03-27-2022, 07:27 PM
היום שבו סת' רולינס התחיל את הטרנד של לנצח קרבות שאתה לא שותף בהם. 3 ריינים של לסנר הוא גמר, עוד ריין של ריינס בצורה נקייה כמובן. סת' רולינס >>> ריינס ולסנר ביחד
03-27-2022, 07:27 PM
03-28-2022, 12:52 AM
מקום 12: שון מייקלס נגד אנדרטייקר
רסלמניה: 26
על הקרב: שון מייקלס כמעט עשה את זה. הוא כמעט ניצח את אנדרטייקר ברסלמניה. הוא נלחם את הקרב של החיים שלו, הוא עשה טעות אחת קטנה, טעות אחת שעלתה לו בקרב. עם התחושה הזו שון מייקלס מסתובב מאז אותו לילה בטקסס. הוא יכול לעשות את זה. הוא מאתגר את אנדרטייקר שמסרב לו. הוא מבין מה הצעד הבא, הוא יזכה ברויאל ראמבל ויפגוש את אנדרטייקר האלוף. אבל הוא מפסיד. הוא אובססיבי, הוא מיואש, הוא בועט בשופטים, הוא רב עם האנטר, שון מייקלס מבין שהוא לא יפגוש את טייקר ברסלמניה, הוא מבין שהלכה לו ההזדמנות. אם הוא לא יכול להביס אותו ברסלמניה, אין לו מה להגיע לשם, אין לו מה להמשיך עם הקריירה שלו. ואז הגיע האלמניישן צ'יימבר. דחוק לפינה, שון מבין שהוא צריך ליצור טריגר אצל אנדרטייקר, אז הוא הורס לו את האליפות. שון מכריח ממש את טייקר לקבל את האתגר שלו, בשביל הנקמה, אבל אנדרטייקר לא רוצה רק לנצח אותו, הוא רוצה להעמיד את הקריירה שלו במבחן. קריירה נגד סטריק. עם כל המטען הזה אנחנו מגיעים לקרב שאין לו מה לאכזב. לא משנה מה נקבל בסוף, נישאר עם פה פעור ועם מחיאות כפיים למנצח ולמפסיד. קשה להתעלות על בנייה כזו בזירה ולהעביר משהו חדש, קשה לעשות את זה שנה אחרי שנתתם קרב שבעיניי רבים נחשב הכי טוב שיש. גם פה היו משחקי חתול-עכבר, גם פה היו קאונטרים, גם פה הם שיחקו בקהל ונתנו לו הרגשה שהכל יכול לקרות. אבל לא משנה מה שון עשה, הוא לא הצליח. מונסולט על שולחן, סופר קיק, אלבו דרופ, הוא הצליח רק בדבר אחד, הוא גרם לאנדרטייקר להילחץ. הפרצופים של אנדרטייקר אחרי כל הצמדה שלו שלא הגיעה ל-3, בעיקר אחרי הטומבסטון הלפני האחרון, הם אומנות. הם הנדבך האחרון שנוסף לקרב ולפיוד הזה. טייקר כל כך בהלם, הוא כל כך בשוק שהוא חושב על לחסל את מייקלס ומתחרט. "תישאר למטה!" הוא צורח לו בעוד מייקלס נמרח עליו. הוא נותן לו כבוד, ובתגובה? מייקלס משפיל אותו עם הטאונט שלו וסטירה לפנים. אנדרטייקר כנראה לא הבין את מה ששון אמר אי שם באזור ספטמבר 1997, !The Heartbreak Kid lays down for absolutely nobody. ובכן שון, הפעם אתה כן, בפעם האחרונה.
למה הוא מדורג כאן: למה הוא רק במקום ה-12? כי הוא בצל הענק של מה שקרה שנה לפני כן. על הקרב הכי גדול בהיסטוריה של רסלמניה (אולי) קשה מאוד להתעלות בזירה, אבל מבחינת בנייה הקרב הזה הוא העליון. למה? בגלל הרגשות שאנחנו כצופים עוברים ביחד עם שון מייקלס בכל השנה מאז אותו הפסד לאנדרטייקר, הוא לוקח אותנו לרכבת הרים רגשית. הוא אובססיבי, הוא מיואש, הוא נלחם על משהו אחרי קריירה של 25 שנה, אנחנו רואים את שון מייקלס חי כמו שהוא לא היה אי פעם, אבל הוא לא חי, הוא חי-מת. למה? כי הוא חייב לנצח את טייקר, הוא אובססיבי. הסטורליין הזה נעשה מא ועד ת בצורה מושלמת. שון מתבשל ומתבשל ומנסה ומנסה ומפסיד ונכשל ובסוף דוחק את אנדרטייקר לפינה. אנדרטייקר בתגובה דוחק אותו בחזרה, הקריירה של מר רסלמניה מוכרעת במיין איוונט של רסלמניה. אם לא נתייחס לבושה שקרתה לא מזמן, מדובר בסטורליין פרישה מושלם. ללכת, בראש מורם, במיין איוונט, שאתה יודע שאין לך כבר מה להוכיח. וואו, שון מייקלס. לא הקרב האחרון שלו ברשימה אבל בטח הקרב הכי אמוציונלי, הקרב שהכי סחף את הצופים שלו, ורק על זה הוא ראוי למקום הזה. (ובכנות, זה הקרב השלישי הכי טוב שלהם).
