Wrestling-IL

קרב 1:
בלאקפול קומבט קלאב (בריאן דניאלסון, ווילר יוטה וג'ון מוקסלי) נגד הגאן קלאב (אוסטין, קולטון ובילי גאן)
המנצחים: בלאקפול קומבט קלאב. יוטה הצמיד את בילי ברול-אפ.

קרב 2:
הבוצ'ר נגד בארט בראון.
המנצח: הבוצ'ר בסקווש.

דאסטין רודס חותך פרומו מאחורי הקלעים. הוא אומר שלאנס ארצ'ר והוא לא סיימו. דאסטין אומר שיש לו עוד קרב חלומות אחד שהוא עוד לא הגשים נגד CM פאנק. הוא מאתגר אותו לקרב בדינמייט שבוע הבא.

קרב 3: העפלה לטורניר קרן אואן הארט
רובי סוהו נגד רובין רניגייד.
המנצחת: רובי סוהו אחרי סיסטר אביגיל. אחרי הקרב מסתבר שיש 2 מתאבקות דומות, אחרי שרובין נפצעה מתחת הזירה והשנייה ניסתה לנצח מהצד השני.

מוכרז לספיישל Battle of the Belts 2:
- אליפות הTNT: סקורפיו סקיי (א') נגד סמי גווארה.
- אליפות העולם של ROH: ג'ונתן גרשהאם (א') נגד דלטון קאסל.
- אליפות הנשים של AEW: ת'אנדר רוזה (א') נגד ניילה רוז.

מורכז לדינמייט שבוע הבא:
- וורדלו נגד הבוצ'ר.
- הדביוט של הוק בדינמייט.
- קרב העפלה לטורניר קרב אואן הארט נשים: ד"ר בריט בייקר, D.M.D. נגד דניאלה קאמלה.
- קרב העפלה לטורניר קרב אואן הארט גברים: קייל אוריילי נגד ג'אנגל בוי.
- קרב ארון קבורה: אנדראדה אל אידולו נגד דארבי אלן.
- הכרזה גדולה של טוני קאהן.
- CM פאנק נגד דאסטין רודס.

מוכרז לראמפייג' שבוע הבא:
- כולם מורחקים מצידי הזירה: דניאל גרסיה נגד אדי קינגסטון.
- אליפות הTBS: ג'ייד קרגייל (א')(ע' "סמארט" מארק סטרלינג) נגד מרינה שפיר.

מארק הנרי בראיון מסך מפוצל עם המתמודדים בקרב המרכזי.

קרב 4: טקסס דת' מאץ עבור אליפות העולם של AEW:
"האנגמן" אדם פייג' (א') נגד אדם קול.
המנצח: האנגמן בספירת חוץ. פייג' מעביר את קול דרך שולחן מחוץ לזירה וחוזר לתוכה לפני שהשופט מכריז על 10 ספירות, האנגמן שומר על האליפות.

וואו, הקרב של אדם מול אדם היה מטורף לחלוטין, רוצו לראות אותו, שווה כל רגע.
האנגמן נראה כמו אלוף אמיתי, ולדעתי הוא קצת העלה אפילו מסת שריר בחודשים האחרונים, ובינתיים יש לו אחלה ראן ואני חושב שהוא סיים את הפיוד מול אדם קול בצורה נהדרת, זה אפילו היה אחד הקרבות הטובים של אדם קול מאז שהגיע לAEW.

לכו לראות פייג'/קול, 
לא הייתי אומר "חובה צפייה" - אבל ללא ספק קרב שלא תשכחו לתקופה מסוימת. 

לא מבין למה התעקשו לצנן את קול כל כך לפני היריבות מול פייג', באמת שזה הרס.
לקח להם חודשיים להעלות הילוך לרמה הזאת ובסופו של דבר זו יריבות מתחת לציפיות שכן מסתיימת בהילוך גבוה עם קרב מוצלח.
פייג' ממשיך להיות הפייס הכי גדול ברסלינג, ומקבל בוקינג של מלך צעיר בדיוק כפי שרציתי שיקבל. הוא מוצג בצורה כמעט מושלמת, ללא ספק הסטנדרט הגבוה ביותר בAEW, בשלב הזה קשה לראות אותו מאבד את האליפות בקלות - הקרב בו זה יקרה כנראה יהיה גדול מאוד ומשמעותי מאוד, הריין הזה מתחיל בצורה פנטסטית עם בריאן וארצ'ר וממשיך בצורה טובה עם הקרב הזה.

כמו היריבות - גם לקרב הזה לקח זמן להעלות הילוך.
בהתחלה הם עשו את הסיבוב הקלאסי סביב הקהל, וזה הקטע בו אין לי כוח. מישהו בורח, האחר רודף, ספוט #1, ספוט #2, ספוט #3 והלאה. הקרב האמיתי מתחיל כשהם חוזרים לזירה (יותר נכון - כשקול בורח מפייג' אל עבר הזירה).

