04-01-2026, 05:38 PM
(04-01-2026, 05:09 PM)The Visionary כתב: ושים לב למה אתה מתייחס, להכל חוץ מלאירוע שהתכנסנו אליו - רסלינג.
יש שני רגעים ענקיים, שהגיעו בקרבות סופר מסריחים. המיין אבנט ליטרלי היה קרב אחד על אחד ברובו ובסוף מי שזכה זה הפצוע שנכנס פצןע לרסלמניה ואיכשהו ניצח את כל אבולושן. זה לא סיפור טוב.
סינה-בריי לא היה רסלינג טוב. בכלל אני חייב לשים פה נקודה על השולחן - וויאט בדרך כלל כשל ברסלמניה. ואני מחריג את 36 שהייתה סינמה-מניה ולא רסלמניה.
מניה 39 היא מניה אדירה, אבל צריך לשפוט אחרת רסלמניות של שני לילות.
קודם כל, המיינאבנט לא היה מאסטרפיס אבל הוא היה אחלה קרב. הבטיסטה בומב לתוך ה-RKO - הברקה. נכון שזוכרים אותו בגלל הסיום, אבל דוגרי גם אם היה קרב עצום אתה עדיין היית זוכר אותו בגלל הסיום, הפעם הראשונה שה-WWE מקשיבים לקהל ונותנים לאיזה מתאבק אינדיז קטן וחסר שרירים את הספוט הכי גדול בארגון. נכון, נראה קצת מוזר שבריאן שהיה פצוע בכתף וחטף מכות מטריפל H בתחילת הערב מנצח את הקרב, אבל דבר ראשון רנדי ובטיסטה החזיקו את הקרב בצורה מצוינת ומכרו את השנאה בין הדמויות שלהם בצורה טובה, וגם לא היו רחוקים מלהכריע את הקרב בקייפייב כל אחד בזמן שלו, ובנוסף רסלינג מבחינתי זה כמו סיפור פנטזיה, אם זה מסופר נכון ויש תמיכה גורפת מהקהל, אני יכול להאמין שהבחור הצנום והפצוע מוצא את הכוחות שלו לנצח את שני הביריונים המרושעים והיהירים. קצת כמו קבוצת כדורגל ששואבת כוחות מקהל הבית שלה (ואני מזכיר לך שלא רק שהקהל היה 200% מאחורי בריאן לאורך כל הדרך, אחרי שבירת הסטריק הם אפילו עוד יותר התייצבו מאחוריו. סיום שבו גם הסטריק נשבר וגם בטיסטה/רנדי אלופים היה מסתיים בהיטים שהיו גורמים להיט מראמבל 2015 להחוויר).
לגבי בריי-סינה, לא מסכים. נהניתי מאוד מהקרב, בריי שלט בקהל כמו מריונטה, הסיפור סופר בצורה מופתית בעיניי, והתכנית של בריי עבדה כמעט עד הרגע האחרון. מבחינתי, אם אחרי שסינה תוקף את רואן עם הכיסא ולא את בריי, ואז בריי מניח אותו בסיסטר אביגייל ומנצח עם פרצוף לא מרוצה כיוון שהוא לא השחית את סינה, זה היה קרב שעומד בקטגוריית קרב ענק, אפילו MOTYC.
טייקר-לסנר היה קרב מעפן ואיטי, אני מסכים. טייקר קיבל זעזוע מוח בשלב מוקדם ואי אפשר להתאבק במצב כזה.
אני לא מסכים איתך באופן די גורף, אבל רק שיהיה ברור - אני מוכן להיות סלחן כלפי איכות הרסלינג במידה ואני מרגיש מושקע ב-100% בעלילה, כשאכפת לי מי מנצח ומי מפסיד, כשמעניין אותי לראות איך הדמויות יתקדמו בעלילה בהתאם לקרב. איכות הקרב היא פרמטר סופר חשוב, אבל מניה 30 סחפה אותי רגשית ברמה שאף מניה לא סחפה אותי, גם לא מניה 31 הנהדרת וגם לא 39, שרועי כתב באופן מדויק שרק העובדה שהיא סיפרה חלק מהסיפור ולא סגרה אותו קצת קצת מוריד אותה, כי סיימנו אותה עם טעם חמוץ בפה (ועדיין, אני כן חושב שמדובר בהחלטה נכונה. היינו צריכים לראות את התפרקות הבלאדליין ואת הטרן של ג'יי על ריינס לפני שהוא מאבד את האליפות, ואני אומר את זה למרות שמסאמרסלאם 23 הריין של ריינס היה בצניחה די בולטת).
לגבי מניה 17 - יכול להיות שאם הייתי צופה שבועי באותה תקופה הייתי מציב אותה ראשונה ללא עוררין. אמנם כן ראיתי את רוב התכניות של ראו בזמנו (שאני תוהה לאן הן נעלמו מיוטיוב עם השנים), אבל לא יכולתי להיכנס אליה כמו למניה 30. אבל עדיין מניה אדירה, כל קרב שם בצבע, והמיינאבנט ללקק את האצבעות עם אחד הטרנים הגדולים אי פעם בביזנס.


