(06-19-2026, 01:32 PM)Omer כתב: [ -> ]לפני שאני מגיב על 2 החלקים שציטטתי, התלבטתי אם להגיב מלכתחילה בהודעה הראשונה. בסוף אוהדי רונאלדו/מסי זה סוג של כת. אסור לומר מילה רעה. הכל מושלם. וזה מה שמפריע לי. מזכיר לי קצת סגידה של אברכים לאדמו"ר.
שים לב, אני לא מזלזל במסי. רשמתי גם שהוא השחקן הכי טוב בדורו. מבחינת כישרון נטו- מסי, זידאן, רונאלדיניו, רונאלדו הברזילאי אלו שחקנים שגורמים לך להאמין שיש אלוהים והרבה מעל השאר.
עכשיו, דעתי היא, ואני מאמין שאני לא חריג, שאמבפה היה מספר 1 במונדיאל בקטאר (זה לא אומר שאני חושב שהוא יותר טוב ממסי).
ולחלק העיקרי.
"פעם היה יותר קשה"= חד משמעית נכון בקטע של הכדורגל. אני לא טיפוס נוסטלגי. אם היית שואל אותי לגבי הnba, היית אומר לך שמייקל ג'ורדן, גיבור הילדות שלי, בחיים לא היה לוקח 3 אליפויות ברצף, ועוד פעמיים בימינו. 0 סיכוי. חוקים אחרים.
בוא נדבר רגע על עובדות.
קודם כל חוקים. פלה שיחק בעידן שאין אדומים וגם שאני גדלתי (נולדתי ב1987) בכדורגל היה מותר לכסח. שחקן כמו מראדונה איבד עונות בגלל כניסות ברוטאליות למשל. ככל שאנחנו מתקדמים, בכל ענפי הספורט הקבוצתיים החוקים תמיד משתנים לטובת ההתקפה (וטוב שכך, אף אחד לא רוצה לראות כוכב על נפצע, בטח לא במונדיאל).
עוד עובדות:
נולדתי ב1987. התחלתי לראות כדורגל באמת בעונת 94/5. ב10 עונת הראשונות שהתחלתי לראות:
א. היו 5 אלופות שונות (אתלטיקו, לה קורוניה, ולנסיה פעמיים, ברצלונה פעמיים, ריאל עם 3). אתה מסוגל לדמיין מצב כזה בכלל היום?... אם אתה אמיתי- התשובה היא ברור שלא.
ב. בעשור הזה ברצלונה וריאל שניהם סיימו 5 פעמים, כל אחת, במקום ה3 ומטה. לכל אחת הייתה עונה שהיא סיימה במקום ה6!!!! אשאל שוב- אתה מסוגל לדמיין מצב כזה היום, גם אחרי שאין כבר מסי ורונאלדו ממזמן? אענה שוב בשבילך- ברור שלא.
היום, אם יש לריאל/ברצלונה עונה קטסטרופלית זה נגמר במקום 3. ריאל העונה, לפחות לפי מה ששמעתי, הייתה פח אשפה אחד גדול וסיימה במקום השני.
ג. ממוצע נקודות לאלופה: 78.9
ד. וזה הסעיף המרכזי שלי- ממוצע שערי לאלופה (אותה כמות משחקים- 38): 75.4 גולים. אף קבוצה לא עבר את הרף של 90 גולים. הכי הרבה: 87
רגע לפני שאעבור להשוואה, אוסיף אנקדוטה- לתקופה מסויימת, בטיס (כן כן בטיס) החזיקה בשיא ההעברות אי פעם (הרכישה של דנילסון). אשאל פעם שלישית- האם אתה רואה מצב שקבוצה מהליגה הספרדית שהיא לא ריאל או ברצלונה עושה דבר כזה? אענה שוב- בחיים לא. היום המחיר של השחקן הכי יקר בעולם גדול מהתקציב של 17 מתוך 20 קבוצות בליגה.
עכשיו בוא ניקח את העשור של רונאלדו ומסי, שהכסף הגדול הגיע וממש לא התפזר בצורה שווה וששופטים והחוקים מגינים הרבה יותר על שחקני ההתקפה.