פייג' הוא הדומיננטי לאורך הקרב, זו עובדה גמורה עוד ממש מההתחלה, הרגעים היחידים בהם הוא מפסיד מומנטום הם אחרי חטאים ברורים:
- גאווה יתרה כשהוא מחליט שזה רעיון טוב לבצע מונסולט מהטופ רופ אל מחוץ לזירה. כאן הבוקינג החכם מדגיש את הדיוק של קול ומעצים אותו בכך שקול מזהה בדיוק את הפער ופוגע לו בין העיניים. גרסה יותר גרנדיוזית אבל פחות מרשימה של הספוט המפורסם של קול-ריקושט בNXT.
- רחמים/זיכרון עבר/תמימות כאשר הוא מוותר על ספוט עם הכיסא העטוף תיל. בשונה מהקרב בPPV, פייג' משתלט על עצמו ומחליט לנצח את קול בדרכים יותר אנושיות. גם כאן היה בוקינג חכם בכך שקול מיד אחר כך מבהיר לפייג' שהוא כן מוכן לרדת למקומות האלה כדי להשיג את האליפות. פייג' בתגובה מתעצבן ומוכיח לקול שהוא טוב ממנו - הוא עוטף את ראשו בתיל ומעביר אותו דרך השולחן בספוט מכוער למדי וכמובן גם מעולה.

פייג' בשיאו כרגע. הוא הצליח להעביר בצורה מושלמת את הרגשות שלו במהלך כל נקודה בקרב, העליונות הגמורה, ההבנה שהוא מסוגל ויכול להביס את קול ללא שיטות אלימות מידי, הכעס המתפרץ כשקול יורק בארסיות לעברו "אתה לא תהיה כמוני, אתה לא תהיה כמו קני אומגה" ישר לתוך BSL עצבני. הכל עבד, הכל עבד.
בנוסף - הכל עבד ללא מילים. ראשי שבט אחרים, מזיזי מחטים אחרים, כנראה היו מדובבים את הרגע:
"כעת אני בקונפליקט מוסרי, האם לרדת לטקטיקות האלה כדי להביס את היריב, או לא? אני נורא מבולבל כרגע. הרגש שאני מרגיש הוא בלבול. אקנולדג' מי."
אבל פייג' יותר מוכשר מזה, מסתבר, והוא מצליח להיות מתאבק ולא שחקן ומוכיח לכולנו שהוא הפייס הטוב ברסלינג באפריל 2022.

בסופו של דבר זה סיום נהדר לראמפייג',
השאלה שעולה היא האם זה היה הפתרון הקל של טוני לירידה ברייטינג?
שאר התכנית הורכבה ממאצ'אפ משעמם למדי בין סוהו לרנגייד, הגאן קלאב (עם ניצחון מפתיע לטובה של יוטה שמקבל טיפול של כוכב), 

וכמובן, איך אפשר שלא, ה-מתאבק שכולנו חיכינו לו 

הבוצ'ר

בקרב סקוואש.

לשים את האלוף הראשי שלך במקום בו צריך רייטינג זה נחמד והכל, אבל בעיניי זה quick fix, שאר התכנית לא הוכיחה לי שהוא מתכוון באמת לשפר את ראמפייג'. אני יוצא מרוצה, אבל גם בשבוע הבא אקרא תוצאות לפני שאלך לראות את התכנית. 
 

(04-16-2022, 03:12 PM)SwitchBlade כתב: [ -> ]לכו לראות פייג'/קול, 
לא הייתי אומר "חובה צפייה" - אבל ללא ספק קרב שלא תשכחו לתקופה מסוימת. 

לא מבין למה התעקשו לצנן את קול כל כך לפני היריבות מול פייג', באמת שזה הרס.
לקח להם חודשיים להעלות הילוך לרמה הזאת ובסופו של דבר זו יריבות מתחת לציפיות שכן מסתיימת בהילוך גבוה עם קרב מוצלח.
פייג' ממשיך להיות הפייס הכי גדול ברסלינג, ומקבל בוקינג של מלך צעיר בדיוק כפי שרציתי שיקבל. הוא מוצג בצורה כמעט מושלמת, ללא ספק הסטנדרט הגבוה ביותר בAEW, בשלב הזה קשה לראות אותו מאבד את האליפות בקלות - הקרב בו זה יקרה כנראה יהיה גדול מאוד ומשמעותי מאוד, הריין הזה מתחיל בצורה פנטסטית עם בריאן וארצ'ר וממשיך בצורה טובה עם הקרב הזה.

כמו היריבות - גם לקרב הזה לקח זמן להעלות הילוך.
בהתחלה הם עשו את הסיבוב הקלאסי סביב הקהל, וזה הקטע בו אין לי כוח. מישהו בורח, האחר רודף, ספוט #1, ספוט #2, ספוט #3 והלאה. הקרב האמיתי מתחיל כשהם חוזרים לזירה (יותר נכון - כשקול בורח מפייג' אל עבר הזירה).

