06-19-2026, 05:13 PM
(06-19-2026, 02:28 PM)master of doom כתב: [ -> ]אני לא מסתיר את זה שאני אוהד של מסי, קודם כל. האם מותר לבקר? מותר. האם מותר לחשוב שהוא לא ה-GOAT? מותר. אני הגבתי כי זיהיתי מגמה שבעיניי קצת תלושה מהמציאות, ונראטיב שלדעתי לא הגיע ממקום אמיתי אלא יותר צירוף חצאי אמיתות וקצת עוויתות כדי להגיע לתוצאה שהיא לא סטנדרטית.
נתחיל בזה ש-"פעם היה קשה והיום קל" כמעט לא רלוונטי לכדורגל הנבחרות, כי שם התקציב הוא לא לקנייה ומכירה של שחקנים ואתה מוגבל למה שאתה מייצר (ברור שיהיו מדינות שישקיעו יותר ופחות בכדורגל, אבל זה עדיין לא כדורגל קבוצות). אני מסכים שבתקופה של פלה היו המון חסרונות, די אידיוטיים בדיעבד. בתקופה שלו כששחקן נפצע הוא פשוט היה יורד מהמגרש כי לא היו חילופים, והרחקות לא היו קיימות. כלומר יכולת לשבור ליריב את הרגל, והקבוצה היריבה הייתה נשארת בעשרה שחקנים. אם אני לא טועה, פלה היה אחת הסיבות שהמציאו בכלל את הכרטיסים הצהובים/אדומים.
מצד שני, על אותו משקל, כדורגל היה הרבה פחות מקצועני ממה שהוא היום. שחקנים כמו ג'ורג'י בסט לדוגמה היו יכולים לדפוק שלושער ואז ללכת להשתכר לילה שלם ולהיזרק על איזה ספסל. אלה דברים שלא היו מחזיקים היום בגלל מידת האינטנסיביות של הכדורגל.
בנוגע למונדיאל 2022 - אמבפה רשם מספרים די מפלצתיים, זה נכון. 8 שערים, 2 בישולים, 5 שערי נוקאאוט. אבל אני באמת מאמין שאובייקטיבית מסי היה עדיף, ודי בהרבה. בכל משחק מסי נתן לארגנטינה את האקס פקטור, בלי קשר לפנדלים שהוא כבש. זה לא משהו שאני מרגיש שאמבפה נתן, לא ברבע ולא בחצי. בגמר הוא היה מצוין החל מהדקה ה-80, אבל לפני כן הוא היה די שקט ומזלו הוא שהנבחרת שלו הייתה מספיק חזקה כדי להדיח את אנגליה ומרוקו גם בלי הופעות ספקטקולריות שלו. בקיצור, נל"ל, אבל אם ככה אתה חושב אז בסדר, זכותך.
לגבי הנתונים של העשור של מסי ורונאלדו - האמת שרק חיזקת את הטענה שלי... אני טוען שזה לא התקציב שהרים את בארסה וריאל לגבהים חדשים בליגה, אלא שניהם. ועובדתית, בארסה וריאל חוו צניחה של כמה שנים לאחר העזיבות שלהם, הן בכמויות השערים והן בכמויות הנקודות. למעשה, התקפית ריאל עדיין לא התאוששה מהעזיבה של כריסטיאנו והיא חזרה לגודל טבעי. ריאל בעונת 2008/09 כבשה 83 שערי ליגה (העונה שלפני כריסטיאנו), והעונה היא כבשה 77, ועונה לפני כן 78, ושתי העונות האלה הן עם אמבפה, אולי הסקורר הטוב בעולם היום. ולגבי הכסף והתקציבים שלדעתך הגדילו את הפער - אתה יודע להגיד לי כמה שערים ריאל כבשה עם הגלאקטיקוס של פיגו, רונאלדו וזידאן? אני בספק אם הם הגיעו ל-100+ שערים עונתי שבארסה וריאל כבשו באופן קבוע עם מסי ורונאלדו בהרכב.
המספרים אכן לא משקרים, והמספרים אומרים שהאימפקט של מסי ורונאלדו על ההתקפות של בארסה וריאל הוא האימפקט הגבוה אי פעם של שחקן יחיד על קבוצה. ואובייקטיבית, כשאתה רואה את המשחקים, אתה מבין שזה נכון, במיוחד לגבי מסי שהוא לא רק מוציא לפועל אלא גם שחקן יוצר (לא שרונאלדו לא כזה, יש לו את המעלות שלו, אבל פחות ממסי).
