWE היו צריכים ללכת על מחליף. אם יש מישהו שמסוגל להוציא טוב את הטופ גאי שלהם באותה תקופה, מישהו שיוציא ממנו קרב שיגרום לאוהדים לכבד אותו, זה שון מייקלס, המנהיג האמיתי (והאיכותי) של DX. ובאמת מייקלס הלך אולד סקול, בלבוש שלו, בכניסה של DX, המוטיב לפני הקרב היה שהוא מר. רסלמניה, הוטרן שגונב את ההצגה והולך לגנוב את האליפות לסינה. במהלך הבנייה לקרב קרו שני דברים: 1.הם זכו באליפות הזוגות. 2.מייקלס לא בעט לסינה בראש. תופתעו לגלות ש-1.הם שמרו על האליפות עד רסלמניה, 2.מייקלס בסוף בעט בו. הטיזינג לקראת זה יצר מתח והייפ גדול למשהו שכולנו ציפינו שיבוא. הבניייה לקרב הזה לא יותר מידי מתוחכמת והפיוד לא אישי יותר מידי אבל הוא עובד טוב, שני דורות מתנגשים אחד בשני במיין איוונט. הכניסה של סינה הייתה אפית. פורד מוסטנג נסעה דרך הכביש עד לאולם (אולם פורד בדטריוט), שברה זכוכית של רסלמניה, ואז המוזיקה של סינה התחילה. בחייאת, לכו לראות את זה. הקרב מתחיל עם הספוט הקבוע של HBK בשנות ה-2000, סטירה ליריב שלו. הוא נכנס לראש של סינה ומשתלט על הקרב שמקבל בוקינג של וטרן-רוקי. עוד תופעה ששמים לב אליה, זה תחילת הצ'אנטים של Let's Go Cena! Cena sucks, הרבה לפני שזה היה עניין מבורך מבחינת ה-WWE וגם קצת מאוס, הקהל באמת מחולק פה. בקיפייב לסינה יש פציעה ברגל (בברך) ומייקלס עובד עליה הרבה, אחר כך יתברר שהוא לא אהב את המכירה של סינה, אני יכול להבין אותו. הקרב נהיה קרב של "back and forth" בין השניים, שבשלב מסוים שניהם מדממים והשופט חטף סופר קיק כי סינה התכופף. הם מנצלים את זה ויוצאים מחוץ לזירה ושם מייקלס נותן לסינה פיילדרייבר על המדרגות, לא זכרתי את הספוט הזה וזה היה מטורף. החלק האחרון של הקרב חוזר לזירה, ואחרי 10 דקות מותחות עם פינשרים וקאונטרים סינה מצליח להכניע את מייקלס ולנצח את הקרב.

למה הוא מדורג כאן: מצד אחד זה מיין איוונט מעולה, הרבה באינטרנט קוראים לו המיין איוונט הכי אנדרייטד ברסלמניה. מצד שני, יש בו בעיות. ג'ון סינה הוא אלוף מוכר ופופולרי אבל הוא לא חצי ממה שהוא 4 שנים אחר כך, המכירות שלו בינוניות והמובסט שלו מוגבל וזה מורגש. הוא לא מחבל בקרב הזה אבל זה משהו שבולט, הכל אצלו קצת סלופי, אפילו ברמת הקלוזליין. מייקלס זה מייקלס, כל קרב שלו בשנות ה-2000 ברסלמניה נכנס לרשימה הזאת מן הסתם (מלבד נגד וינס, שגם היה אחלה קרב לנסיבות) והוא באמת גורם לסינה להראות מיליון דולר. בסוף, זה קרב מעולה אפילו שהוא 28 דקות. הבנייה אליו לא מיוחדת אבל טובה, הקהל היה בקרב, הכניסות היו טובות, אבל כמו שון מייקלס גם אני לא הרגשתי מרוצה עד הסוף. חודש אחר כך הם הגיעו לאנגליה והעלו את הרמה שלהם לקרב טוב יותר, אבל זה כבר לאשכול אחר.

דירוג מלצר לקרב: 4 כוכבים במדד מלצר על שם לידור אדיר

רגע השיא של הקרב: הפיילדרייבר על המדרגות שמייקלס עשה על סינה. ספוט אנדרייטד בטירוף.

