Off topic - כל מה שלא היאבקות

[master of doom]

מחצית ראשונה משעממת, מחצית שנייה נהדרת של שני הצדדים, משחק מצוין שלדעתי מראה כמה הקבוצות מבוזבזות באירופית.

באוברול אני מרגיש שיונייטד שיחקה כדורגל טוב יותר לאורך יותר דקות. יש לה יותר כלים התקפיים מבארסה, ראשפורד בכושר שיא, אבל הדבר הכי משמעותי שקיבלתי מהצפייה בהם (לא צופה בהם באופן קבוע מן הסתם) זה שהם קבוצה מאומנת. עמידה טקטית נכונה מאוד שגרמה להמון טעויות מהצד של בארסה וייצרה מצבים קלים.

מצד שני, גם בארסה שיחקה כדורגל וב-20 דקות האחרונות, בעצם מהרגע שצ'אבי קיבל שכל והחליט לשחק עם ההגנה הרגילה והכניס את פאטי, היינו קרובים לקחת יתרון משמעותי לאולד טראפורד.

קונדה היה במשחק רע, אראוחו פחות טבעי ממנו כמגן והשילוב של שניהם עם אלונסו ואלבה יצר הגנה לא יציבה כמו השניים הראשונים עם באלדה וכריסטנסן. אלונסו כבש והיה מרגש (המשחק הראשון שלו מאז שאבא שלו נפטר), אבל הוא לא לרמות האלה לדעתי. אלבה היה בסדר אבל הגנתית הוא חור בנוהל, עם באלדה אני הרבה יותר רגוע. חוסר המחץ שלנו בהתקפה הורגש מאוד, לבה בקושי קיבל מצבים וניכר שעד הדקה ה-70 המצבים שלנו לא היו מספיק טובים.

נקודת האור שלי היא ראפיניה, שלא מפסיק להילחם על המגרש גם כשלא הולך לו והוא באופן עקבי "סוחט" את התפוקה שלו, מנסה ומנסה עד שזה מגיע, ואני מעריך אותו מאוד.

אנחנו בגומלין בלי פדרי ודמבלה הפצועים, בלי גאבי המורחק וכנראה בלי בוסקטס שלא ברור אם יחלים. 4 שחקנים שבאופן אופטימלי אמורים לפתוח בהרכב, זאת מכה קשה. יונייטד תקבל בחזרה את מרטינז המורחק, והיא מצטיירת לי כפייבוריטית. מצד שני בארסה העונה לא פראיירית, יודעת לנצח משחקים גם כשהיא משחקת רע, אז הגומלין הוא בהחלט משחק ששווה לצפות לו.