דירוג מלצר לקרב: 4.75 כוכבים במדד מלצר על שם לידור אדיר.
רגע השיא של הקרב: אנדרטייקר מרחם על שון רק כדי לקבל סטירה לפנים.
רסלמניה: 26
על הקרב: שון מייקלס כמעט עשה את זה. הוא כמעט ניצח את אנדרטייקר ברסלמניה. הוא נלחם את הקרב של החיים שלו, הוא עשה טעות אחת קטנה, טעות אחת שעלתה לו בקרב. עם התחושה הזו שון מייקלס מסתובב מאז אותו לילה בטקסס. הוא יכול לעשות את זה. הוא מאתגר את אנדרטייקר שמסרב לו. הוא מבין מה הצעד הבא, הוא יזכה ברויאל ראמבל ויפגוש את אנדרטייקר האלוף. אבל הוא מפסיד. הוא אובססיבי, הוא מיואש, הוא בועט בשופטים, הוא רב עם האנטר, שון מייקלס מבין שהוא לא יפגוש את טייקר ברסלמניה, הוא מבין שהלכה לו ההזדמנות. אם הוא לא יכול להביס אותו ברסלמניה, אין לו מה להגיע לשם, אין לו מה להמשיך עם הקריירה שלו. ואז הגיע האלמניישן צ'יימבר. דחוק לפינה, שון מבין שהוא צריך ליצור טריגר אצל אנדרטייקר, אז הוא הורס לו את האליפות. שון מכריח ממש את טייקר לקבל את האתגר שלו, בשביל הנקמה, אבל אנדרטייקר לא רוצה רק לנצח אותו, הוא רוצה להעמיד את הקריירה שלו במבחן. קריירה נגד סטריק. עם כל המטען הזה אנחנו מגיעים לקרב שאין לו מה לאכזב. לא משנה מה נקבל בסוף, נישאר עם פה פעור ועם מחיאות כפיים למנצח ולמפסיד. קשה להתעלות על בנייה כזו בזירה ולהעביר משהו חדש, קשה לעשות את זה שנה אחרי שנתתם קרב שבעיניי רבים נחשב הכי טוב שיש. גם פה היו משחקי חתול-עכבר, גם פה היו קאונטרים, גם פה הם שיחקו בקהל ונתנו לו הרגשה שהכל יכול לקרות. אבל לא משנה מה שון עשה, הוא לא הצליח. מונסולט על שולחן, סופר קיק, אלבו דרופ, הוא הצליח רק בדבר אחד, הוא גרם לאנדרטייקר להילחץ. הפרצופים של אנדרטייקר אחרי כל הצמדה שלו שלא הגיעה ל-3, בעיקר אחרי הטומבסטון הלפני האחרון, הם אומנות. הם הנדבך האחרון שנוסף לקרב ולפיוד הזה. טייקר כל כך בהלם, הוא כל כך בשוק שהוא חושב על לחסל את מייקלס ומתחרט. "תישאר למטה!" הוא צורח לו בעוד מייקלס נמרח עליו. הוא נותן לו כבוד, ובתגובה? מייקלס משפיל אותו עם הטאונט שלו וסטירה לפנים. אנדרטייקר כנראה לא הבין את מה ששון אמר אי שם באזור ספטמבר 1997, !The Heartbreak Kid lays down for absolutely nobody. ובכן שון, הפעם אתה כן, בפעם האחרונה.
למה הוא מדורג כאן: למה הוא רק במקום ה-12? כי הוא בצל הענק של מה שקרה שנה לפני כן. על הקרב הכי גדול בהיסטוריה של רסלמניה (אולי) קשה מאוד להתעלות בזירה, אבל מבחינת בנייה הקרב הזה הוא העליון. למה? בגלל הרגשות שאנחנו כצופים עוברים ביחד עם שון מייקלס בכל השנה מאז אותו הפסד לאנדרטייקר, הוא לוקח אותנו לרכבת הרים רגשית. הוא אובססיבי, הוא מיואש, הוא נלחם על משהו אחרי קריירה של 25 שנה, אנחנו רואים את שון מייקלס חי כמו שהוא לא היה אי פעם, אבל הוא לא חי, הוא חי-מת. למה? כי הוא חייב לנצח את טייקר, הוא אובססיבי. הסטורליין הזה נעשה מא ועד ת בצורה מושלמת. שון מתבשל ומתבשל ומנסה ומנסה ומפסיד ונכשל ובסוף דוחק את אנדרטייקר לפינה. אנדרטייקר בתגובה דוחק אותו בחזרה, הקריירה של מר רסלמניה מוכרעת במיין איוונט של רסלמניה. אם לא נתייחס לבושה שקרתה לא מזמן, מדובר בסטורליין פרישה מושלם. ללכת, בראש מורם, במיין איוונט, שאתה יודע שאין לך כבר מה להוכיח. וואו, שון מייקלס. לא הקרב האחרון שלו ברשימה אבל בטח הקרב הכי אמוציונלי, הקרב שהכי סחף את הצופים שלו, ורק על זה הוא ראוי למקום הזה. (ובכנות, זה הקרב השלישי הכי טוב שלהם).