[Shalev_the rock]

היה שבוע עמוס מאוד עם עבודה ולימודים, מחר אחזור לדירוג ובמהלך השבוע אחזור לספירה לפי ימים במדויק.

[RoeeHardy]

רסלמניה עוד 13 ימים ויש עוד 23 קרבות.

#רקאומר

[Shalev_the rock]

מקום 23: אדי גאררו נגד קורט אנגל
רסלמניה: 20

על הקרב: אדי גאררו הוא האנטיתזה המושלמת לקורט אנגל. הוא מכור לסמים לשעבר, הוא משקר, גונב ומרמה. הוא לא יכול להיות אלוף ה-WWE. קורט אנגל מגיע כדי לגאול אותנו ממישהו שלא ראוי להיות אלוף לטענתו, הוא לא מודל לחיקוי, הוא לא ראוי לזה. עם הבנייה הזו אנחנו מגיעים לקרב הזה. חודש בלבד אחרי הזכייה של אדי, לא נראה שיש היל שיותר הגיוני שיעבוד איתו מאשר אנגל. זה קרב מתחיל לאט, הרבה אחיזות ומאט רסלינג ואז אחרי כמה דקות הקרב קופץ לקצב מהיר כיאה לשני מהמתאבקים עם הקרדיו הכי טוב בהיסטוריה. אדי מחמיץ ספוטים ונראה שאנגל נכנס לו לראש, אבל הוא מכניס את עצמו למומנטום ואחרי הרבה זמן בתוך הקרב מתחיל להכניס באנגל מכה אחרי מכה. אדי עושה ריברס מושלם לאנגל סלאם ומקנח בפרוג ספלאש אבל זה לא מספיק לו, תוך דקה הוא מוצא את עצמו כמעט נכנע לאנקל לוק. ואז מגיע הספוט של הקרב. אדי מתיר את השרוכים בנעל שלו אחרי שהוא בקושי הצליח להתחמק מהאנקל לוק, קורט נשאר עם הנעל ביד, לא מבין מה קורה ורץ לכיוון אדי שבמהירות חתולית מצמיד אותו ברול אפ גאוני.

למה הוא מדורג כאן: כי זה השיא של הדמות של אדי גאררו. נדיר לראות סיום כל כך מדויק לדמות של מתאבק כמו הסוף הזה. בהתחשב בזה שחלק מהבנייה לקרב נוגעת לדמות שלו, זה בכלל מביא את זה לרמת שלמות. כי קורט אנגל פה בכושר שיא, הוא עושה בקרב הזה את רוב הארסנל שלו בקצב שגם היום לא נראה הגיוני, הוא משחק את הסוף מושלם והוא גם בונה את אדי כאלוף אמין. קורט אנגל הוא ה-GOAT. הבעיות של הקרב נוגעות לזה שהוא "הותנע" מאוחר מידי לדעתי, וזה גם השפיע על הקהל, אבל כשהוא תפס קצב והסיפור נכנס לתוכו הרגשת שיש לך קרב של 30 דקות ב-12 דקות וזה שווה מקום פה.

דירוג מלצר לקרב: 4 כוכבים במדד מלצר על שם לידור אדיר

רגע השיא של הקרב: קורט אנגל חושב שהוא תופס את הרגל של אדי ובעצם תופס את הנעל שלו. מושלם.

[Shalev_the rock]

