10-29-2021, 03:29 PM
אני מרגיש בשלב הזה שקודי הוא זאב בין כבשים.
בעוד שכל האליט, כל הטאלנט, טוני, החבר'ה מאחורי הקלעים וכו. מקדישים את המאמץ שלהם ואת הזמן שלהם כדי שכל הפרויקט הזה, שנקרא AEW, יעבוד - קודי טורח בשביל עצמו, ותו לא.
הדבר הזה היה ידוע לכולנו גם לפני שנה, אבל עכשיו אנחנו מגיעים לאיזו נקודה קריטית בה קודי נסוג לפינה מנטלית, הוא מבין לאט לאט שמתייחסים אליו בצורה ההפוכה ממה שהוא רוצה - והוא מוכן לעשות הכל כדי לשנות כל תפיסת מציאות שפוגעת בו (או בפועל - עושה איתו צדק).
אני מרגיש שהסגמנט של קודי היה בו זמנית אחת מזריקות הקייפייב הכי לא אחראיות שראיתי בחיים שלי, בצורה מכוננת ממש, ובאותו הזמן גם אקט מניפולטיבי מאוד שתוכן המציאות בו היה אפסי לגמרי. גם להרוג את הקייפייב, וגם להרוג את השוט - בסגמנט אחד.
הבראנד של האליט היה ידוע מאז ומעולם ביכולת שלו לרקוד בחינניות בין השוט לבין הקייפייב - קודי היה דוגמה נהדרת לכך עם כל העלילה של "everything is fine" והיריבות בינו לבין קני אומגה ב2018. לא היה לאף אחד ספק שהיו ביריבות הזאת חלקים מציאותיים למדי, מנגד - הם היו חכמים מספיק כדי להציג סיפור מקביל עלילתי לגמרי בBTE על אותו קונפליקט.
בסגמנט הזה קודי הוכיח לכל העולם שהוא לא אליט. אליט אמיתי היה יודע להתייחס לגבול בין קייפייב לבין שוט בצורה הרבה יותר מכבדת וחיננית - לאוהדים ולטאלנט כאחד - מאשר שבירת הגבולות המוחלטת הזאת. בחיי לא חשבתי שאשמע טאלנט עומד בתכנית המרכזית ברסלינג היום, מול אלפים באולם ומיליונים בבית, ואומר "I will not turn". אפילו סינה ב2011 לא היה עושה כזה דבר.
אני מניח שקודי היה מרוצה מעצמו בכך שהוא מחדש עבורנו סטנדרטים מסוימים ביחסים בין האוהדים לטאלנט, אבל בפועל הוא פשוט מגיע לתהום חדשה שלא נראתה על במה כ"כ גדולה מאז ומעולם. בדיוק בתקופה בה יש מתאבקים שבוחרים במודע להיצמד בעקשנות לקייפייב (MJF), קודי מחליט לשבור את כל הכלים ופשוט להפוך את הסיפור שלו בפועל לסיפור שלו גם בזירה. הכל, הכל - בתקווה שאולי אחד מהדברים האלו יעבוד והוא יחזור לקבל פופ כלשהו מהקהל, יצדיק את הזיקוקים והכניסה שלו או יוכל לבכות עוד פעם אחת בסוף PPV.
מעבר לזריקת האחראיות הזאת, שבעיניי היא דגל אדום עצום וסופי עבור טוני ושאר האליט האמיתיים - המניפולציות שקודי שתל בסגמנט הזה היו מאכזבות במקרה הטוב ואפקטיביות במקרה הרע. אני מעולם לא שמעתי טאלנט דור שני מתלונן על כך שהיה לו קשה יותר בביזנס מאשר מתאבקים אחרים. קודי אמר שהוא התחיל "כשהיה בן 20, ללא מגני ברכיים ושרירים", מבלי להזכיר שהיה כל כך צעיר מפני שאבא דאסטי הביא אותו לאולם, שאח-גדול דאסטין צפה בהתרגשות במסך, שנתנו לו קרבות מול רנדי אורטון כאילו כלום וששנתיים אח"כ הוא כבר היה בסטייבל שקוראים לו "Legacy". מעניין איך זה להיות ג'ון מוקסלי, סוחר סמים לשעבר שהגיע לאיפה שהוא הגיע דרך קרבות דת'מאץ' אלימים, מלאי דם וכאב, ולראות על המסך את קודי מתלונן על כך שזה ממש ממש קשה להיוולד למשפחת רסלינג ידועה.