הנה העשור מעונת 2009 ועד העזיבה של רונאלדו:
א. היו 3 אלופות שונות- אחת של אתלטיקו מדריד (זאת הייתה אליפות לא פחות מפתיעה משל לסטר באותה עונה). השאר ברצלונה/ריאל.
ב. בעשור הזה, ריאל סיימה פעמיים במקום ה3. ברצלונה רק מקומות 1 ו2.
ג. ממוצע נקודות לאלופה: 94.3. פער פשוט מטורף!!! יותר מ15 נקודות לעונה לעומת התקופה "הנוסטלגית". זה איפשהו בין 5-8 משחקים שהאלופה ניצחה יותר מאשר אותה תקופה "הנוסטלגית".
אם אתה משווה את סעיפים א, ב, ג בין התקופות ואתה אומר לי שפעם לא היה יותר קשה לקחת אליפות אז אני בדיון עם אדם לא הגיוני בעליל.
ועכשיו למיין איבננט, ניפוח סטטיסטיקה אישית:
ד. ממוצע השערים לאלופה בעשור הזה: 103.8 (בלי העונה של אתלטיקו זה כבר יוצא 106.8). 9 מתוך 10 אלופות כבשו 95 או יותר. אתה קולט אחי? 28 גולים יותר בעונה. זה כמעט עוד שער למשחק. זה מטורף.
איך אומר הmvp של הפורום? המספרים לא משקרים! בעיקר לא שנותנים להם הקשר.
אז אני ממש לא טיפוס נוסטלגי. אני אוהב תחרות בספורט.
זאת הסיבה שירד לי מכדורגל עם הזמן (ומצד שני מונדיאל ויורו תמיד רואה קבוע, כי ב16 האחרונות תמיד יש תחרות).
nfl והפלייאוף בnba- זה מה שמעניין אותי היום. למה? כי בnfl במשחק נתון הכל יכול לקרות- כמו פעם בספרד ובnba אנחנו מקבלים אלופה שמינית שונה בשמונה עונות. למה יש שם תחרות? כי החוקים שם מעודדים את זה, בעוד שבכדורגל המצב הפוך.
שאני צופה בריאל/ברצלונה נגד 98 אחוז מהקבוצות השאלה היא לא מי תנצח אלא כמה והשאלה "היותר חשובה" זה כמה מסי/רונאלדו יכבוש. אגיד שוב, ראיתי אינספור צמדים ושלושערים של רונאלדו שלא השפיעו על זהות המנצחת.
ודבר אחרון. הניפוח רק ימשיך. היורו והמונדיאל רק יגדלו, ליגת אומות, עוד 2 משחקים חסרי משמעות בליגת האלופות שינפחו את האלאנד ואמבפה.
אמבפה בדרך לנפץ את השיאים של מסי ורונאלדו, בעיקר בטורנירים גדולים. עוד כמה שנים, שיגידו שהוא הgoat, אנשים כמוך יזעקו ויסבירו שהנבחרת שלו הכי מוכשרת ביי פאר, למרות שהפער בין צרפת לשאר מזערי ביחס לפער בין ריאל וברצלונה לשאר. ואז ייצאו עליך שאתה נוסטלגי. אתה מבין לאן אני חותר אח יקר?...
שום נוסטלגיה. אמת צרופה. היום קל יותר ונראה שזה רק ימשיך ככה.
אני לא מסתיר את זה שאני אוהד של מסי, קודם כל. האם מותר לבקר? מותר. האם מותר לחשוב שהוא לא ה-GOAT? מותר. אני הגבתי כי זיהיתי מגמה שבעיניי קצת תלושה מהמציאות, ונראטיב שלדעתי לא הגיע ממקום אמיתי אלא יותר צירוף חצאי אמיתות וקצת עוויתות כדי להגיע לתוצאה שהיא לא סטנדרטית.