הניפוח של כמות המשחקים הוא אכן מעצבן, במיוחד כשהוא מיותר. במונדיאל זה מיותר, כי לא מעניין אותי לראות את קורסאו חוטפת 7 מגרמניה ואת אמבפה מבקיע חמישייה לרשת של עיראק כדי לעקוף את קלוזה. באלופות, לעומת זאת, אני כן חושב שהמעבר לשלב בתים אחד היה נכון וכן סיפק עניין. אתה זוכר שפאריס בעונה שעברה כמעט הלכה הביתה בבתים? אם לא התעלות שלהם מול סיטי בבית ושטוטגרט בחוץ הם היו הולכים הביתה. בתור אוהד מסי לא כל כך יפריע לי שיעקפו את השיא של רונאלדו של שערים בעונה אחת באלופות, אבל ההיסטוריה לא תספר לנו שהתנאים לא היו שווים כשאמבפה יכבוש 20 שערי אלופות בעונה הבאה, זה לא מעניין.
אף אחד לא יגיד שאמבפה ה-GOAT כי לאמבפה עדיין אין מספיק הישגים קבוצתיים כדי להיחשב אחד כזה. פיזית, הוא כבר אחד הטובים אי פעם. מעטים מאוד השחקנים שיש להם יתרון פיזי כל כך גדול על היריבים שלהם במהירות, בעוצמה, וזה שהוא שולט ב-2 רגליים רק מוסיף לו. אבל הוא לא זכה עדיין בליגת האלופות, הוא לא זכה באליפות בספרד (שזה הרבה יותר גדול מאליפות בצרפת. אתה יכול להתלונן על חוסר תחרותיות, אבל התחרות בין בארסה לריאל ואתלטיקו מדי פעם היא מאוד צמודה), ובאופן כללי גם אם הוא ישיג אותם, אני צריך להרגיש שהחלק שלו בהצלחה הקבוצתית מספיק משמעותי כדי להיחשב בטופ ההיסטורי. עבורי, מסי בהחלט שם, וגם כריסטיאנו. אמבפה עדיין לא.
הפער בין צרפת לשאר מזערי בין ברצלונה וריאל לשאר - אני מצטער, לא רק שאני לא מסכים אני חושב שיש כאן כשל מסוים, אם זה בין ברצלונה וריאל לשאר, אז כן יש שיוויון מסוים בין בארסה וריאל, כלומר כן יש תחרות, כלומר יש על מה להילחם.
"nfl והפלייאוף בnba- זה מה שמעניין אותי היום. למה? כי בnfl במשחק נתון הכל יכול לקרות- כמו פעם בספרד ובnba אנחנו מקבלים אלופה שמינית שונה בשמונה עונות. למה יש שם תחרות? כי החוקים שם מעודדים את זה, בעוד שבכדורגל המצב הפוך."
כמה דברים לגבי הציטוט הזה. קודם כל, התפיסה שלנו לגבי הנאה מספורט כנראה שונה. אני גם אוהב תחרות, אבל אני מעדיף יציבות. אני לא אוהב לראות קבוצה אחת מנצחת קבוצה גדולה, מייצרת הייפ, ואז מושפלת מול קבוצה אחרת. זה גורם לי לחשוב שהאיכות פה לא באמת משחקת תפקיד, אלא בעיקר מזל.
דבר שני, אם זה מה שאתה אוהב, ממליץ מאוד על טניס נשים. נכון שיש שם כמה טניסאיות שקצת עדיפות על השאר, אבל הסבב מאוד "פרוע" וחסר יציבות. בגמר הרולאן גארוס שיחקה טניסאית שעלתה מהמוקדמות ודורגה 114 בעולם.
בקיצור אם אנסה לסכם את התגובה שלי למשפט או שניים קצרים, אני לא חושב שהפערים הם אלה שיצרו קרקע לניפוח מסי ורונאלדו, אלה מסי ורונאלדו שגרמו למספרים להתנפח בעצמם. ואם יגיע שחקן שיבקיע 50 שערי ליגה בעונה, והקבוצה בהנהגתו תנשק ל-120 שערי ליגה, אז כנראה שההשוואה תהיה בלתי נמנעת ללא קשר לזה שמסי ורונאלדו הם הנוסטלגיה שלי.
