12-15-2025, 02:12 PM
(12-15-2025, 11:14 AM)StavHen כתב: תשמע, ברגע שהזכרת את הקרב המשולש של סטיילס-ג'ו-דניאלס (Unbreakable 2005, קלאסיקה אמיתית), הבנתי בדיוק איפה הפער בינינו.
אתה שופט את הדברים דרך העיניים של האקשן הטהור, הפיקים המטורפים וההיאבקות נטו.
אני מסתכל על זה דרך המשקפיים של ה"ביזנס", היציבות והיכולת לסחוב את המערכת לאורך זמן.
אנחנו יכולים להמשיך לזרוק נתונים על רווחים ב-99 מול 2010 עד מחר, אבל נראה לי שמיצינו את הנקודה.
כנראה שלא נסכים חבר, כל אחד רואה את הדברים מעיניים אחרות וזה בסדר גמור, וזה בדיוק מה שאני אוהב בפורום שלנו.
אתה אמרת שסינה מתאבק גדול, הראתי לך שהוא נסחב. שמע, אם זה היה תלוי בי אז אנגל-מייקלס קרב השנה (כי שילוב בין קרבות ובמה). אפילו באטיסטה-טריפל אייץ'. אני לא אומר שסינה לא היה מתאבק מאוד מוביל, אבל הוא היה ממש מלא פספוסים באותן שנים. הבוקינג באותן שנים היה "לא משנה מה קורה, קודם סינה". ברמה שהוא התערב בסטוריליינים שאפילו לא היו קשורים אליו (זאק ריידר נכנס פה בעיניי כי זה היה פשוט מגוחך).
אבל בוא. סינה סחב את המערכת ביציבות וזה דבר שהוא בעיניי לא מהגדולים ביותר. זה לא שם אותו ברמה של ברונו, הוגאן, רוק, אוסטין. זה שם אותו ברמה השנייה- הבעיה היא ששם יש את טריפס, אדג' וטייקר, והם טובים ממנו. הוא ברמה של אורטון.
ואני מאוד מעריך את סינה כאדם וכבחור שלקח את קריאות הבוז בגאווה. אני רק אגיד שזה לא מפתיע אותי שהקרבות אכזבו, כי הוא תמיד היה מאכזב בזירה. ואפילו הפריצה למיינסטרים הייתה די מטופשת (חה חה, לא רואים אותו).