תגיד את האמת

[SwitchBlade]

 

אני הולך לצאת פה מגה חנון, אבל הטאונט של יוטה סטוג'י נתפס אצלי חזק מאז הקרב שלו מול סנאדה בדומיניון.
אני חושב שזה הטאונט הכי טוב כרגע ברסלינג, אולי.

העניין הוא שהחיוך בהקשר של רסלינג יכול להיתפס בכמה צורות. 
הוא יכול להופיע בתור סימן חברי, אבל אם מסתכלים על החיוך של סטוג'י באופן ספציפי, הוא דווקא מופיע בהקשר מאיים. קראתי פעם מחקר על חיוך אצל שימפנזות בו תיארו את החיוך כאמצעי של שימפנזות פחות דומיננטיות כלפי שימפנזות יותר דומיננטיות באמצעותו הן מפגינות אגרסיביות (כן, חנון, לא מתנצל). אני חושב שהטאונט הזה הוא יותר חשיפת שיניים מאשר חיוך אמיתי, אבל ההבדל הוא ממש קטן. 

בכל אופן, טאונט מגניב לאללה. מפחיד ויחסית סמוי, ובקרב עצמו הוא נותן תחושה מאוד משונה. 
זה לא חיוך תחרותי של "וואלה אחלה מהלך חבוב" או החיוך הזה שג'ון סינה יעשה כשמישהו חותך עליו פרומו והוא לא רוצה למכור, אלא חיוך רע ומאיים.  
סטוג'י מפגין חיוך ב100% ביטחון מול אלוף הIWGP (יותר דומיננטי ממנו) זה מגניב, ואלה הם הדברים שאני אוהב ברסלינג. זה ממש סמוי ועדין וקל לפספס, אבל זה היופי ברסלינג נקי, שהוא נותן לך להינות מהדברים שלא דוחפים לך לפרצוף. 

אני אנצל את ההזדמנות הזו כדי לצחוק על שוטה אומינו.



שוטה אומינו חשב שאם הוא ייראה בדיוק (בערך, לא באמת) כמו טנהאשי הוא איכשהו יהפוך לאייס של הדור שלו,
אבל טקאשטה וסטוג'י כנראה הולכים לקחת אותו בסיבוב. 
הצ'אנס היחיד שלו להגיע לטופ יהיה איכשהו לדחוף חזק נרטיב של 'שלושת המוסקטרים' שגם הוא לא באמת הולך לעבוד.
באסה טילים בשביל שוטה אומינו.