07-27-2026, 09:36 PM
(07-15-2026, 11:12 AM)RoeeHardy כתב: לא חושב שיצא לי לכתוב יותר מדי על פאנק מאז החזרה שלו ל-WWE, אז מנצל את הדיון לטובת שני הסנט שלי בנושא. זו לא תגובה ספציפית למשהו שנאמר פה, יותר דעה כללית שתנסה בין היתר לגעת בנקודות שעלו כאן.
זה לא סוד שכפרפורמר, פאנק הוא אחד המתאבקים האהובים עליי אי פעם, וכל דבר שאכתוב צריך להילקח בקונטקסט הזה. יחד עם זאת, פאנק האדם די על הזין שלי ואין לי שום אינטרס להגן עליו או להצדיק את הפעולות שלו. הוא לא קרוב משפחה שלי ולא משלם לי. שילך להתפוצץ עם מחבלים בעזה מבחינתי.
אתחיל מהחלק המשעמם והבנאלי. החיים הם אירוע דינמי, אנשים הם לא יצורים חד מימדיים, כולנו מורכבים מאוסף של סתירות ואינטרסים שמשתנים עם הזמן, והניסיון למסגר הכל תחת תבנית קשיחה אחת כמו: "פאנק הוא לוחם צדק״ או "לפאנק בעצם איכפת רק מעצמו ולא משום דבר אחר", נועד לכישלון ומפספס את האירוע. כן, זו תשובה מעצבנת.
קחו אותי לדוגמה. לפני עשור פחות או יותר מאוד קרץ לי ללכת ללמוד קולנוע. אני אוהב את העולם הזה, אני סקרן לחקור אותו, להבין אותו, להתמקצע בו. החלום שלי היה לעסוק בו על בסיס קבוע. אבל בסוף הלכתי ללמוד תואר ריאלי כי הבנתי שככה יהיה לי יותר קל להתפרנס בכבוד. גם היום, כשאני הרבה אחרי התואר וחלק משוק העבודה, יש דיסוננס קבוע בין האם למצוא משרה בתחום שיותר מושך אותי, או לתעדף משכורת גבוהה יותר בחברה שעוסקת במשהו שפחות מעניין אותי, או אולי בכלל למצוא משהו כמה שיותר קרוב לבית עם שעות גמישות שיאפשרו לי להגיע הביתה מוקדם לבת שלי. הבחירה במסלול כזה או אחר על חשבון אחרים לא בהכרח הופכת אותי לצבוע, למרות שמדובר בהפכים מוחלטים. זה עניין של החלטה, והיא עשויה להשתנות בכל רגע בהתאם לצורך שאני שם בראש סדר העדיפויות.
זה מזכיר לי דיון משעשע שהיה לי בהופעת מטאל עם איזה בחור אמריקאי על הנושא הזה בדיוק. סיכמנו אותו בזה שבסוף, כולנו קצת משחקים אותה מרדנים אלימים שאוהבים מוזיקה כבדה ואנטי ממסדית, אבל בפועל מכרנו את עצמנו בשביל איזו עבודה תאגידית ומשכורת קבועה בסוף החודש.
לעניין עצמו, אין לי שום ספק שאת CM פאנק מעניין CM פאנק. אין לי גם ספק שפאנק הוא בחור עם תשוקה גדולה לרסלינג ויש בו את הג'וק הזה ליצור את השואו הטוב ביותר שניתן לספק. זה לא בנאדם שנולד למשפחת רסלינג, הוא גדל ובנה את עצמו בשוחות של האינדיז, הוא היה כותב בלוג אישי על רסלינג, וגם אחרי שנים מחוץ לביזנס הוא בסופו של דבר חיפש את הפירצה לחזור.
שני הדברים האלה התלכדו בצורה מושלמת אי שם ב-2011, עם מוצר חלש, עייף, מאוס ולא מעניין שהוביל לגל אנטי ברחבי הרשת, נגד ה-WWE בכלל ונגד וינס מקמהן וג'ון סינה בפרט, שהיו הפנים של החברה לפני ומאחורי הקלעים. אני לא חושב שזו שאלה של האם פאנק הוא אגואיסט שרצה לקדם את עצמו ופשוט רחב על הסנטימנט הקיים, או האם הוא באמת רצה מוצר יותר טוב "למען טובת הכלל". זה גם וגם. הוא רצה לקדם את עצמו, והוא חשב שהוא יביא מוצר יותר טוב. אני משוכנע שבתוך תוכו, הוא מאמין בלב שלם שהוא הטוב בעולם, ואם רק תיתן לו את הצ'אנס להוכיח את זה, תקבל את הרסלינג הכי איכותי שיכול להיות.
הוא האמין בזה ב-2011 כשהוא ראה שהמוצר של ה-WWE שווה לתחת, הוא האמין בזה במאבקי הכוח שלו עם האליט ב-2022 על איך הסטייל של AEW אמור להיראות, והוא מאמין בזה עד היום כשהוא כבר על תקן הזקן שמככב במיין איבנט על חשבון דור חדש של מתאבקים צעירים.
גם העזיבה שלו ב-2014 התכתבה עם שני הדברים האלה. הוא חתך מהארגון בדיוק בנקודה בה הוא הבין שאישית, הוא לא הולך לקבל את הפוש שהוא חשב שמגיע לו, ובמקביל, בטיסטה בדיוק זכה בראמבל ועמד לקבל קרב אליפות על חשבון הכוכב העולה הצעיר שהקהל רצה לראות. זכורה לי מסיבת עיתונאים כלשהי שבה הוא אמר במפורש שהוא חושב שדניאל בריאן צריך להיות במיין איבנט של רסלמניה כי זו השנה שלו והוא הרוויח את זה. אני חושב שהוא באמת האמין בזה ולא סתם אמר את זה מהפה לחוץ.
