Off topic - כל מה שלא היאבקות

[RoeeHardy]

טוב, אז חולית.

אמממממ……. וואו.
בהמלצת לורד ויידר (ועוד כמה אנשים) הלכתי לראות את חולית באיימקס בראשון לציון. אמנם יש לסרט את הבעיות שלו שאגע בהן מיד, אבל קודם כל צריך לעמוד ולהגיד - וואו. חולית הוא בראש ובראשונה חוויה ויזואלית. זה סרט שהחליט לקחת על עצמו לנסות לתת משמעות חדשה למילים ״אפי״, ״בומבסטי״ ו״גדול מהחיים״, ורוב הזמן הוא גם מצליח. דניס וילנב הבמאי כבר הראה בבלייד ראנר 2049 את היכולות שלו להוציא פריימים מדהימים ותמונות עוצרות נשימה, וכאן לא רק שהוא מתעלה על עצמו, אלא יש לו את הפסקול של האנס זימר שמשלים תנועת מלקחיים שתופסת אותך ולא מרפה. כל כלי מהארסנל הקולנועי נשלף פה. כל סצנה היא תאווה לעיניים, כל שוט הוא פוסטר פוטנציאלי. בין אם מדובר בטקס קבלת פנים, מסדר צבאי, טיסה בחללית או תולעת ענקית בלב המדבר, הסרט לא חוסך במשאבים לרגע. זה סרט לא קצר (שעתיים וחצי) ובכל זאת, העולם שהוא מתקיים בו בעיקר עושה חשק לגלות עוד, לחקור לעומק, לראות איזה עוד כוכבים ועמים והיסטוריה יש לקיסרות הבין כוכבית להציע. זה היה אתגר לא קטן שאותו וילנב עובר בציון גבוה מאוד. אחרי הכל, מדובר בעיבוד לאחת מסדרות המד״ב המשפיעות בכל הזמנים. לא מזמן כתבו כאן שסטאר וורס הוא האבא של סרטי האקשן המודרניים, ובמובנים רבים חולית הוא האבא של סטאר וורס. וזה לא נגמר שם, מי שיחפש ימצא בו השפעה כלשהי על לא מעט יצירות מפורסמות נוספות שיצאו בחצי המאה מאז שהוא ראה אור. אפי כבר אמרנו?

וחוץ מזה, איך הסרט עצמו? אז זהו, שכאן ההתלהבות שלי מגיעה עם כמה כוכביות שראוי להתייחס אליהן:
1. הסיום. הסרט הוא בסופו של דבר רק חצי מהספר עליו הוא מבוסס, וככזה, להגיד שהוא נגמר באנטיקליימקס תהיה אמירה עדינה, כי הוא אפילו לא באמת נגמר. הסרט פשוט נקטע באמצע הסיפור, וגם לא בדיוק בנקודה שהרגישה לי כמו קליפהאנגר שמשאיר אותך על קצה המושב. היו לא מעט סרטים בשנים האחרונות שפוצלו ל-2 חלקים וידעו לסיים את החלק הראשון בצורה הרבה יותר אפקטיבית.
2. האורך. עם כמה שחולית הוא מצוין, יש ממנו קצת יותר מדי. אני מניח שהסעיף הזה הוא די סובייקטיבי, אבל כשלקראת הסוף אני מתחיל להרגיש עקצוץ של ״יאללה חבר׳ה, הבנו, זמן לחתוך״ זו נקודה ששווה לציין, בטח כשמוסיפים אותה לסעיף הקודם וההבנה שבמילא אנחנו רואים רק את תחילת הסיפור ולא נקבל כאן סגירה אמיתית לשום דבר.
3. הקצב. הסעיף הזה פחות נכתב כביקורת שלילית ויותר כמתן מידע לסקרנים - זה סרט הרבה יותר ״כבד״ ואיטי ביחס לכל סרט מד״ב טיפוסי, לא בילוי למי שמחפש אקשן קליל ללא הפסקה. זאת אומרת, יש אקשן, והוא נהדר, אבל הוא מגיע במינונים יחסית נמוכים והסרט לוקח את הזמן שלו בין לבין בשביל לבנות את העולם ולהכיר לנו את הדמויות השונות. שוב, ידעתי מראש למה אני נכנס והסרט לחלוטין שאב אותי פנימה, אבל בחיבור לסעיף הקודם, היה אפשר לדעתי בקלות לקצץ בעריכה איזה 15 דקות של מבטים מהורהרים אל עבר האופק או חזיונות בסלואו מושן עם מוזיקה דרמטית ברקע, והסרט היה רק מרוויח מזה.
4. הפסקול. גם כאן אני בדעה חצויה, כי מצד אחד הסאונדטרק של זימר הוא אולי האחראי הראשי לאווירה המיוחדת והסוחפת של הסרט, אבל גם באספקט הזה הרגיש לי שהסרט הגזים קצת והגיע למחוזות האוברקיל. כשבמשך שעתיים וחצי זימר צועק עלי בכל סצנה - תראה! זה! חשוב! זה! ענק! הבנת?!!! תראה כמה זה גדול! וחשוב!! - באיזשהו שלב זה נהיה טו מאץ׳. אם הכל חשוב וגדול, שום דבר לא חשוב וגדול. ועוד נקודה (חשובה!) שקשורה ספציפית להקרנה באיימקס - הווליום של הפסקול היה פשוט חזק *מדי*, ואני אומר את זה בתור אחד שסוחב שמיעה מצולקת מ-3 שנים של ירי טנקים. זה לא הרס לי את הסרט ואני כן רוצה להמליץ על האיימקס, כי אם איכשהו זה לא היה ברור עד עכשיו, הסרט הזה מצדיק כל מסך גדול שתוכלו למצוא, רק בחייאת, אפשר להנמיך טיפה.

שורה תחתונה - על אף המגרעות, חולית הוא חוויה קולנועית של ממש, סרט שעשוי ביד אומן עם צילום מהפנט ואוסף שחקנים מעולים. אני אהיה שם עוד שנתיים לראות את החלק השני. תתכונן וילנב, הציפיות יהיו גבוהות.