דירוג מלצר לקרב: 4.75 כוכבים במדד מלצר על שם לידור אדיר.
רגע השיא של הקרב: אנדרטייקר מרחם על שון רק כדי לקבל סטירה לפנים.
03-28-2022, 01:14 AM
מקום 11: אנדרטייקר נגד טריפל H (שון מייקלס שופט מיוחד)
רסלמניה: 28
על הקרב: שנה אחורה ואנדרטייקר חוטף את אחת התבוסות הגדולות בקריירה שלו. הוא מוכה, מושמד, ולא מצליח ללכת מחוץ לזירה בכוחות עצמו. הוא אומנם ניצח את הקרב הזה, אבל נראה שאת המלחמה טריפל H ניצח. או שככה לפחות זה היה בראש שלו. בכל מקרה הוא לא נותן לטייקר את הנקמה שלו. הסיפור שהוא סיפר לעצמו גם מסופר לאנדרטייקר וגם לנו וכל הצדדים מתחילים להאמין בזה. אנדרטייקר, השטן כידוע, חשב על הדבר הכי מרושע להגיד לטריפל H ועלה עם המשפט הכי טוב נכון בתולדות ה-WWE, העלבון הכי כואב שטריפל H מסוגל לשמוע. (תרגום חופשי) "אתה יודע האנטר, אתה מבין שאתה לא יכול לעשות מה שהחבר שלך, שון מייקלס, לא הצליח לעשות, כי שון תמיד היה טוב יותר." האנטר לא רק הסכים לקבל את הקרב, הוא גם דרש קרב HIAC, קרב שבו שניהם עשו לעצמם שם, קרב כל כך אכזרי במהות שלו, כזה שיספיק לו לסיים את הסטריק של אנדרטייקר. לכל החגיגה הזו תוסיפו את שון מייקלס כשופט (עד אותו ערב, האנטר לא הפסיד קרב שבו מייקלס שפט אותו), הוא יכול להכריע אם החבר שלו ינצח וישבור את הסטריק, אבל האם הוא רוצה את זה בכלל? האם האנטר רוצה את זה? מה שבטוח, אנדרטייקר רוצה את זה. עוד פעם אחת הוא ניפגש להאנטר, ששון לידו, ואומר לו שוב את אותו משפט. "הוא טוב ממך". האנטר חושב, בצורה לגיטמית, שהאגו של שון גורם לו לחשוב שהקרב הזה קשור אליו, אבל זה לא. זה קשור לאגו של האנטר, ושם בדיוק הנוכחות של שון מערערת אותו. עם כל המסה הזאת פחות או יותר, 3 אגדות נכנסות לכלוב לקרב על סוף העידן. כבר בהתחלה אנחנו מקבלים הפתעה, לאנדרטייקר אין יותר שיער ארוך, כחלק מהרדמפשין שלו. הדקות הראשונות מאופיינות בשליטה של אנדרטייקר, רואים שיש לו מה להוכיח. רק אחרי 10 דקות טריפל H נכנס למשחק וגם כשהוא מנסה לעשות פדיגרי על המדרגות, הוא נכשל, אבל ספיינבאסטר הוא דווקא מצליח. ברגע שהנשקים, בעיקר הכיסא נכנסים למשחק, טריפל H פורח ומתאכזר בו זמנית על אנדרטייקר בזמן ששון מנסה לעצור אותו ללא הצלחה. מייקלס מבקש גם מטייקר לעצור את הקרב, אבל הוא לא מסכים. אחד מהם יצא מפה מת מבחינתו. כשהוא מבין שהכיסא לא יעבוד, הוא מביא את הפטיש, שון מנסה להראות רחמים אבל את האנטר מעניין רק הניצחון. אבל..גם הפטיש לא מספיק. אז האנטר רוצה ללכת על הראש שלו, של אדם ששוכב מוכה ומובס, אבל פה מייקלס מתערב ולוקח את הפטיש. הוא מתחנן שוב בפני טייקר לסיים את הקרב, אבל טייקר ספק מנואשות ספק מסחרור מבצע את הלז גייט על שון שלא מבין מה קורה, האנטר מגיע ונותן את המכה עם הפטיש. טייקר מנצל רגע של חוסר תשומת לב ונותן את אותו טיפול להאנטר, הוא חונק אותו כמעט עד חוסר תפקוד אבל אין שופט. עד שנכנס שופט אנדרטייקר גם נותן לו צו'קסלאם, אבל הקרב עדיין נמשך, כולם עוד בחיים. אותו שופט שלא ספר מספיק מהר לדעת טייקר מוצא את עצמו מעולף, טייקר מרים את האנטר לטומבסטון אבל במקום זה חוטף סופר קיק+פדיגרי. שון סופר 1...2.....אנדרטייקר עדיין בחיים. מפה נכנסים לפינישר פסט, טומבסטונים, פדיגרי, כיסאות, פטישים, מלחמה. רק אחרי חצי שעה, עם פטיש וטומסבטון, טריפל H לא מצליח לקום, אנדרטייקר ניצח. אחרי שהקרב נגמר שלושתם עומדים על הסטייג' מחובקים, סופו של עידן (חחחח לא).