האם פאנק צבוע כי אחרי כל אלו הוא בסוף חזר ל-WWE וקיבל אליפות ראשית פלוס מיין איבנט של רסלמניה בגיל 47? שוב, זו שאלה שמנסה לפשט את העסק קצת יותר מדי.
ב-2021 הייתה לפאנק צומת החלטות, לחזור ל-WWE ולוינס מקמהן הישן שהוא מכיר לרעה, או להצטרף לארגון החדש הזה עם המיליארדר שנותן חופש פעולה וקהל שצועק את השם שלו כבר שנים. ללכת ל-AEW הייתה בחירה ששירתה גם את האינטרס האישי להגיע לטופ, אבל על פניו בעיקר התכתבה עם האג'נדה שלו על רסלינג מחתרתי שנותן צ'אנס לכולם.
ברגע שהסיפור שם התפוצץ, כבר לא נותרו לו הרבה ברירות. זה היה או לחזור ל-WWE או לשבת בבית. הוא בחר לחזור, והעובדה שוינס שכבר לא היה באזור הפכה את ההחלטה לקלה יותר. הוא בטח סיפר לעצמו בנקודה הזו שפאק איט, אני מעדיף לקבל כסף מאשר לא לקבל כסף. או שהוא ניסה לחולל שינוי ב-AEW ולא נתנו לו. או שה-WWE בעצם השתנו והם כבר לא אותו ארגון שהוא עזב. תמיד אפשר למצוא סיפור שיצדיק את המעשים שלך, אבל הרבה יותר סקסי לדון על הדברים האלה תחת מעטפת "אידאולוגית" מאשר להסתכל בפשטות על האינטרס האישי באותה נקודת זמן. זה לא עד כדי כך מורכב.
אגב, אם כבר, אני חושב שהצביעות של פאנק הייתה בנקודה בה הוא התחיל לירות חיצים בתחילת הדרך שלו ב-AEW כמו "ב-2005 עזבתי את פרופשיונל רסלינג וב-2021 חזרתי", או הפרומואים שלו נגד רסלמניה והאירועים אצל הסעודים. עוד בזמן אמת האמירות האלה נשמעו לי כמו מישהו שניסה להתחיל עם בחורה, לא הלך, ואז כמגננה הוא עבר ל"מי בכלל רצה אותך י'מכוערת".
ברור שפאנק רצה את המיין איבנט של רסלמניה, ברור שהוא נתן את השנים הכי יפות שלו ל-WWE והגיע שם לפסגת הקריירה שלו. אבל קל מאוד להגיד דברים שקהל היעד שלך רוצה לשמוע. מי שצופה בכדורגל מכיר את הריטואל הזה מצד שחקנים שעוברים בין קבוצות שהן יריבות גדולות: "כן, כמובן, תמיד חלמתי לשחק במועדון הזה ומול הקהל הזה, למרות שלפני רגע הייתי בצד של היריבים שלהם ואמרתי להם את אותם הדברים". נו, אז אמר. שוין. גם פוליטיקאים משתמשים בשטיק הזה כל הזמן. זה ביזנס, וככה צריך להתייחס לזה.
בסוף, הקייס שהכי עובד לטובתו בעיניי הוא שפאנק פשוט טוב. אפילו אם נלך לקיצון ונניח שהוא חמדן שרק חושב על עצמו. אחלה, אז מה. בשורה התחתונה הוא מבטיח ואשכרה מדלבר. הנוכחות שלו על המסך שווה לי איכות. אני יכול בקלות להרכיב רשימת טופ 20 קרבות של CM פאנק שאני בכיף אהיה מוכן לשבת ולצפות בהם שוב.
בשנתיים שבין הפייפבומב עד אמצע 2013 פחות או יותר, לא רק שהוא היה הדבר הכי מעניין בחברה, הוא היה בערך הדבר היחיד המעניין בחברה. גם בתקופת שפל עם רוסטר עלוב סביבו, הוא נתן סדרת קרבות מעולים ופרומואים זכורים, וכל זה בזמן שה-WWE עשו כל מה שאפשר כדי להקטין את הריין שלו. בין אם זה ג'ון סינה שהמשיך לקבל בלעדיות במשבצת המיין איבנט על חשבון קרבות אליפות, ההיל טרן שהוא לא רצה בו והוביל לפיודים אבסורדים (פאנק ההיל נגד וינס מקמהן הפייס, זו הרמה) ובסוף, איבוד האליפות והספוט במיין איבנט ברסלמניה בשביל קרב חוזר בין סינה ודה רוק שאף אחד לא רצה לראות.
ב-AEW אני לא מצליח לחשוב על פיוד אחד שלו שלא סיפק את הסחורה. הוא הוציא את המיטב מדרבי אלן, אדי קינגסטון, MJF, ואפילו הקרבות שלו עם מוקסלי הם אנדרייטד וקצת נבלעו בגלל הבלאגן מסביב.
המיין איבנט שלו נגד רומן ריינס ברסלמניה האחרונה הוא לדעתי אחד הקרבות הטובים ביותר שראיתי ב-WWE מאז שהתחלתי לצפות ברסלינג. כן, עד כדי כך.
בקיצור, CM פאנק הוא הרבה דברים, והניסיון לצבוע אותו בגוון אחד כזה או אחר חוטא למציאות. אני מאמין שהוא היה כנה במילים שלו ב-2011, פשוט השנים עברו, הנסיבות השתנו, גם אנחנו וגם הוא כבר בנקודה אחרת בחיים, ולכן קל לנו לשפוט את הדברים אחרת. זה לא בהכרח אומר שזה נכון.
ספוט און