דיון - הקרב עם המצ'אפ הכי נוצץ וגדול בכל הזמנים

[Cenation]

(11-23-2025, 11:57 PM)Roger כתב:  רוק-סינה, רסלמניה 28: שבר את שיאי ההזמנות (יותר אנשים ראו את האירוע) בPPV והיה הקרב שהביא לטלויזיה בין המבדרות שאני זוכר מידי שבוע בפרומואים של סינה ורוק. הקרב הרגיש הכי ביג-פייט-פיל שיכול להיות. מי שהכי רוצים לאהוב חוזר כדי להשתיק את מי שמנסים לדחוף לגרון ולא מפסיקים לשנוא, מול הקהל הביתי של הראשון.

רוק-הוגאן, רסלמניה 18: הכל נאמר כבר על הקרב הזה. לא ראיתי היאבקות כשהוא קרה אבל זה היה אבסורדי לחשוב שזה קורה ב-2002 שזה נראה שזה קורה ב-1953 כשכל העולם מאמין שהיאבקות זה אמיתי. פסיכולוגיה מדהימה, שני האינדיבידואלים אובר ברמה של מסי בארגנטינה ורונאלדו במוח של פירס מורגן שכל מיני תנועה שהם עושים זה פופ/היט עם דציבצלים כמו של קפיצה של דארבי אלן מעזריאלי על 2000 שולחנות בוערים. מי שלא ראה, דחוף להשלים.

טייקר-מייקלס, רסלמניה 25: זה רוק-הוגאן ברמה אחת מתחת מבחינת כמה הם אובר, וזה לא אומר כלום כי אין אוהב יותר מהמיין-גאיז של הארגון, אבל טייקר ומייקלס מתאבקים הרבה יותר טובים מהוגאן ורוק ולכן לראות את שני האגדות האלה שאתה יודע שהם שני המתאבקי זירה הכי גדולים בכל הזמנים נתן לזה בסופו של דבר את התואר של ״הקרב הכי גדול במניה בכל הזמנים״ אצל כל כך הרבה מעריצים. שון מייקלס מאז ומתמיד נמצא בהר הראשמור שלי (כמתאבק) וחשבתי שזה לא הגיוני שכל השנים האלה מאז שהתחלתי לראות הוא לא היה אלוף עולם, וכשהקרב הזה הגיע אמרתי... הוא לא צריך את התואר של המתאבק הכי טוב בעולם.. הוא כבר כזה.. עדיין.

אני אציין קרב של העידן המודרני, שהרי מבחינתי היום היאבקות שאני הכרתי והמוצר של השנים האחרונות שונים מאוד, לכן יש הפרדה בין סגנונות. כמו קטגוריה אחרת באיזשהו מובן:

קודי רודס-סת׳ רולינס, רסלמניה 38 לילה 1: באופן כללי אחת הרסלמניות היותר כיפיות שאני מכיר (הלילה הזה בלבד). בקי וביאנקה נתנו קרב פסיכי ומטורף, אוסטין היה במיין איבנט נגד קווין אוונס שהיה האדם הלחלוטין נכון בשביל התוכנית הזאת.
הדבר האמיתי היה הדביוט של קודי. זה היה הרגע שבו קיבלתי תשובה לשאלה הגדולה: ״מי ינצח את רומן ריינס על האליפות? מי ה״גאי״ הבא?״. לשמוע את השיר הזה, לראות את הלוגו הזה ושכל האיצטדיון מזהה ויודע ועושה את הפופ הכי חזק שהיה אפשר לדמיין לכניסה הזאת והעובדה שהתחרות אז בין שני הארגונים הייתה הכי צמודה וחמה שיכולה להיות ופתאום לראות ראסמי את ה״דלת האסורה״ נשברת. כל הIP האנטי WWE של קודי מרוח על הלדים של רסלמניה. פאק. איזה רגע.
הקרב עצמו היה מדהים. סת׳ טוב כשהוא במעמד הזה, לא הגאי הראשי. הוא מאסטר בהיאבקות וטוב בלגנוב את ההצגה עם עוד מאסטר בהיאבקות כמו קודי רודס. פסיכולוגיה מעולה, הרבה טראש-טוק גאוני מצד רולינס, קודי יוצא בייביפייס הכי חם בחברה ומבסס את עצמו כיורש הבא ב40 דקות בלבד.

היה תענוג לקרוא, והטייק על סת' וקודי היה מאוד מעניין ומדויק לדעתי, אהבתי!