Wrestling-IL

עוד מלפני הערב הזה החלטתי לנסות לצפות בכל קרבות הגברים.

ההוספה של גונת'ר לקרב הפותח הייתה רעיון מעולה, ישר סימנתי אותו כמנצח הודאי. ואז ניק הוסיף את אוואנס! חזרה מרגשת, למרות שרמזו עליה בכל מקום. אוואנס השתולל ישר על ההתחלה כמו שכולם רצו לראות. הם הביאו קרב מרובע מעולה ללא רגעים מתים. זה הרגיש שכולם בשיא שלהם, אפילו סמי המעצבן היה מעולה בתפקידו. קיבלנו את המנצח הנכון במצב הזה, זה משאיר לנו פתח לאוואנס-זיין וגונת'ר-אלדיס כאשר גונת'ר יכעס על הוספת המתאבק הרביעי. פתיחה מדהימה לאירוע כיאה לאלילי אינדיז.

זה מרגיש שסתם מחפשים לטריק יריבים כדי להצדיק הגעה שלו לאירועים, חבל שזה לא היריבים הנכונים. ברון היה מעולה במהלכי המפתח שלו, בשאר זה פשוט לא עבד. טריק עדיין לא משופשף מספיק כדי להיחשב מתאבק טוב, יש לו מזל שהוא תופעה בידורית. יאטי מפספס את הקיו לרגע שלו זה נורא, לפחות הוא פיצה על זה בנחיתה מגניבה על השולחן. ברון צרצרים קורבין זוכה באליפות במקום הייז או אפילו ריקי זה מעפן. ברור לכולנו שהתמונה הגדולה פה זה טריק מקבל פוש או לפחות נהפך לפעמיים אלוף ארה"ב. קרב לא משהו.

הגענו לקרב הקומי של הערב. דנהאוזן עקף את דומיניק ביכולות זירה, דומיניק המון שנים בעסק ועדיין לא עובד בצורה חלקה. מקדונה אדיר בכל מה שהוא בזירה, הצחיק אותי ש(כנראה)לראשונה בחייו הוא מילא את תפקיד הביגמן בזירה. הנדרי ביצע את התפקיד שלו מעולה. צפיתי שסטייבל העין מAAA יגיעו ויעזרו לדומיניק, זה מתבקש שאומוס ירים אותו על הכתפיים כדי לנסות להגיע לשק הכסף. יכלנו לקבל שוב פעם את אומוס בועט בגמדים. צפיתי כקונטרה שהמפלצת שדנהאוזן בונה תגיע לפייס אוף מפלצות. הקללה בסיום הייתה משהו שכבר ראינו בעבר, רציתי משהו יצירתי אחר. בסדרת בקרב הזה, אבל לא מספיק.

הכימיה בזירה בין פנטה לגייבל הייתה מעולה. בפינת התלונות תמצאו רק 2 פתקים, גייבל לא מכר כלום חוץ מהיד וצוות הצילום פספס כמה רגעים חשובים בקרב. חוץ מזה, מפגש מעולה שלהם, הם נתנו הכל, לא חסכו במהלכים גדולים והעניקו לנו סיום מתוק. פנטה נכנע רק העצים את הרגע, זה מה שאני אוהב לקבל ברסלינג, ניצחונות גדולים. פנטה לא יצא קטן פה. גייבל אשכרה זוכה באליפות יחידים, תודה על הרגע הזה.

כניסה מגניבה של רולינס, אהבתי שהוא הגיע עם גיר ממש צבעוני, זה ההפך משחור. מצד שני, האם הדבר הזה שדומה לחזייה היה הכרחי? לקח לי כמה רגעים להבין שמדובר ב-וסט לבן אבל אני עדיין אשאיר את פאנץ' החזייה פה. אנחנו ב2026, אני חושב שאפשר לפזר מיקרופונים בזירה ברגעי מפתח כדי שנשמע את המתאבקים בטראש טוק (לא כשהם צועקים מהלכים). הפתיחה עד שהם יצאו לקהל הייתה טובה. אני שונא בראולים בקהל. כל מה שקרה ברינג סייד היה מעולה, המון מחוות לשילד ואחד לשני, ככה זה כשיש דמויות עמוקות ומורכבות, יש הרבה על מה להישען. לא אהבתי את גניבת הפינשרים אחד של השני. אני יכול להבין את זה שהם מכירים אחד את השני מצוין, אבל זה קטע שחוזר על עצמו די הרבה בקרבות גדולים בWWE וזה כבר לא מרגיש מקורי. אם זאת, לראות את ריינס מבצע את הסטומפ היה פסיכי ממש. שמחתי מאוד שהזכירו את אמברוס אבל הביצוע של שניהם למהלכים של אמברוסלי היו די מביכים. כל כך התבאסתי שהשופט נפל, פעמיים ואז כל כך שמחתי שזה נועד לצעד הגיוני. הרגע עם הכיסא היה מדהים, ריינס סגר את המעגל שלו. זה היה מפגש מעולה בין 2 דמויות גדולות. ריינס רושם לעצמו MOTYC נוסף. אצל רולינס זה לא מפתיע, זאת השיגרה שלו. אני שמח שהם בחרו לתת לנו קרב רסלינג ולא סתם הלכנו לסמן וי על סרטוני טיקטוק. הסיום היה מרגש, רולינס מכיר בריינס בדרך שלו, מחווה לשילד.