קודם כל, לא מסכימים אבל נהנה לקרוא את התגובות שלך.
2 הפסקאות הראשונות שלך תומכות במה שאני אומר- אי אפשר להשוות בין כדורגל היום לכדורגלן בשנות ה90 ואי אפשר להשוות כדורגלן בשנות ה90 לכדורגלן בשנות ה70. בגלל זה אין goat. ולקרוא למסי היום goat ועוד עשור לאמבפה goat זה סתם חוסר כבוד להיסטוריה וזלזול במושג goat. חלק מהסיבה שהכדורגל הפך למה שהוא הפך זה בזכות אותם אגדות שסללו את הדרך. וזה נכון לכל ספורט קבוצתי
בנוגע למונדיאל 2022 פשוט בוא נסכים שמסי היה פנטסטי. אמבפה בעיניי נראה כמו חייזר. מקבל את העובדה שאני במיעוט בנושא, אבל בטח לא היחיד.
בנוגע לכמעט הדחה של פסז. זה היוצא מן הכלל שלא מייצג את הכלל. ריאל מדריד מעולם לא הודחה בשלב הבתים. לברצלונה זה קרה אולי פעם אחת ב20 שנים האחרונות. לפסז לא חושב שזה קרה מאז שקיבלו מיליארדים של כספי טרור. כנ״ל באיירן-אולי פעם או פעמיים ב20 שנים האחרונות. שלב הבתים בליגת האלופות הוא לא תחרותי. התחרות מתחילה ברבע, בחלק מהמשחקים לפעמים בשמינית. עד אז, מריחת זמן.
לגבי התחרות-תחרות בין 2 קבוצות (פעם בעשור בין 3 קבוצות) בליגה של 20 קבוצות- זה ההגדרה לליגה לא תחרותית בעליל. 34-36 משחקים שמרגישים קטנים וזניחים.
ההנאה שלנו מספורט אכן שונה כנראה. שקבוצה אחת או שתיים מנצחות כל הזמן זה מעיד על בעיה. זה מעיד על זה שאי אפשר לסגור את הפער. מילא אם תקציבי השכר היו דומים כמו בספורט האמריקאי- אז הייתי בא ואומר לך שיש פה משהו מיוחד. שזה מגובה בתקציב שגדול בפי כמה מהקבוצה השלישית בליגה, לא האחרונה זה אומר הכל. פדרר, נדאל ודגוקוביץ ניצחו אחד את השני כל הזמן. זה מוריד מהם?… בספורט מתחרים. ״יציבות״ שבו כל שנה אחת מ2 קבוצות לוקחת תואר מעיד יותר על הפערים והרמה הנמוכה של השאר.
לא בקטע של טניס נשים, אבל מאוד ממליץ לך על הNFL. שנים חשבתי שזה אידיוטי עד שלפני עשור חבר הכניס אותי וקצת הסביר. מאז אני לא מפספס אף משחק. תענוג צרוף. רוב המשחקים נגמרים בפוזשן האחרון ולא במחצית. שילוב של תחרות מטורפת וסדרת מתח איכותית עם טוויסטים שאתה לא רואה אותם באים. ממליץ בחום.
לגבי הסיכום, קודם כל לא רק מסי ורונאלדו עזבו, גם צאבי אינייסטה קרוס ומודריץ- 4 גאוני על עזבו. ועדיין, העונה ברצלונה לקחה אליפות עם 94 נקודות ו95 שערים.
מאז שמסי ורונאלדו עזבו- שוב פרט לעונה אחת, ריאל וברצלונה 1 ו2. זה לא מוזר לך ש2 ״השחקנים הגדולים בהיסטוריה״ עוזבים ועדיין הקבוצות מגיעות לאותו מקום? עונה אחת ברצלונה סיימה 3 מאז שמסי עזב. בחייאת. לה ליגה? יותר לא ליגה.
היה הרבה יותר כיף לראות גם את מסי וגם את רונאלדו אם הסגל שהיה איתם היה ממוצע או קצת מעל הממוצע. בגלל זה היורו והמונדיאלים יותר מעניינים כי שם לכל אחד מהם, לכל אורך הקריירה שלו, יש סגל שהוא טופ 10 בעולם אבל לא טופ 3. אין ספק שההישגים של שניהם, בעיקר של מסי, מאוד מרשימים בנבחרות אבל הדומיננטיות לא קרובה ליכולת שהציגו בריאל או ברצלונה.