למה הוא מדורג כאן: בהרבה הרבה מאוד רשימות שראיתי הקרב הזה נחשב טופ 10 ואפילו יותר. גם מלצר פרגן מאוד עם 4.75, אז למה בכל זאת הקרב הזה רק דופק על דלתות הארץ המובטחת ולא נכנס פנימה? 1.כי הכלוב היה די מיותר ולא באמת היה בו צורך. 2.כי הקרב הזה לא הגיע לרמה של הקרבות עם שון מייקלס. 3.כי האנטר הרשה לעצמו להיות הקרב הכי ארוך בערב שבו יש את הקרב הכי משווק בהיסטוריה של ה-WWE, כבוד. אבל ברצינות לא היה קורה כלום אם זה היה 5 דקות פחות. תסלחו לי על השנאה אבל זה באמת הקרב המושלם להוכיח שהוא לא באמת מיין איוונטר, הוא פשוט הטיפוס המושלם לעבוד עם כאלה. אחרי שסיימנו להיות אנשים קשים וצרי עין, האמת היא שזה קרב ששולח אותך הביתה עם הרגשה כל כך טובה. אתה עוצם עיניים ומדמיין שטייקר פרש אחרי הקרב הזה והסטריק שלם, ששון מייקלס חזר רק לחלטורות כמו שיפוט (שאלה זריזה: מה לדעתכם היה יותר פעמים שופט מיוחד הוא או מיק פולי) ושהאנטר רוכב לשקיעה, מפסיק להתאבק בזמן ושולט ב-2022 בחברה אחרי שוינס יצא לגמלאות. זה לא מה שקרה, אבל לרגע זה מה שרצו שנחשוב שיקרה. זה היה סיום מושלם לעידן לא ממש מושלם אבל בטח אחר, עם 3 מתאבקים שנתנו את הטון, כל אחד בדרכו, במשך 20 שנה בחברה. אפילו אם האמנת לשמועות שהאנטר רצה לנצח את הקרב הזה, ספק אם זה שינה לך, כי זה לא קרב שהמנצח חשוב בו, זה קרב שכל מי שהשתתף וראה אותו כבר ניצח.
דירוג מלצר לקרב: 4.75 כוכבים במדד מלצר על שם לידור אדיר.
רגע השיא של הקרב: סופר קיק+פדיגרי=לול אתם לא תשברו את הסטריק אף פעם.
רסלמניה: 28
על הקרב: שנה אחורה ואנדרטייקר חוטף את אחת התבוסות הגדולות בקריירה שלו. הוא מוכה, מושמד, ולא מצליח ללכת מחוץ לזירה בכוחות עצמו. הוא אומנם ניצח את הקרב הזה, אבל נראה שאת המלחמה טריפל H ניצח. או שככה לפחות זה היה בראש שלו. בכל מקרה הוא לא נותן לטייקר את הנקמה שלו. הסיפור שהוא סיפר לעצמו גם מסופר לאנדרטייקר וגם לנו וכל הצדדים מתחילים להאמין בזה. אנדרטייקר, השטן כידוע, חשב על הדבר הכי מרושע להגיד לטריפל H ועלה עם המשפט הכי טוב נכון בתולדות ה-WWE, העלבון הכי כואב שטריפל H מסוגל לשמוע. (תרגום חופשי) "אתה יודע האנטר, אתה מבין שאתה לא יכול לעשות מה שהחבר שלך, שון מייקלס, לא הצליח לעשות, כי שון תמיד היה טוב יותר." האנטר לא רק הסכים לקבל את הקרב, הוא גם דרש קרב HIAC, קרב שבו שניהם עשו לעצמם שם, קרב כל כך אכזרי במהות שלו, כזה שיספיק לו לסיים את הסטריק של אנדרטייקר. לכל החגיגה הזו תוסיפו את שון מייקלס כשופט (עד אותו ערב, האנטר לא הפסיד קרב שבו מייקלס שפט אותו), הוא יכול להכריע אם החבר שלו ינצח וישבור את הסטריק, אבל האם הוא רוצה את זה בכלל? האם האנטר רוצה את זה? מה שבטוח, אנדרטייקר רוצה את זה. עוד פעם אחת הוא ניפגש להאנטר, ששון לידו, ואומר לו שוב את אותו משפט. "הוא טוב ממך". האנטר חושב, בצורה לגיטמית, שהאגו של שון גורם לו לחשוב שהקרב הזה קשור אליו, אבל זה לא. זה קשור לאגו של האנטר, ושם בדיוק הנוכחות של שון מערערת אותו. עם כל המסה הזאת פחות או יותר, 3 אגדות נכנסות לכלוב לקרב על סוף העידן. כבר בהתחלה אנחנו מקבלים הפתעה, לאנדרטייקר אין יותר שיער ארוך, כחלק מהרדמפשין שלו. הדקות הראשונות מאופיינות בשליטה של אנדרטייקר, רואים שיש לו מה להוכיח. רק אחרי 10 דקות טריפל H נכנס למשחק וגם כשהוא מנסה לעשות פדיגרי על המדרגות, הוא נכשל, אבל ספיינבאסטר הוא דווקא מצליח. ברגע שהנשקים, בעיקר הכיסא נכנסים למשחק, טריפל H פורח ומתאכזר בו זמנית על אנדרטייקר בזמן ששון מנסה לעצור אותו ללא הצלחה. מייקלס מבקש גם מטייקר לעצור את הקרב, אבל הוא לא מסכים. אחד מהם יצא מפה מת מבחינתו. כשהוא מבין שהכיסא לא יעבוד, הוא מביא את הפטיש, שון מנסה להראות רחמים אבל את האנטר מעניין רק הניצחון. אבל..