מניפולציה נוספת, כנראה גבעה שהוא יבחר למות עליה אם יצטרך, היא "בניתי את הבנק".
אדם קול הגיע לראמפייג' השבוע ודיבר על כך שהם, האליט, בנו את AEW. זה פרומו הילי מן הסתם, שנועד להדגיש כמה הוא לא שייך לקבוצה שבנתה את AEW, אבל משום מה הוא מרגיש לי הרבה יותר שייך מאשר קודי. בDNA של הדמות של אדם קול - מאז ומעולם ניכר היה האינדיז. קודי, עם מניפולציה מתוחכמת נוספת, תמיד יידאג לתאר את עצמו כזה שבנה את AEW. הוא החכים לטפח את הנרטיב הזה בסוף כל אירוע ב2019 - כשהוא היה דואג לקחת את הנאום הסוגר ולדבר על כמה קשה היה להם, וכל ה" from undesirable to undeniable" שיט. גם פה הוא משמיט את העובדה שהname value שלו בלבד גרם לו להגיע לאליט ב0 מאמץ, שהPTSD הגדול ביותר שלו מרסלינג זה ללבוש חליפה של סטארדאסט, שהוא הצטרף לחגיגה רק כשהיא הייתה כבר בוערת וקיימת מזמן, ותפס טרמפ עצום על הבאקס ועל קני אומגה - מישהו שהיה מחליף מיד אם רק היה מספיק מוכשר.
אני יכול רק לשער שקודי היה מעדיף לחזור בזמן ולסיים את הפרויקט של האנגמן פייג' עוד כשהוא התחיל, כי קודי היה מעדיף להיות במקום הזה.
באופן דומה קודי מזכיר לי את ג'ון סינה ב2010-2011: פייס מאוס עם עין אחת בהוליווד שמסרב בכל תוקף לקבל על עצמו ולו היט אחד.
קודי מספיק חכם כדי להבין מהן הסיבות שגורמות לקהל להתרעם עליו, אבל הוא לא חכם כמו סינה - ההצדקה הגדולה ביותר של סינה, מאז ומעולם, לעובדה שהוא סחב את WWE גם כשלא רצו אותו - הייתה "אבל מי עוד היה?", תוך כדי שהוא מתעלם בחינניות מהרים על גבי הרים של טאלנט מעולה שהוא קבר מראש שמא יהיו התשובה למשפט הזה.
קודי נמצא במצב הרבה יותר גרוע - הוא מתעקש לסחוב ארגון בו הוא טאלנט משני at best. הטיעון הזה של "מי עוד יש?" לא תקף כי אפילו אוהד קז'ואלי יכול בקלילות לירות עליו 10 שמות ולהמשיך לשרוק לו בוז.
בגדול היה פרק נפלא, אבל זה.. הסגמנט הזה. גועל נפש.
אני באמת אסיר תודה לחבר'ה כמו בריאן וטוני ופאנק וקני והבאקס על כך העבודה הקשה שלהם שהביאה את התעשייה למצב הטוב ביותר שלה מזה 20+ שנים. אבל קודי.. הוא מסוכן לעסק, כפי שאמרתי - הכוונות שלו רעות ואנוכיות, הוא ימוטט את כל הבניין אם הוא יצא ממנו ללא פגע, ומקומו הטבעי הוא מקום תאגידי שמלא באנשים עם כוונות דומות לשלו.
הייפ לסטארדאסט, רסלמניה 40.