לסיכום, ערב טוב של רסלינג לצד הופעה מביכה בקרב על אליפות ארה"ב. מרובע של אלילי אינדיז, קרב על אליפות הבין יבשתי שסיפקה את הסחורה וקרב מרכזי שעמד בציפיות הגבוהות. אה גם היה קרב בידורי שהיה בסדר. מקווה שנקבל יותר הפצצות כאלה בעוד אירועים.

(08-03-2026, 03:20 AM)Cenation כתב: [ -> ]ותגידו אני היחיד שהיה בטוח באלף אחוז שאמברוז מגיע?

כן. 
אמברוס מת, מוקסלי חי יותר מתמיד (ובקושי מדמם).
הוא כמובן מחכה לכם בפורום השני.

ריינס ורולינס זה המסי ורונאלדו של עולם ההיאבקות - פשוט יש בהם את הכל - כישרון, לוק, כריזמה וכמובן יכולות רסלינג מדהימות - עם שניים כאלה אי אפשר לפספס וללא ספק זה היו ה50 דקות המרגשות ביותר שהיו לי בצפיית רסלינג(ניסיתי לחשוב מה מתחרה בזה בכלל - אולי שון מייקלס נגד אנדרטייקר) ולא רציתי שהקרב ייגמר מצידי היה שימשיכו עוד 5 שעות ככה.
הסוף היה אפילו עוד יותר טוב מהקרב עצמו - שני הענקים האלה יושבים אלכסונית אחד מול השני ומסתכלים אחד על השני וכמובן האגרוף והמחווה לאמברוס עם המסכה על הרצפה(שמעניין אם יתייחס לזה או יחזיר איזה מחווה בקרב הבא שלו) פשוט הייתה מרגשת ובאמת שאפו על המחשבה וביצוע של הגדולים ביותר - חוץ מלסנר(סינה אני לא מחשיב כי כבר הרבה זמן הוא לא באמת מתאבק) אין מישהו ב15 שנה האחרונות שמדגדג לשניהם את הקרסוליים.

אחרי ה5-4 המטורף של פריז על באיירן מליקסון אמר בפודאקסט של הפודיום שאפשר לסגור את הכדורגל וזהו הגענו לשיא אין לא יהיה יותר טוב(מבחינתי גם אחרי המשחקים המדהימים של ארגנטינה המרגשת בנוקאאוט במונדיאל האחרון) ואני חייב להגיד את אותו דבר פה - זהו אפשר לסגור תwwe הגענו לשיא ולא יהיה משהו שירגש ככה, פשוט יוצא דופן.

(08-03-2026, 09:11 PM)NoamRR כתב: [ -> ]כן. 
אמברוס מת, מוקסלי חי יותר מתמיד (ובקושי מדמם).
הוא כמובן מחכה לכם בפורום השני.