גם הפטיש לא מספיק. אז האנטר רוצה ללכת על הראש שלו, של אדם ששוכב מוכה ומובס, אבל פה מייקלס מתערב ולוקח את הפטיש. הוא מתחנן שוב בפני טייקר לסיים את הקרב, אבל טייקר ספק מנואשות ספק מסחרור מבצע את הלז גייט על שון שלא מבין מה קורה, האנטר מגיע ונותן את המכה עם הפטיש. טייקר מנצל רגע של חוסר תשומת לב ונותן את אותו טיפול להאנטר, הוא חונק אותו כמעט עד חוסר תפקוד אבל אין שופט. עד שנכנס שופט אנדרטייקר גם נותן לו צו'קסלאם, אבל הקרב עדיין נמשך, כולם עוד בחיים. אותו שופט שלא ספר מספיק מהר לדעת טייקר מוצא את עצמו מעולף, טייקר מרים את האנטר לטומבסטון אבל במקום זה חוטף סופר קיק+פדיגרי. שון סופר 1...2.....אנדרטייקר עדיין בחיים. מפה נכנסים לפינישר פסט, טומבסטונים, פדיגרי, כיסאות, פטישים, מלחמה. רק אחרי חצי שעה, עם פטיש וטומסבטון, טריפל H לא מצליח לקום, אנדרטייקר ניצח. אחרי שהקרב נגמר שלושתם עומדים על הסטייג' מחובקים, סופו של עידן (חחחח לא).
למה הוא מדורג כאן: בהרבה הרבה מאוד רשימות שראיתי הקרב הזה נחשב טופ 10 ואפילו יותר. גם מלצר פרגן מאוד עם 4.75, אז למה בכל זאת הקרב הזה רק דופק על דלתות הארץ המובטחת ולא נכנס פנימה? 1.כי הכלוב היה די מיותר ולא באמת היה בו צורך. 2.כי הקרב הזה לא הגיע לרמה של הקרבות עם שון מייקלס. 3.כי האנטר הרשה לעצמו להיות הקרב הכי ארוך בערב שבו יש את הקרב הכי משווק בהיסטוריה של ה-WWE, כבוד. אבל ברצינות לא היה קורה כלום אם זה היה 5 דקות פחות. תסלחו לי על השנאה אבל זה באמת הקרב המושלם להוכיח שהוא לא באמת מיין איוונטר, הוא פשוט הטיפוס המושלם לעבוד עם כאלה. אחרי שסיימנו להיות אנשים קשים וצרי עין, האמת היא שזה קרב ששולח אותך הביתה עם הרגשה כל כך טובה. אתה עוצם עיניים ומדמיין שטייקר פרש אחרי הקרב הזה והסטריק שלם, ששון מייקלס חזר רק לחלטורות כמו שיפוט (שאלה זריזה: מה לדעתכם היה יותר פעמים שופט מיוחד הוא או מיק פולי) ושהאנטר רוכב לשקיעה, מפסיק להתאבק בזמן ושולט ב-2022 בחברה אחרי שוינס יצא לגמלאות. זה לא מה שקרה, אבל לרגע זה מה שרצו שנחשוב שיקרה. זה היה סיום מושלם לעידן לא ממש מושלם אבל בטח אחר, עם 3 מתאבקים שנתנו את הטון, כל אחד בדרכו, במשך 20 שנה בחברה. אפילו אם האמנת לשמועות שהאנטר רצה לנצח את הקרב הזה, ספק אם זה שינה לך, כי זה לא קרב שהמנצח חשוב בו, זה קרב שכל מי שהשתתף וראה אותו כבר ניצח.
דירוג מלצר לקרב: 4.75 כוכבים במדד מלצר על שם לידור אדיר.
רגע השיא של הקרב: סופר קיק+פדיגרי=לול אתם לא תשברו את הסטריק אף פעם.
03-28-2022, 01:49 AM
(03-28-2022, 01:14 AM)Shalev_the rock כתב: [ -> ]למה הוא מדורג כאן: בהרבה הרבה מאוד רשימות שראיתי הקרב הזה נחשב טופ 10 ואפילו יותר. גם מלצר פרגן מאוד עם 4.75, אז למה בכל זאת הקרב הזה רק דופק על דלתות הארץ המובטחת ולא נכנס פנימה? 1.כי הכלוב היה די מיותר ולא באמת היה בו צורך. 2.כי הקרב הזה לא הגיע לרמה של הקרבות עם שון מייקלס. 3.כי האנטר הרשה לעצמו להיות הקרב הכי ארוך בערב שבו יש את הקרב הכי משווק בהיסטוריה של ה-WWE, כבוד. אבל ברצינות לא היה קורה כלום אם זה היה 5 דקות פחות. תסלחו לי על השנאה אבל זה באמת הקרב המושלם להוכיח שהוא לא באמת מיין איוונטר, הוא פשוט הטיפוס המושלם לעבוד עם כאלה.