- - - -
הסקוואש של מוקס היה מהטובים שראיתי. וואו.
בעוד שכל האליט, כל הטאלנט, טוני, החבר'ה מאחורי הקלעים וכו. מקדישים את המאמץ שלהם ואת הזמן שלהם כדי שכל הפרויקט הזה, שנקרא AEW, יעבוד - קודי טורח בשביל עצמו, ותו לא.
הדבר הזה היה ידוע לכולנו גם לפני שנה, אבל עכשיו אנחנו מגיעים לאיזו נקודה קריטית בה קודי נסוג לפינה מנטלית, הוא מבין לאט לאט שמתייחסים אליו בצורה ההפוכה ממה שהוא רוצה - והוא מוכן לעשות הכל כדי לשנות כל תפיסת מציאות שפוגעת בו (או בפועל - עושה איתו צדק).
אני מרגיש שהסגמנט של קודי היה בו זמנית אחת מזריקות הקייפייב הכי לא אחראיות שראיתי בחיים שלי, בצורה מכוננת ממש, ובאותו הזמן גם אקט מניפולטיבי מאוד שתוכן המציאות בו היה אפסי לגמרי. גם להרוג את הקייפייב, וגם להרוג את השוט - בסגמנט אחד.
הבראנד של האליט היה ידוע מאז ומעולם ביכולת שלו לרקוד בחינניות בין השוט לבין הקייפייב - קודי היה דוגמה נהדרת לכך עם כל העלילה של "everything is fine" והיריבות בינו לבין קני אומגה ב2018. לא היה לאף אחד ספק שהיו ביריבות הזאת חלקים מציאותיים למדי, מנגד - הם היו חכמים מספיק כדי להציג סיפור מקביל עלילתי לגמרי בBTE על אותו קונפליקט.
בסגמנט הזה קודי הוכיח לכל העולם שהוא לא אליט. אליט אמיתי היה יודע להתייחס לגבול בין קייפייב לבין שוט בצורה הרבה יותר מכבדת וחיננית - לאוהדים ולטאלנט כאחד - מאשר שבירת הגבולות המוחלטת הזאת. בחיי לא חשבתי שאשמע טאלנט עומד בתכנית המרכזית ברסלינג היום, מול אלפים באולם ומיליונים בבית, ואומר "I will not turn". אפילו סינה ב2011 לא היה עושה כזה דבר.
אני מניח שקודי היה מרוצה מעצמו בכך שהוא מחדש עבורנו סטנדרטים מסוימים ביחסים בין האוהדים לטאלנט, אבל בפועל הוא פשוט מגיע לתהום חדשה שלא נראתה על במה כ"כ גדולה מאז ומעולם. בדיוק בתקופה בה יש מתאבקים שבוחרים במודע להיצמד בעקשנות לקייפייב (MJF), קודי מחליט לשבור את כל הכלים ופשוט להפוך את הסיפור שלו בפועל לסיפור שלו גם בזירה. הכל, הכל - בתקווה שאולי אחד מהדברים האלו יעבוד והוא יחזור לקבל פופ כלשהו מהקהל, יצדיק את הזיקוקים והכניסה שלו או יוכל לבכות עוד פעם אחת בסוף PPV.
מעבר לזריקת האחראיות הזאת, שבעיניי היא דגל אדום עצום וסופי עבור טוני ושאר האליט האמיתיים - המניפולציות שקודי שתל בסגמנט הזה היו מאכזבות במקרה הטוב ואפקטיביות במקרה הרע. אני מעולם לא שמעתי טאלנט דור שני מתלונן על כך שהיה לו קשה יותר בביזנס מאשר מתאבקים אחרים. קודי אמר שהוא התחיל "כשהיה בן 20, ללא מגני ברכיים ושרירים", מבלי להזכיר שהיה כל כך צעיר מפני שאבא דאסטי הביא אותו לאולם, שאח-גדול דאסטין צפה בהתרגשות במסך, שנתנו לו קרבות מול רנדי אורטון כאילו כלום וששנתיים אח"כ הוא כבר היה בסטייבל שקוראים לו "Legacy". מעניין איך זה להיות ג'ון מוקסלי, סוחר סמים לשעבר שהגיע לאיפה שהוא הגיע דרך קרבות דת'מאץ' אלימים, מלאי דם וכאב, ולראות על המסך את קודי מתלונן על כך שזה ממש ממש קשה להיוולד למשפחת רסלינג ידועה.