דווקא אני פה אח

(08-03-2026, 09:24 PM)Jon_M0xley כתב: [ -> ]דווקא אני פה אח

fair point brother

משתדל לא לחפור מדי כי אנחנו כבר בעמוד 5 ואשמתי שסיימתי רק עכשיו

רולינס - ריינס קרב ענק, כשהתחיל הוא נשען בעיקר על האורה של שניהם והביג פייט פיל העצום שאפף את המעמד אבל מבחינתי הקרב התחיל באמת אחרי הספיר הראשון של ריינס, אחרי שניקינו מאיתנו את כל הטייס האוטומטי של סופרמן פאנץ', פדיגרי, גיליוטינה וספיר הגענו לשלב שבו כבר צריך לאלתר וזה החלק שהופך קרבות למיוחדים. אומרים שבשביל הצלחה ומזל טוב בזוגיות צריך משהו חדש, משהו ישן, משהו כחול ומשהו מושאל אז היה לנו כאן כמעט את המרכיבים למתכון מנצח. משהו ישן - אותם "שילד-בומבס" ו-"שילד-צ'ייר" נוסטלגים, משהו כחול - הטראשטוק, הסטירות, הבעות הפנים ובעיקר כל אותן מניפולציות של רולינס, משהו מושאל - ביצוע הפינישרים אחד של השני ובעיקר ההשאלה של המהלכים של דין אמברוס שעשו לכולנו משהו בגוף כל אחד מסיבותיו שלו, ומה שבכל זאת היה חסר לי כאן הוא משהו חדש - אם יש מחלה שריינס נדבק בה מכל המפגשים עם לסנר היא שהוא אף פעם לא חורג מהמובסט הקבוע שלו, הוא פשוט הפך למומחה בלעטוף את אותם המהלכים בעטיפות שונות וצבעוניות אבל תמיד בפנים יש את אותו מוצר מוכר ודווקא אלה המקומות שרולינס מתעלה עליו ופה הוא בחר להקדיש את החלק הזה של הקרב להיסטוריה ביניהם ופחות לעתיד, החלטה מובנת כי אולי אין פה עתיד ורצו שנקבל סוף פואטי ככל האפשר ועדיין הרגשתי שחסר לי איזה מהלך יצירתי אחד, משהו ברסלינג, משהו שיכול לקנות צופה שלא מכיר את השילד. ובכל זאת, מי שכן צפה באדיקות ב14 באדיקות לא יכול היה שלא להתפעל ממה שרז ניסח הכי נכון - הבגרות של רומן, הוא לא נפל לכל המלכודות שעבדו לרולינס בעבר, נשאר קר רוח והשיא היה באמת בספוט הכיסא כשבחר לא לחזור אחורה בזמן ולהתמקד במי שהוא הפך להיות בזכותו. קרב מדהים, עוצר נשימה ופשוט עצום, 4.5 כוכבים.

רוצה גם לפרגן בקטנה לקרב הסולם. אמנם היו הרבה טעויות וספוטים שיצאו עקום כיאה לשילוב הקטלני של סולמות ונ(ח)שים אבל מנצחת ראויה בהחלט שגם קיבלה את הרגע שלה עם סיום שמאד אהבתי אפילו שזה הרגע בו נימרוד ניצח אותי בהימורים, לאש לג'נד הייתה נהדרת והיא הרבה יותר טובה ממה שגיא מייחס לה, היא ניה ג'קס שיודעת להתאבק, היא ג'ייד קרגיל שמצליחה להשתפר, היא טיפאני סטראטון שיודעת לדבר. מאד מקווה שצ'לסי תמשיך מכאן לריין מוצלח ולא יכול לחכות לקרב הנכסף:

כשמתאבק חוזר בדרך כלל ל-WWE (בין אם מפציעה ובין אם סתם חתם מחדש בארגון), נותנים לו בוקינג חזק כדי לייצר לו אמינות. כשצ'לסי גרין חזרה לארגון ב-2023 היא עפה מהראמבל תוך 5 שניות כמו סמרטוט. אף אחד לא סימן אותה בתור איזה משהו מיוחד בקריאייטיב, ואני לא אומר את זה כי אני מכיר את הדעות של אנשי הקריאייטיב אלא נטו מהבוקינג שהיא קיבלה בשנים האחרונות. היום היא אלופת עולם.

אחת הזכיות היותר אותנטיות שזכורות לי. אני לא מתכוון להתייחס לזה כ-"ניסוי" או "מישהי שתחזיק בחגורה עד שריפלי תהיה אלופה", מבחינתי גם אם היום בלילה היא תפסיד, זה ריין שהושג רק בזכות עבודה קשה. וזאת הסיבה שמדובר בפיל גוד מומנט אמיתי.

אני יודע שכבר כתבתי כמה מגיע לה אבל הרגשתי צורך לכתוב שוב. איזה כיף שלא הלכו על הבחירה המשעממת של שארלוט או ג'ייד.

גייבל זוכה - וואו 1, מעולה, אחלה סיפור, הגשמת חלום.
קווין אואנס חוזר - וואו 2, נדיר. צמרמורת. אחרי שנה וחצי בחוץ, הגיע הזמן לריין מרשים.
צ׳לסי גרין זוכה - וואו 3, גם כי זה היה מפתיע וגם כי פשוט הגיע לה.
ריינס - רולינס - וואו 4, סטוריטלינג, איכות קרב, פי עשרים, קריצות, וסגירות מעגל. מבחינתי 9.8/10, ירד ניקוד רק על זה שריינס ניצח. לא היה קורה כלום אם מספר 1 יהיה מספר 1 בהכול חוץ מהמאץ׳ אפ שלו מול מספר 2 שלו. מה גם שאחרי שרולינס הפסיד הוא קצת מרגיש אבוד (לעומת ריינס שאם היה מפסיד יש עדיין לפחות איזה 8 bloodline-based storylines שאפשר לעשות ועוד פיודים אחרים לאו דווקא על האליפות.).