נתחיל בזה ש-"פעם היה קשה והיום קל" כמעט לא רלוונטי לכדורגל הנבחרות, כי שם התקציב הוא לא לקנייה ומכירה של שחקנים ואתה מוגבל למה שאתה מייצר (ברור שיהיו מדינות שישקיעו יותר ופחות בכדורגל, אבל זה עדיין לא כדורגל קבוצות). אני מסכים שבתקופה של פלה היו המון חסרונות, די אידיוטיים בדיעבד. בתקופה שלו כששחקן נפצע הוא פשוט היה יורד מהמגרש כי לא היו חילופים, והרחקות לא היו קיימות. כלומר יכולת לשבור ליריב את הרגל, והקבוצה היריבה הייתה נשארת בעשרה שחקנים. אם אני לא טועה, פלה היה אחת הסיבות שהמציאו בכלל את הכרטיסים הצהובים/אדומים.
מצד שני, על אותו משקל, כדורגל היה הרבה פחות מקצועני ממה שהוא היום. שחקנים כמו ג'ורג'י בסט לדוגמה היו יכולים לדפוק שלושער ואז ללכת להשתכר לילה שלם ולהיזרק על איזה ספסל. אלה דברים שלא היו מחזיקים היום בגלל מידת האינטנסיביות של הכדורגל.
בנוגע למונדיאל 2022 - אמבפה רשם מספרים די מפלצתיים, זה נכון. 8 שערים, 2 בישולים, 5 שערי נוקאאוט. אבל אני באמת מאמין שאובייקטיבית מסי היה עדיף, ודי בהרבה. בכל משחק מסי נתן לארגנטינה את האקס פקטור,
בלי קשר לפנדלים שהוא כבש. זה לא משהו שאני מרגיש שאמבפה נתן, לא ברבע ולא בחצי. בגמר הוא היה מצוין החל מהדקה ה-80, אבל לפני כן הוא היה די שקט ומזלו הוא שהנבחרת שלו הייתה מספיק חזקה כדי להדיח את אנגליה ומרוקו גם בלי הופעות ספקטקולריות שלו. בקיצור, נל"ל, אבל אם ככה אתה חושב אז בסדר, זכותך.
לגבי הנתונים של העשור של מסי ורונאלדו - האמת שרק חיזקת את הטענה שלי... אני טוען שזה לא התקציב שהרים את בארסה וריאל לגבהים חדשים בליגה, אלא שניהם. ועובדתית, בארסה וריאל חוו צניחה של כמה שנים לאחר העזיבות שלהם, הן בכמויות השערים והן בכמויות הנקודות. למעשה, התקפית ריאל עדיין לא התאוששה מהעזיבה של כריסטיאנו והיא חזרה לגודל טבעי. ריאל בעונת 2008/09 כבשה 83 שערי ליגה (העונה שלפני כריסטיאנו), והעונה היא כבשה 77, ועונה לפני כן 78, ושתי העונות האלה הן עם אמבפה, אולי הסקורר הטוב בעולם היום. ולגבי הכסף והתקציבים שלדעתך הגדילו את הפער - אתה יודע להגיד לי כמה שערים ריאל כבשה עם הגלאקטיקוס של פיגו, רונאלדו וזידאן? אני בספק אם הם הגיעו ל-100+ שערים עונתי שבארסה וריאל כבשו באופן קבוע עם מסי ורונאלדו בהרכב.
המספרים אכן לא משקרים, והמספרים אומרים שהאימפקט של מסי ורונאלדו על ההתקפות של בארסה וריאל הוא האימפקט הגבוה אי פעם של שחקן יחיד על קבוצה. ואובייקטיבית, כשאתה רואה את המשחקים, אתה מבין שזה נכון, במיוחד לגבי מסי שהוא לא רק מוציא לפועל אלא גם שחקן יוצר (לא שרונאלדו לא כזה, יש לו את המעלות שלו, אבל פחות ממסי).