1. אני לא מסכים כי הכלוב הוא די סימבולי עבור שניהם. גם אם לא נעשה בו שימוש יותר מדי גדול זה היה טאץ' נחמד בשבילי, אני לעולם אני לא אגיד לא לקרב של אנדרטייקר בתוך כלוב. חוץ מזה אני חושב שזה כן באיזשהי מידה התאים לסטוריליין, HIAC זה קרב שמסיים דברים חד וחלק והיינו צריכים כאן סוף. ב-2018 אמנם גם את זה ה-WWE הרסו, אבל בזמנו ה-HIAC היה קרב חד משמעי וזה כן משהו שרצו להעביר.
2. מסכים עם הטענה, לא עם הדירוג. הייפ להמשך הדירוג, מחכה לראות מה מדורג בהמשך.
3. לא חושב שהקרב היה ארוך מדי, אולי פדיגרי אחד היה מיותר אבל בגדול היה כאן סטוריטלינג ברמה הכי גבוהה שיש תוך כדי הקרב והסוף היה מושלם - האנטר הולך באותה צורה של שון, עם טאונט שאומר 2 מילים ואז סלאג'האמר לפרצוף וטומבסטון. זה לא מפריע לי. להיפך, הסיפור והדמויות היו כל כך טובים שהייתי יכול לחיות אפילו עם עוד 10 דקות של קרב, למרות שלא היה ממש לאן להתקדם. מסוג הקרבות שאתה לא רוצה שייגמרו.
4. נהניתי מאוד לקרוא וגם את כל האשכול כמובן, מעריך את העבודה שלך גם אם אני לא מסכים עם חלק מהדברים. כיף לקרוא דעות של אחרים ופרספקטיבות שונות על קרבות, ואני תמיד אעריך השקעה בשביל הפורום פה.
03-28-2022, 12:51 PM
(03-28-2022, 01:49 AM)master of doom כתב: [ -> ]1. אני לא מסכים כי הכלוב הוא די סימבולי עבור שניהם. גם אם לא נעשה בו שימוש יותר מדי גדול זה היה טאץ' נחמד בשבילי, אני לעולם אני לא אגיד לא לקרב של אנדרטייקר בתוך כלוב. חוץ מזה אני חושב שזה כן באיזשהי מידה התאים לסטוריליין, HIAC זה קרב שמסיים דברים חד וחלק והיינו צריכים כאן סוף. ב-2018 אמנם גם את זה ה-WWE הרסו, אבל בזמנו ה-HIAC היה קרב חד משמעי וזה כן משהו שרצו להעביר.
2. מסכים עם הטענה, לא עם הדירוג. הייפ להמשך הדירוג, מחכה לראות מה מדורג בהמשך.
3. לא חושב שהקרב היה ארוך מדי, אולי פדיגרי אחד היה מיותר אבל בגדול היה כאן סטוריטלינג ברמה הכי גבוהה שיש תוך כדי הקרב והסוף היה מושלם - האנטר הולך באותה צורה של שון, עם טאונט שאומר 2 מילים ואז סלאג'האמר לפרצוף וטומבסטון. זה לא מפריע לי. להיפך, הסיפור והדמויות היו כל כך טובים שהייתי יכול לחיות אפילו עם עוד 10 דקות של קרב, למרות שלא היה ממש לאן להתקדם. מסוג הקרבות שאתה לא רוצה שייגמרו.
4. נהניתי מאוד לקרוא וגם את כל האשכול כמובן, מעריך את העבודה שלך גם אם אני לא מסכים עם חלק מהדברים. כיף לקרוא דעות של אחרים ופרספקטיבות שונות על קרבות, ואני תמיד אעריך השקעה בשביל הפורום פה.
1.תשמע בגדול אתה צודק. באמת זה היה הקטע של ה-HIAC בקרב הזה, העובדה ששניהם היו בקרבות כאלה הכי הרבה פעמים. אבל ברגע שאתה מכניס גם את זה וגם את שון מייקלס שופט מיוחד יש לך כבר איזו מעמסה. בסוף השימוש בכלוב לא היה כמעט והוא לא הורגש.
2.איפה אתה היית מדרג את הקרב?
3.בגדו הקרב היה צריך להסתיים דקה אחרי הסופר קיק+פדיגרי. אחרי זה היה לדעתי בערך 7 דקות וזה היה מיותר. אין משהו חזק יותר שהם יכולים לזרוק עליו והוא יצא מזה וניצח, כמו שהוא ניצח באמת. אבל סתם ראינו עוד איזה 3 פינשרים מיותרים. בסוף חלק מהפיוד היה לא לתת לשון את הספוטלייט של האנטר ושהקרב לא עוסק בו אבל הבוקינג בסוף זה שהאנטר הולך כמו שון? אני חושב שראיתי את זה לייב ולא היה לי בעיה עם הזמן, אבל לראות את זה שוב כן השפיע עליי בנושא.