מניפולציה נוספת, כנראה גבעה שהוא יבחר למות עליה אם יצטרך, היא "בניתי את הבנק".
אדם קול הגיע לראמפייג' השבוע ודיבר על כך שהם, האליט, בנו את AEW. זה פרומו הילי מן הסתם, שנועד להדגיש כמה הוא לא שייך לקבוצה שבנתה את AEW, אבל משום מה הוא מרגיש לי הרבה יותר שייך מאשר קודי. בDNA של הדמות של אדם קול - מאז ומעולם ניכר היה האינדיז. קודי, עם מניפולציה מתוחכמת נוספת, תמיד יידאג לתאר את עצמו כזה שבנה את AEW. הוא החכים לטפח את הנרטיב הזה בסוף כל אירוע ב2019 - כשהוא היה דואג לקחת את הנאום הסוגר ולדבר על כמה קשה היה להם, וכל ה" from undesirable to undeniable" שיט. גם פה הוא משמיט את העובדה שהname value שלו בלבד גרם לו להגיע לאליט ב0 מאמץ, שהPTSD הגדול ביותר שלו מרסלינג זה ללבוש חליפה של סטארדאסט, שהוא הצטרף לחגיגה רק כשהיא הייתה כבר בוערת וקיימת מזמן, ותפס טרמפ עצום על הבאקס ועל קני אומגה - מישהו שהיה מחליף מיד אם רק היה מספיק מוכשר.
אני יכול רק לשער שקודי היה מעדיף לחזור בזמן ולסיים את הפרויקט של האנגמן פייג' עוד כשהוא התחיל, כי קודי היה מעדיף להיות במקום הזה.
באופן דומה קודי מזכיר לי את ג'ון סינה ב2010-2011: פייס מאוס עם עין אחת בהוליווד שמסרב בכל תוקף לקבל על עצמו ולו היט אחד.
קודי מספיק חכם כדי להבין מהן הסיבות שגורמות לקהל להתרעם עליו, אבל הוא לא חכם כמו סינה - ההצדקה הגדולה ביותר של סינה, מאז ומעולם, לעובדה שהוא סחב את WWE גם כשלא רצו אותו - הייתה "אבל מי עוד היה?", תוך כדי שהוא מתעלם בחינניות מהרים על גבי הרים של טאלנט מעולה שהוא קבר מראש שמא יהיו התשובה למשפט הזה.
קודי נמצא במצב הרבה יותר גרוע - הוא מתעקש לסחוב ארגון בו הוא טאלנט משני at best. הטיעון הזה של "מי עוד יש?" לא תקף כי אפילו אוהד קז'ואלי יכול בקלילות לירות עליו 10 שמות ולהמשיך לשרוק לו בוז.
בגדול היה פרק נפלא, אבל זה.. הסגמנט הזה. גועל נפש.
אני באמת אסיר תודה לחבר'ה כמו בריאן וטוני ופאנק וקני והבאקס על כך העבודה הקשה שלהם שהביאה את התעשייה למצב הטוב ביותר שלה מזה 20+ שנים. אבל קודי.. הוא מסוכן לעסק, כפי שאמרתי - הכוונות שלו רעות ואנוכיות, הוא ימוטט את כל הבניין אם הוא יצא ממנו ללא פגע, ומקומו הטבעי הוא מקום תאגידי שמלא באנשים עם כוונות דומות לשלו.
הייפ לסטארדאסט, רסלמניה 40.
- - - -
הסקוואש של מוקס היה מהטובים שראיתי. וואו.