מקום 22: ריק פלייר נגד רנדי סאבג'
רסלמניה: 8

על הקרב: הקרב השני מתוך 9 הרסלמניות הראשונות שנמצא כאן, והאמת שהופתעתי בעצמי כשראיתי אותו. בכל מקרה, זה הקרב הפחות מדובר מבין השניים בסופו של דבר, אבל לדעתי אין ספק שמגיע לו להיות פה. מבחינתי הקרב הזה הוא ההפתעה של הדירוג. הבנייה היא בנייה קלאסית של אותו עידן, פלייר טוען שיש לו תמונות עם אשתו של רנדי סאבג', מיס אליזבת', ושהיה לו מערכת יחסים מוקדמת איתה. קלאסי WWE של אותה תקופה. האמת? זה עבד. מתחילת הקרב הקהל בטירוף ביחד עם רנדי סאבג', שגם פגעו לו בכבוד וגם נמצא בעמדת נחיתות כי מיסטר פרפקט (קורט הניג) נמצא לצידו של פלייר. התבנית של הקרב ברורה: פלייר ההיל שולט בקרב ב-10 דקות הראשונות ואז מגיע קאמבק טוב של רנדי סאבג' והקהל מתפוצץ כל פעם שפלייר לוקח באמפ. פלייר שוכב שם, מדמם (שזה האימג' הכי יפה ברסלינג, ריק פלייר מדמם), ואוכל באמפ ועוד באמפ ועוד באמפ...אחרי אלבו דרופ מושלם של סאבג' הוא מצמיד את פלייר אבל פרפקט מונע ממנו את הניצחון. בעזרת פרפקט פלייר משתלט על הקרב, ותוך כדי שהוא מבצע את הפינגר פור מגיעה מיס אליזבת' לצד הזירה אחרי שהיא ברחה משיין מקמהן הצעיר (!) מאחורי הקלעים. בסוף, סאבג' לא נכנע ומצליח להפתיע את פלייר עם רול אפ כאילו זה RAW בשנת 2022. אחרי הקרב פלייר מנשק את אליזבת', שמביאה לו סטירה, ואחר כך יש עוד ברול גדול. אחרי כל הבלאגן סאבג' נשאר בזירה עם אליזבת' והם חוגגים את הניצחון שלו ואת האליפות השנייה שלו ב-WWE, בדיעבד גם האחרונה.

למה הוא מדורג כאן: 30 שנה זה נצח בתעשייה כזו ולדרוש מקרבות אז לעמוד בסטנדרט של היום זה ממש קשה. אבל אני נשבע לכם, זה לא רק עומד בסטנדרט של היום, אחרי שציפיתי בזה אני ממש שיניתי את הדירוג של הקרב, עד כדי כך. הסטורליין אומנם די משומש, הקצב הוא שונה והדינמיקה בין פייס להיל מאוד פשוטה, אבל שזה עובד. זה כיף לצפייה, אתה שונא את פלייר, אתה שמח בשביל רנדי סאבג', אתה נהנה מקרב שגם לא נמשך דקה מעבר לזמן שהוא אמור להימשך. הסיום היה די חלש לטעמי וגם זה שאליזבת' הגיעה לצד הזירה אבל לא התערבה בבירור קצת פגע בהיגיון, אבל סך הכל עומד במבחן הזה ובגדול.

דירוג מלצר לקרב: 4.25 כוכבים במדד מלצר על שם לידור אדיר.

רגע השיא של הקרב: האלבו דרופ של רנדי סאבג', נראה מיליון דולר

[Shalev_the rock]

(03-21-2022, 11:44 AM)RoeeHardy כתב:  רסלמניה עוד 13 ימים ויש עוד 23 קרבות.

#רקאומר

נכון. ישבתי עכשיו מסודר וקבעתי את הדירוג עד הטופ 10 אז יהיה לי נוח יותר, גם השבוע אני יחסית פנוי לראות הכל שוב אז בכלל.
שמתי לעצמי מטרה להגיע ל-7 יום אחרונים עם 7 קרבות בדיוק, שם גם הדירוג ממש מסתבך לדעתי.
תכף אפרסם את הקרב הבא ברשימה ואז ישארו 20, ככה שיהיה לי 13 קרבות ב-6 ימים, קצב סביר.

[Shalev_the rock]