4.קודם כל תודה. בנוסף, הכי גרוע אם היו פה תגובות של "מסכים אחי, סיכום טוב אחי" כאילו זה יומן האבקות שאף אחד לא קורא חחחחח. אי הסכמה זה אש, דיונים זה אש, בסוף גם לסדר טופ 5 קרבות של כל הפורום ברסלמניה היה יוצר לך עשרות קומבינציות שונות, אז לסדר טופ 30? כל דירוג זה מריבה בפני עצמה, וזה מה שכיף. בסוף גם המטרה זה להיכנס להייפ לפני רסלמניה, אם פרסמתי איזה 4 קרבות פה ביום ומישהו הולך ורואה אחד מהם שהוא לא זכר אותו לטובה או איך שאני כתבתי, השגתי את שלי.
03-28-2022, 12:57 PM
(03-26-2022, 03:18 PM)master of doom כתב: [ -> ]זה לגמרי קרב שמעלה זיכרונות רעים. אני לא חושב שחוץ מהצפייה בלייב ראיתי אותו שוב חוץ מהרגע האלמותי שסיים את הקרב. גם בלייב אני נרדמתי לזמן מסוים מרוב שהקרב היה רע, טייקר חטף זעזוע מוח בשלב מוקדם ואנחנו יודעים שהוא לא זוכר שום דבר מהקרב הזה. אבל הרגע הזה שהסטריק נגמר... בלתי נתפס. זה היה כל כך בלתי נתפס שיום אחר כך באינטרנט נפוצו שמועות שלסנר לא היה אמור לנצח והוא חרג מהתסריט, אמרו שטייקר ניסה לצאת מההצמדה בסוף ולסנר לא נתן לו, ערימות של קונספירציות וכמובן ביקורת מטורפת כי אי אפשר היה לעכל שהסטריק נשבר.
בדיעבד אני חושב שההחלטה הייתה נכונה. לסנר יצא משם הכוכב הכי גדול של הארגון והוא נשאר כזה עד 2022. ההילה שלו נרמסה על ידי גולדברג, אבל בסה"כ בתקופה הזאת הוא נתן לנו רגעים גדולים והופעות מרשימות, הוא היה מפלצת חד גונית בנוף ההיאבקות וזה כמובן עזר שהוא אתלט מהשורה הראשונה למרות הגודל שלו. אני לא חושב שמישהו אחר יכל לסחוב סיום של הסטריק, אף אחד לא היה צריך את זה יותר כי מי ששובר את הסטריק היה אמור להיות אחד בלתי ניתן להצמדה וחוץ מלסנר לא היו כאלה, לדעתי זה או שלסנר שובר את הסטריק או לשמור על הסטריק עד הפרישה.
(03-26-2022, 04:06 PM)RoeeHardy כתב: [ -> ]אני לא אוהב להתייחס ללסנר-טייקר כקרב, כי כקרב הוא גרוע ומשעמם. זה הרגע הכי גדול בהיסטוריה של רסלמניה, זה אין ספק, (וההוכחה לכך היא שהוא היה כל כך מסעיר למרות שהוא הגיע אחרי קרב גרוע ומשעמם), אבל עדיין, ההייפ הוא נטו על התוצאה. הדקות שאחרי הקרב הם החלק שאותו זוכרים ואליו חוזרים. אם טייקר היה מנצח בכלל לא היו מדברים עליו ביום למחרת.
(03-26-2022, 04:58 PM)Bam Bam Bigelow כתב: [ -> ]מסכים.
הייתי מכניס אותו לתחילת הרשימה בשביל הסמליות, אבל לא מקום 16.
האיכות של הקרב לא מוטלת בספק-היא גרועה. אני חושב שגם ממש ניסיתי להעביר את זה שאין בקרב הזה הרבה מלבד התוצאה הכי גדולה בתולדות רסלמניה וזה עצמו מקפיץ אותו. אני מודה שהדירוג שלו היה קשה לי מאוד, ידעתי שזה גם יגרור בעייתיות, אבל אני חושב שאם רסלמניה זה "האירוע הכי גדול שהכל יכול לקרות בו" אז בתור צופה אדוק של רסלינג זה הקרב שמגדיר את הדבר הזה. לא הייתי שולח מישהו שלא מבין את הקונטקסט לצפות בקרב הזה, אבל הגדולה ההיסטורית שלו ואלמנט ההפתעה בו לא ניתנים לכימות. עד היום כמו שחלקכם כתב.
03-28-2022, 01:53 PM
מקום 10: דה רוק נגד האלק הוגאן.
