03-12-2025, 11:47 PM
(03-12-2025, 09:06 AM)ser duncan the tall כתב: הקהל לא שוכח מג'יי כשנגמר ה-YEET, מהסיבה המאוד פשוטה שהוא היה שם לפני ה-YEET. הקהל עם ג'יי בערך מאז הפיוד שלו עם רומן ריינס. כל הסטוריליין של הבלודליין? זה ג'יי אוסו. הוא תמיד שם. מתי הבלודליין התחיל להיגמר? לא כשסמי זיין בגד בהם, אלא כשלג'יי נמאס להיות מספר 2 של רומן. הקהל עם ג'יי וישאר איתו, גם אם לא באותה אינטנסיביות.
אני חושב שהבעיה עם ההגדרות היא העובדה שבמשך 40 שנה הרגילו אותנו שיש אך ורק כוכב אחד. הוגאן, סטון קולד, סינה, רומן ריינס. מולם תמיד היה איזה טופ היל (וינס מקמהן, אורטון, לסנר). ככה וינס בנה את העסק. תמיד היה אחד שמעל היתר, ובד"כ הוא היה באיזה 5-6 מיין אבנטים של רסלמניה ברציפות. טריפל אייץ' בונה את העסק מחדש בשנים האחרונות, בגלל זה רואים יותר ניסוי וטעייה, בגלל זה רואים סטוריליינים מרובים ולא סיפור אחד לאורך השנה. בקצרה, טריפל אייץ' נותן למתאבקים הזדמנות להיות כוכבים במקביל לכוכבים אחרים ולא על חשבון. ג'יי אוסו לקח את ההזדמנות הזו והפך את עצמו לכוכב. הוא לא היסטורי מייקר, הוא לא הפייס אוף דה פרנצ'ייז, אבל כן - הוא כוכב.
לתחושתי כדי להגדיר את ג'יי אוסו ככוכב אנחנו נצטרך לבצע שינויים מהותיים בהגדרה של כוכב.
אז ג'יי אוסו היה המרכז של העלילה של הבלאדליין וטריפל H בונה את העסק אחרת אז ג'יי אוסו כוכב?
אני לא יודע, אני באמת אשמח להשתכנע אבל קשה לי. ואני לא נהנה בסופו של דבר להיות בצד בדיון בו אני נמצא כרגע - יותר כיף לבוא ולומר "הוא, הבחור הזה, ממש ממש טוב ואני שמח שהוא ניצח את הראמבל". אבל אני לא רואה את זה.
אם מישהו זוכה בראמבל וברור לכולם שהוא לא מקבל את המיין איבנט של לילה 2 - זה לא כוכב. לא משנה אם אייץ' בונה את הארגון בתור משולש, או מתומן, או מחומש עם שישה כוכבים, או סביב סינה או סביב ריינס. לא משנה אם הכוכבים הם דלת מסתובבת או דלת נטרקת.
ג'יי זכה - האם יש מישהו פה שחשב שהוא מקבל את קודי? האם יש מישהו פה שחשב שהוא מקבל את המיין איבנט בלילה 2?
לא.
הבחור לא כוכב.
(03-12-2025, 09:37 PM)master of doom כתב: אני מסכים עם ניב על כל מה שהוא אומר על ג'יי אוסו וחושב שיש דיסריספקט עצום ליכולת שלו ב-5 שנים האחרונות בפורום (מסתבר). אז זאת לא YEETMANIA אבל ג'יי אוסו צריך להיות אלוף עולם, חבל מאוד שה-WWE זורקים על הפיוד שלו עם הצנון ונותנים לשניהם להתעסק עם פאקינג טוזוואה לפני קרב שעל הנייר היה אמור לסגור את לילה אחד.
וכן, אם לא ג'יי אוסו האנגל של הבלאדליין היה הרבה פחות טוב ממה שהוא היה. הוא לא היה קורס כי האנגל הזה קצת יותר גדול מלהישען על בנאדם אחד, אבל ג'יי היה חלק משמעותי מההצלחה שלו ואי אפשר להתעלם מזה.
אני לא מבין מה בדיוק פה נכנס לקטגוריה של דיסריספקט.
אני לא חושב שאני מזלזל בג'יי אוסו כשאני אומר שהוא כמה רמות מתחת לכוכבים האמיתיים של הארגון.
אני חושב שאני נוקב בערכו האמיתי של ג'יי אוסו, ואני לא לוקח ממנו את היכולת לסחוף את הקהל ולהלהיט את הקהל, ואני לא לוקח את יכולות המשחק, ולא את העבודה הטובה בעלילה של הבלאדליין.
ערכו האמיתי הוא לא ערך של כוכב, ואני חושב שאנחנו עושים המון שמיניות באוויר כדי איכשהו לדחוף את ג'יי אוסו לקטגוריה שגדולה עליו בשלוש מידות.
ועכשיו מה שמעניין הוא שהנרטיב סביב הכישלון, הברור מאוד, של ג'יי מול וולטר הוא שדווקא וולטר הוא המשעמם.
תנו לי לבשר לכם - וולטר תמיד היה משעמם.
הוא היה משעמם כאלוף UK, כאלוף NXT, כאלוף בין יבשתי וכאלוף העולם.
למה?
כי זה השטיק שלו.
וולטר לא מביא לשולחן פרומואים חוצבי להבות ועלילות עמוקות, או סגמנטים רגשיים מאחורי הקלעים.
הוא לא זה, הוא משעמם. בדיוק כפי שקזוצ'יקה אוקדה משעמם, וברוק לסנר משעמם - הפורמט עליו הם משחקים הוא הדרקון שצריך לנצח. והעניין באופן טבעי יבוא מהמאתגר שמתיימר לנצח אותם.
וולטר היה אותו דבר תמיד - אז איך ג'ורדן דבלין, שיימוס, פיט דאן, מקנטייר והמוני מתאבקים אחרים הצליחו להוציא משהו מעניין מוולטר ודווקא ג'יי אוסו לא?
כי ג'יי אוסו הוא לא כוכב.
בשלישי כל החתימות "האלו" נעלמות.