מקום 21: אנדרטייקר נגד אדג'
רסלמניה: 24

על הקרב: אדג' נגד אנדרטייקר, על האליפות, על הסטריק, על הכל בעצם. טייקר מושלם ברסלמניה? גם אדג'. טייקר הוא מי שכולם מפחדים ממנו? אדג' הוא מי שאנדרטייקר מפחד ממנו, הוא הורס לו קרבות אליפות, הוא קובר את המורשת שלו, הוא אף פעם לא ניצח אותו, הוא הולך להיות ה-1 ב-15-1. זה כל כך טוב כי אדג' דמות מספיק אמינה בשביל להעביר את זה, יש לו אליפות, יש לו את ויקי גאררו, יש לו סטוג'ז שיחטפו בשבילו מכות., יש לו את הטירוף. כל זה עובר בבנייה הזאת, התחושה שאדג' הוא הכי טוב בלאיים על המורשת של טייקר.
טייקר מתחיל לכסח את אדג', אבל אדג' מנצל הזדמנות (חה) ומשתלט על הקרב עם טקטיקות קלאסיות של היל. הקרב נכנס לקצב ואנדרטייקר שוב תופס שליטה עם כמה ספוטים מוכרים שלו ברסלמניה, כמו קפיצה מעל החבלים החוצה ולג דרופ בצד של הזירה, אבל לא מצליח להחזיק הרבה במומנטום ומוצא את עצמו בקהל אחרי סלאם של אדג'. הקרב חוזר לזירה ומשם מתחילים הקאונטרים והפינשרים, שעיקרם בצו'קסלאם של אנדרטייקר שהופך ל-DDT של אדג' ספיר שהופך לצ'וקסלאם, ולאסט רייד שהופך לנקברייקר. אנדרטייקר נותן ביג בוט אבל אדג' מתכופף והשופט נפגע, מה שנותן לאדג' את היכולת לרמות. בהתחלה זה לואו בלואו, אחר כך הוא לוקח מצלמה לצלם (!) ודופק לטייקר בראש. אדג' מנסה לעשות טומבסטון אבל טייקר הופך את זה לטומבסטון שלו, הוא מצמיד, אין שופט, שופט מחליף רץ לזירה (רק הספרינט שווה את הכל) 1..2..אדג' יוצא מזה! הוקינס וריידר מגיעים וטייקר מחסל אותם רק כדי להסתובב ולקבל ספייר. ברגע השיא של הקרב טייקר יוצא בקושי לפני 3 מההצמדה, מקבל עוד ספייר ואז מפתיע את אדג' עם "הלז גייט" וזוכה בקרב ובאליפות.

למה הוא מדורג כאן: קודם כל כבוד לאנדרטייקר. מיין איוונט ראשון מאז רסלמניה 13, פער של 11 שנים ונראה שטייקר של 2008 עדיף בהרבה בחינות. דבר שני כי זה הפיוד הכי אנדרייטד באינטרנט לדעתי. זה הפיק של שניהם בעידן היותר מודרני, זה סיפור שמסופר כל כך טוב, אנדרטייקר לא יכול להיות אנדרדוג כי הוא אנדרטייקר, אבל הכל נגדו. אדג' לא מפחד מאף אחד אבל הוא מגייס את כל הכוחות בעולם בשביל להביס את אנדרטייקר. ראוי לציין שהמיין איוונט הזה מגיע לאדג' לא פחות, הוא באמת לאורך שנים גונב את ההצגה ברסלמניה והוא עבד קשה בשביל שהדמות שלו תגיע לרמת שלמות. הבוקינג לקרב הזה באמת מבריק, מראים חולשה לגיטימית של אנדרטייקר, כל מה שהוא עושה אדג' מצליח לקנטר וזה עובד מעולה. ככל שהקרב עובר אתה מאמין שהוא יכול לעשות את זה. אחרי הספייר אתה תופס את הראש בדיוק כמוהו. זה בפער קרב הזירה הכי טוב של טייקר עד אותו רגע ברסלמניה, בפער הקרב של הערב, מיין איוונט נהדר.

דירוג מלצר לקרב: 4.25 כוכבים במדד מלצר על שם לידור אדיר.

רגע השיא של הקרב: הקיק אאוט של טייקר מהספייר.

[m0tti]

אשכול מעולה אחי
כיף לקרוא

[RoeeHardy]

(03-09-2022, 08:05 PM)Shalev_the rock כתב:  

מקום 24: שון מייקלס נגד ג'ון סינה
רסלמניה: 23

הרבה באינטרנט קוראים לו המיין איוונט הכי אנדרייטד ברסלמניה. 

אז אני מאלו.

לרסלמניה 23 יש מקום שמור אצלי. לא אירוע טוב במיוחד כשבוחנים את הקארד לגופו, אבל זו הייתה הרסלמניה הראשונה שראיתי בזמן אמת מתחילתה עד סופה, והאיצטדיון הענק לצד הבמה הגרנדיוזית יצרו מעין חרדת קודש שבתור ילד בן 13 אי אפשר היה שלא להישאב אליה.