הניפוח של כמות המשחקים הוא אכן מעצבן, במיוחד כשהוא מיותר. במונדיאל זה מיותר, כי לא מעניין אותי לראות את קורסאו חוטפת 7 מגרמניה ואת אמבפה מבקיע חמישייה לרשת של עיראק כדי לעקוף את קלוזה. באלופות, לעומת זאת, אני כן חושב שהמעבר לשלב בתים אחד היה נכון וכן סיפק עניין. אתה זוכר שפאריס בעונה שעברה כמעט הלכה הביתה בבתים? אם לא התעלות שלהם מול סיטי בבית ושטוטגרט בחוץ הם היו הולכים הביתה. בתור אוהד מסי לא כל כך יפריע לי שיעקפו את השיא של רונאלדו של שערים בעונה אחת באלופות, אבל ההיסטוריה לא תספר לנו שהתנאים לא היו שווים כשאמבפה יכבוש 20 שערי אלופות בעונה הבאה, זה לא מעניין.
אף אחד לא יגיד שאמבפה ה-GOAT כי לאמבפה עדיין אין מספיק הישגים קבוצתיים כדי להיחשב אחד כזה. פיזית, הוא כבר אחד הטובים אי פעם. מעטים מאוד השחקנים שיש להם יתרון פיזי כל כך גדול על היריבים שלהם במהירות, בעוצמה, וזה שהוא שולט ב-2 רגליים רק מוסיף לו. אבל הוא לא זכה עדיין בליגת האלופות, הוא לא זכה באליפות בספרד (שזה הרבה יותר גדול מאליפות בצרפת. אתה יכול להתלונן על חוסר תחרותיות, אבל התחרות בין בארסה לריאל ואתלטיקו מדי פעם היא מאוד צמודה), ובאופן כללי גם אם הוא ישיג אותם, אני צריך להרגיש שהחלק שלו בהצלחה הקבוצתית מספיק משמעותי כדי להיחשב בטופ ההיסטורי. עבורי, מסי בהחלט שם, וגם כריסטיאנו. אמבפה עדיין לא.
הפער בין צרפת לשאר מזערי בין ברצלונה וריאל לשאר - אני מצטער, לא רק שאני לא מסכים אני חושב שיש כאן כשל מסוים, אם זה בין ברצלונה וריאל לשאר, אז כן יש שיוויון מסוים בין בארסה וריאל, כלומר כן יש תחרות, כלומר יש על מה להילחם.
"nfl והפלייאוף בnba- זה מה שמעניין אותי היום. למה? כי בnfl במשחק נתון הכל יכול לקרות- כמו פעם בספרד ובnba אנחנו מקבלים אלופה שמינית שונה בשמונה עונות. למה יש שם תחרות? כי החוקים שם מעודדים את זה, בעוד שבכדורגל המצב הפוך."
כמה דברים לגבי הציטוט הזה. קודם כל, התפיסה שלנו לגבי הנאה מספורט כנראה שונה. אני גם אוהב תחרות, אבל אני מעדיף יציבות. אני לא אוהב לראות קבוצה אחת מנצחת קבוצה גדולה, מייצרת הייפ, ואז מושפלת מול קבוצה אחרת. זה גורם לי לחשוב שהאיכות פה לא באמת משחקת תפקיד, אלא בעיקר מזל.
דבר שני, אם זה מה שאתה אוהב, ממליץ מאוד על טניס נשים. נכון שיש שם כמה טניסאיות שקצת עדיפות על השאר, אבל הסבב מאוד "פרוע" וחסר יציבות. בגמר הרולאן גארוס שיחקה טניסאית שעלתה מהמוקדמות ודורגה 114 בעולם.
בקיצור אם אנסה לסכם את התגובה שלי למשפט או שניים קצרים, אני לא חושב שהפערים הם אלה שיצרו קרקע לניפוח מסי ורונאלדו, אלה מסי ורונאלדו שגרמו למספרים להתנפח בעצמם. ואם יגיע שחקן שיבקיע 50 שערי ליגה בעונה, והקבוצה בהנהגתו תנשק ל-120 שערי ליגה, אז כנראה שההשוואה תהיה בלתי נמנעת ללא קשר לזה שמסי ורונאלדו הם הנוסטלגיה שלי.
).