פייג' הוא הדומיננטי לאורך הקרב, זו עובדה גמורה עוד ממש מההתחלה, הרגעים היחידים בהם הוא מפסיד מומנטום הם אחרי חטאים ברורים:
- גאווה יתרה כשהוא מחליט שזה רעיון טוב לבצע מונסולט מהטופ רופ אל מחוץ לזירה. כאן הבוקינג החכם מדגיש את הדיוק של קול ומעצים אותו בכך שקול מזהה בדיוק את הפער ופוגע לו בין העיניים. גרסה יותר גרנדיוזית אבל פחות מרשימה של הספוט המפורסם של קול-ריקושט בNXT.
- רחמים/זיכרון עבר/תמימות כאשר הוא מוותר על ספוט עם הכיסא העטוף תיל. בשונה מהקרב בPPV, פייג' משתלט על עצמו ומחליט לנצח את קול בדרכים יותר אנושיות. גם כאן היה בוקינג חכם בכך שקול מיד אחר כך מבהיר לפייג' שהוא כן מוכן לרדת למקומות האלה כדי להשיג את האליפות. פייג' בתגובה מתעצבן ומוכיח לקול שהוא טוב ממנו - הוא עוטף את ראשו בתיל ומעביר אותו דרך השולחן בספוט מכוער למדי וכמובן גם מעולה.

פייג' בשיאו כרגע. הוא הצליח להעביר בצורה מושלמת את הרגשות שלו במהלך כל נקודה בקרב, העליונות הגמורה, ההבנה שהוא מסוגל ויכול להביס את קול ללא שיטות אלימות מידי, הכעס המתפרץ כשקול יורק בארסיות לעברו "אתה לא תהיה כמוני, אתה לא תהיה כמו קני אומגה" ישר לתוך BSL עצבני. הכל עבד, הכל עבד.
בנוסף - הכל עבד ללא מילים. ראשי שבט אחרים, מזיזי מחטים אחרים, כנראה היו מדובבים את הרגע:
"כעת אני בקונפליקט מוסרי, האם לרדת לטקטיקות האלה כדי להביס את היריב, או לא? אני נורא מבולבל כרגע. הרגש שאני מרגיש הוא בלבול. אקנולדג' מי."
אבל פייג' יותר מוכשר מזה, מסתבר, והוא מצליח להיות מתאבק ולא שחקן ומוכיח לכולנו שהוא הפייס הטוב ברסלינג באפריל 2022.

בסופו של דבר זה סיום נהדר לראמפייג',
השאלה שעולה היא האם זה היה הפתרון הקל של טוני לירידה ברייטינג?
שאר התכנית הורכבה ממאצ'אפ משעמם למדי בין סוהו לרנגייד, הגאן קלאב (עם ניצחון מפתיע לטובה של יוטה שמקבל טיפול של כוכב), 

וכמובן, איך אפשר שלא, ה-מתאבק שכולנו חיכינו לו 

הבוצ'ר

בקרב סקוואש.

לשים את האלוף הראשי שלך במקום בו צריך רייטינג זה נחמד והכל, אבל בעיניי זה quick fix, שאר התכנית לא הוכיחה לי שהוא מתכוון באמת לשפר את ראמפייג'. אני יוצא מרוצה, אבל גם בשבוע הבא אקרא תוצאות לפני שאלך לראות את התכנית. 
 

מסכים איתך בתכלס בנוגע לקרב עצמו, אבל בנוגע לתשובה לירידה בריטיינג הוא כן נותן פתרון - רגע לפני הקרב, הוא הכריז על 2 קרבות משמעותיים שמקבלים התייחסות כבר כמה שבועות, החשיפה שקרב האליפות נתן כנראה ייתן נתונים יותר טובים בשבוע הבא.

אני חושב שאצפה בדת' מאץ'. אבל שאלה, מה בדיוק החוקים בקרב הזה? חשבתי שלא אמורה להיות ספירת חוץ

הרייטינג השבוע גם ככה יהיה נמוך כי התוכנית שודרה בסלוט שונה.
כמובן שהשבוע אלפרד "WWE קנו לי פסטרמה" קונווה ידווח על מספרים מוקדמים, אחרי שבשבוע שעבר לא היה לו את המידע הזה כשהייתה עליה של 70 אחוז.

(04-16-2022, 04:18 PM)Rollins כתב: [ -> ]אני חושב שאצפה בדת' מאץ'. אבל שאלה, מה בדיוק החוקים בקרב הזה? חשבתי שלא אמורה להיות ספירת חוץ

זה אותם חוקים כמו LMS של WWE.

קרב טוב מאוד. האנגמן הוא פשוט נהדר.

את כל השאר הרצתי…

וואלה מעט התאכזבתי מהפתיח אבל לפחות הME היה טוב

עוד קרב 5 כוכבים לרזומה של המתאבק הטוב בעולם.
האליפות עוד תגיע בהמשך, מארק מיי וורדס.