בהתאם לנוהל באותן שנים ראיתי את האירוע יחד עם כמה חברים, אבל בגלל ההחלטה המוזרה של ערוץ הספורט לשדר PPV’s בימי שישי מאוחר בלילה (וזה עוד אירוע של 3-4 שעות) יצא שכולם חוץ ממני קרסו ופרשו בשלב מסוים, ועד שהגיע המיין איבנט נשארתי לבד לגמרי. אז קודם כל הייתה את החוויה הזו - עד אותו קרב המוקד המרכזי ברסלינג היה מבחינתי המפגשים המשותפים, שהעיקר בהם היו הצחוקים, הצעקות, ההתלהבות מספוטים גדולים והחגיגות כשהפייסים היו מנצחים, אבל פתאום מצאתי את עצמי לבד, ממש *צופה* בקרב. לראשונה צללתי לרובד העמוק יותר של היאבקות, והייתי פשוט מרותק למסך. 

הקרב הזה לא דמה לשום דבר שראיתי עד אותה נקודה. הייתי רגיל עד אז לדינמיקת היל-פייס פשוטה - סינה-אדג', סינה-אומאגה, בטיסטה-קינג בוקר, DX-המקמהנס וכו'. יש טוב, יש רע, ובואו נראה מי ינצח. מייקלס-סינה הוכיח לי באותו ערב שהדינמיקה המעניינת באמת נוצרת לרוב ברגע שנפגשים מתאבקים שהקהל תומך במידה כזו או אחרת בשניהם, בלי שבהכרח יש חלוקה קלאסית להיל ופייס (אני אגב די בטוח שזה אלמנט שיחזור על עצמו בלא מעט קרבות שידורגו גבוה ברשימה). לאורך כל הקרב לא היה לי מושג בעד מי אני. מצד אחד סינה היה כביכול אחד המתאבקים האהובים עליי (אלא מה), אבל בזכות הפציעה של האנטר מייקלס השתחרר מהעול של DX, חזר להראות למה הוא אחד המתאבקים הגדולים בכל הזמנים, ואני התאהבתי. הקרע הזה החזיק ממש עד השניות האחרונות, לא רציתי שאף אחד מהם יפסיד, אבל כשראיתי את מייקלס נכנע זו הייתה הנקודה בה התחלתי עמוק בפנים לפתח טינה לסינה הסופרמן. בניגוד לכל הפעמים הקודמות בהן שמחתי כשהוא שמר על התואר, כאן פתאום משהו הרגיש לא נכון.

וכמובן, הקרב עצמו. אני לא זוכר אם הוא היה מעט סלופי או אם סינה היה יחסית ירוק כמתאבק, מה שאני כן זוכר זה קאונטר אחרי קאונטר, שינויי מומנטום בקצב שלא נגמר, מיליון ניסיונות לפינישרים שהתהפכו על זה שניסה לבצע אותם, ואפילו כמה השתחררויות מ-FU ו-SCM (זה נעשה בזמנו בתדירות הרבה יותר נמוכה מהיום, והתגובה הייתה בהתאם). בלי גימיקים, בלי סטיפולציות, בלי שטיקים. פשוט רסלינג טהור במרכז הזירה בין שני פרפורמרים מעולים.

זו הסיבה שאני לא מצליח להביא את עצמי להתלהב במיוחד מקרבות כמו לסנר-גולדברג לדוגמה. קרבות כאלו כבודם במקומם מונח, אבל לא זה מה שאני אישית באתי לראות. מאז, בכל רסלמניה מדי שנה אני מחפש את המייקלס-סינה שלי. הקרב הזה שיתפוס את תשומת הלב שלי, יחזיק אותי על קצה המושב ויספק לי את מנת הרסלינג הגדושה שלי, על הבמה הגדולה ביותר. לצערי זה נהיה נדיר.

[Ariel]

(03-09-2022, 08:05 PM)Shalev_the rock כתב:  