אהבתי מאוד את ריינס/רולינס.
MOTYC רציני וקלאסיקה מיידית.

אני משועשע מהניגוד בין פאנקודי לבין ריינס/רולינס.
שני באנגרים על הנייר, קרבות גדולים עם אגדות מבוססות. קרב אחד עם היט, קרב אחר בלי היט. קהל דומה, אותו אולם, אותו שבוע, אותו אירוע. איכות אחרת לגמרי.
האחד מנסה לחקות קלאסיקה והאחר מצליח להיות כזו, עם אותה פורמולה בדיוק. מעניין מה היה ההבדל.

אני חושב שהנושא המרכזי של הקרב הזה היה שסת' רולינס הוא טוב יותר מהביג דוג, אבל פחות טוב מהטרייבל צ'יף.
סת' מתחיל את הקרב כמו שעשה ב2022. לרדד את ריינס לביגמן הטיפש. ריינס אוכל את הפתיון ונפל בפח, סת' מתעלל בו.

הרגעים בהם ריינס הפך את המומנטום היו הרגעים בהם:
1. סת' היה שחצן מידי (4 טופה מהחבל האמצעי? מזלזל)
2. ריינס בחר להיות הטרייבל צ'יף ולא הביג דוג. 

רולינס מסוגל להתמודד עם 1000 וריאציות של ספיר מהbig dog, אבל (לצורך הדוגמה) עם הגיליוטינה של הtribal chief הוא לא מסוגל. זה מהלך חדש, הוא לא יצר את ריינס עם המהלך הזה - ולכן הוא לא יודע איך להתנגד לו.
היו הרבה דוגמאות לזה - ריינס בוחר במהלכי כוח, סת' מתחמק. ריינס בוחר במהלכים אתלטיים (טרייבל צ'יף, שוב, הביג דוג הוא ביגמן) וסת' לא מצליח להתחמק.

מהות העניין היא שבראמבל 2022 ריינס עדיין לא היה הטרייבל צ'יף האמיתי, וסחב שאריות של הביג דוג.
ב2026 ריינס כבר מבוסס ומנותק לגמרי מהדמות הקודמת שלו, מצליח לעמוד בפיתוי הגב הנפול על החבלים כשיש לו כיסא ביד, להתעלות מעל לעבר ובכך לסיים את הסיפור שלו עצמו ולנצח את סת'.

המחוות לחבר שלישי של השילד (קורט אנגל) היו מרגשות ובמקום, לדעתי קיבלו תגובות פושרות מהקהל.
אבל מה - הקהל היה רותח מהקיקאאוטס והfalse finishes.
מרגיש לי לפי כל המחוות האלו לעבר שזה אכן הקרב הסוגר והאחרון שלהם. מרגש שיא.

בסופו של דבר זה פותח 2 פרקים חדשים אצל שניהם:
- ריינס רשמית מנותק מהעבר ומסוגל להתקדם לשלב האגדה בקריירה שלו.
- סת' רשמית מקבל את המקום השני בקאנון של השילד, וככל הנראה הולך להיכנס לאפילוג המסיים בקריירה שלו.

ריינס אמור בתיאוריה להפסיד כרגע ל"ביג דוג" הבא. מעניין מאוד מי זה יהיה. אולי מישהו עם פאמיליאריות לבמה הגדולה, או בהשוואה לריינס כוכב צעיר יותר ולא פחות מרשים. 
סת' הולך לסיים בקרוב ואני מניח שזו הסיבה לקרב הזה כרגע. אני מאמין שהוא הולך לתת הפסדי מפתח לכוכבים שיש לו היסטוריה איתם ולסיים בקרב פרישה. 

אני צריך לצפות בקרבות האחרים אבל הקרב הזה בלבד היה שווה את האירוע. 

(04-20-2025, 07:28 AM)RoeeHardy כתב: [ -> ]בתור אחד הסאקרים הגדולים בעולם של השילד, אני מודה מקרב לב ל-WWE שטורחים לחזור ולרפרנס אליהם בכל שנה מחדש

ושוב, תודה

לא הסיום שהגיע לנו, אבל הסיום שהיינו צריכים