מקום 24: שון מייקלס נגד ג'ון סינה
רסלמניה: 23

על הקרב: ברסלמניה 22 ג'ון סינה ניצח את HHH, התכנון היה ששנה אחר כך סינה יחזיר טובה ל-HHH ויפסיד לו בקרב על האליפות. עמוק לתוך תקופת הטרור של סינה, טריפל H נפצע וה-WWE היו צריכים ללכת על מחליף. אם יש מישהו שמסוגל להוציא טוב את הטופ גאי שלהם באותה תקופה, מישהו שיוציא ממנו קרב שיגרום לאוהדים לכבד אותו, זה שון מייקלס, המנהיג האמיתי (והאיכותי) של DX. ובאמת מייקלס הלך אולד סקול, בלבוש שלו, בכניסה של DX, המוטיב לפני הקרב היה שהוא מר. רסלמניה, הוטרן שגונב את ההצגה והולך לגנוב את האליפות לסינה. במהלך הבנייה לקרב קרו שני דברים: 1.הם זכו באליפות הזוגות. 2.מייקלס לא בעט לסינה בראש. תופתעו לגלות ש-1.הם שמרו על האליפות עד רסלמניה, 2.מייקלס בסוף בעט בו. הטיזינג לקראת זה יצר מתח והייפ גדול למשהו שכולנו ציפינו שיבוא. הבניייה לקרב הזה לא יותר מידי מתוחכמת והפיוד לא אישי יותר מידי אבל הוא עובד טוב, שני דורות מתנגשים אחד בשני במיין איוונט. הכניסה של סינה הייתה אפית. פורד מוסטנג נסעה דרך הכביש עד לאולם (אולם פורד בדטריוט), שברה זכוכית של רסלמניה, ואז המוזיקה של סינה התחילה. בחייאת, לכו לראות את זה. הקרב מתחיל עם הספוט הקבוע של HBK בשנות ה-2000, סטירה ליריב שלו. הוא נכנס לראש של סינה ומשתלט על הקרב שמקבל בוקינג של וטרן-רוקי. עוד תופעה ששמים לב אליה, זה תחילת הצ'אנטים של Let's Go Cena! Cena sucks, הרבה לפני שזה היה עניין מבורך מבחינת ה-WWE וגם קצת מאוס, הקהל באמת מחולק פה. בקיפייב לסינה יש פציעה ברגל (בברך) ומייקלס עובד עליה הרבה, אחר כך יתברר שהוא לא אהב את המכירה של סינה, אני יכול להבין אותו. הקרב נהיה קרב של "back and forth" בין השניים, שבשלב מסוים שניהם מדממים והשופט חטף סופר קיק כי סינה התכופף. הם מנצלים את זה ויוצאים מחוץ לזירה ושם מייקלס נותן לסינה פיילדרייבר על המדרגות, לא זכרתי את הספוט הזה וזה היה מטורף. החלק האחרון של הקרב חוזר לזירה, ואחרי 10 דקות מותחות עם פינשרים וקאונטרים סינה מצליח להכניע את מייקלס ולנצח את הקרב.

למה זה מדורג כאן: מצד אחד זה מיין איוונט מעולה, הרבה באינטרנט קוראים לו המיין איוונט הכי אנדרייטד ברסלמניה. מצד שני, יש בו בעיות. ג'ון סינה הוא אלוף מוכר ופופולרי אבל הוא לא חצי ממה שהוא 4 שנים אחר כך, המכירות שלו בינוניות והמובסט שלו מוגבל וזה מורגש. הוא לא מחבל בקרב הזה אבל זה משהו שבולט, הכל אצלו קצת סלופי, אפילו ברמת הקלוזליין. מייקלס זה מייקלס, כל קרב שלו בשנות ה-2000 ברסלמניה נכנס לרשימה הזאת מן הסתם (מלבד נגד וינס, שגם היה אחלה קרב לנסיבות) והוא באמת גורם לסינה להראות מיליון דולר. בסוף, זה קרב מעולה אפילו שהוא 28 דקות. הבנייה אליו לא מיוחדת אבל טובה, הקהל היה בקרב, הכניסות היו טובות, אבל כמו שון מייקלס גם אני לא הרגשתי מרוצה עד הסוף. חודש אחר כך הם הגיעו לאנגליה והעלו את הרמה שלהם לקרב טוב יותר, אבל זה כבר לאשכול אחר.

דירוג מלצר לקרב: 4 כוכבים במדד מלצר על שם לידור אדיר

רגע השיא של הקרב: הפיילדרייבר על המדרגות שמייקלס עשה על סינה. ספוט אנדרייטד בטירוף.

קרב מעולה, משום מה גם לי רסולמניה 23 חקוקה בראש הרבה יותר מכל השאר.
לא אשכח שבראו מייקל וסינה עשו עוד קרב (מי יותר טוב), מייקלס ניצח כמו גדול.