רסלמניה: 18
על הקרב: זה בכלל לא היה אמור לקרות. התוכניות המקוריות לרסלמניה הזאת היו קרב ה-חלומות ב-ה הידיעה. סטון קולד סטיב אוסטין נגד האלק הוגאן. שני יצרני הדולרים הכי גדולים בהיסטוריה של ההיאבקות האמריקאית, שני מייצגים של שני דורות שונים, שני ענקים שהביאו את ה-WWE לגבהים שלא יאמנו. אבל אוסטין לא הסכים. אם זה בגלל התקופה שלו ב-WCW שבה הוא נטר טינה להוגאן, או אם זה בגלל שהוא חשב שהוגאן, ההיל בקרב, יתחיל להתאבק כמו פייס פתאום ויגנוב לו את הספוטלייט-מה שהתברר כנכון. ה-WWE הלכו עם הכוכב השני הכי גדול שלהם, דה רוק. מבחינת סטורליין לדעתי זה עובד טוב יותר. מי אגדי יותר או מי טוב יותר זה יחסית בנאלי, אבל, שדה רוק מגיע ואומר להוגאן שהוא העריץ אותו, שהוא האמין בו ושהוגאן עזב לא בגלל שהקהל פנה נגדו אלא כי הוא אגואיסט הבנתי שזה הולך לכיוון טוב. רוק נתן את המכה ראשון, אבל להוגאן יש את הגב של נאש והול והוא דאג להשתמש בהם. רוק אמר שהוגאן עזב את המעריצים סתם, אבל הוגאן אמר שכל המעריצים האלה של רוק לא היו אם לא הוגאן. רוק, ביחס להוגאן, הוא סתם עוד אחד בתעשייה הזו. כל הבנייה הזו, של רוק פייס, העתיד של החברה כביכול, נגד הוגאן, היל, העבר, הלכה לפח בשנייה שהמוזיקה של NWO התנגנה בטורנטו. מהכניסה של הוגאן אפשר להבין שהקהל התגעגע. 9 שנים הוא לא הופיע ברסלמניה, מאז רסלמניה 9. ברגע שהוא נכנס לאולם, ברגע שהוא קרע את החולצה, אף אחד לא רואה את הוליווד האלק הוגאן, לא לא, הסקיידום בטורנטו שמו את משקפי הנוסטלגיה וחזרו לסוף שנות ה-80, לעידן האלקמניה. כשדה רוק נכנס הוא עוד קיבל פופים יפים, אבל כהשניים בהו אחד בשני ג'ים רוס ברגע של כנות אמר את האמת. חלק מהקהל מעודד את רוק, אבל חלק מהקהל (מה שהוא לא אמר-רובו) מעודד את הוגאן. הוגאן לא פספס שנייה מתחילת הקרב, סטון קולד צדק, הוא הולך להתאבק כמו פייס. כל מהלך שלו זוכה לשאגות מהקהל, והוא נכנס לזה, עוד טאונט, עוד מבט אליהם, דה רוק כאילו מסתכל בחוסר אמונה, גונבים לו את האנשים. כשסוף סוף רוק נותן את המכה הראשונה התמונה ברורה, הקהל לא איתו, יש עידוד, אבל אחריו יש בוז, זה סרט שהוא לא היה בו. אחרי כל ההתחלה הוגאן כבר קנה את הקהל, זה לא משנה אם הוא דורך לרוק על הראש, אם הוא נושך אותו, אם הוא חונק אותו, השימוש בטקטיקות של היל עכשיו זה כמו כוסות רוח למת, היוצרות התהפכו. אנחנו קרובים לעידן האטטיוד אז כמובן שבשלב כלשהוא בקרב השופט יהיה מחוסר הכרה. כמובן שבאותו שלב רוק יחליט להשתמש בשארפשוטר וכמובן שהוגאן יכנע אבל אין שופט שיראה את זה, רוק מנסה להעיר אותו וחוטף לואו בלואו ורוק בוטום מהוגאן אבל זה לא מספיק. הוגאן משתמש בחגורה שלו וממשיך לרמות אבל זה מתהפך עליו ודה רוק מחזיר לעצמו את השליטה. הרגע המכריע של הקרב מגיע, רוק נותן רוק בוטום, השופט בקושי סופר עד 2 והוגאן לא רק יוצא מההצמדה, לא לא, הוא קם, הוא משתגע, הוא מצביע על דה רוק, מה אתה הולך לעשות רוק? כמו פעם. הוגאן משתמש בלג דרופ והקהל משוכנע שהוא מנצח אבל לא, הוא מנסה להשתמש בלג דרופ שוב אבל רוק מתחמק, שני רוק בוטום ודה רוק לא מצמיד, המצלמה לוקחת זום אאוט, זה הפיפול אלבו, זה הניצחון של רוק. הוגאן קם ומציע לדה רוק לחיצת יד שרוק מקבל. NWO מגיעים והשניים מחסלים אותם, הוגאן עומד ללכת אבל רוק אומר לו לחזור לזירה, זה הרגע שלך הוגאן, זה מה שהקהל רוצה, רגע עצום.
למה הוא מדורג כאן: איך אני אתחיל? סטארפאוור? כנראה הכי גדול אי פעם. קהל? כנראה הכי גדול אי פעם. צריך יותר מזה? אז נכון, היו בעיקר אגרופים ופינשרים בזירה אבל זה לא שינה כלום. מה שקרה בתחילת הקרב עם הקהל, באמצע, בסוף וגם אחר כך שינה. הקרב הזה מוכיח שהרגש הכי חזק של בני האדם הוא נוסטלגיה. הוגאן לא נראה איך שהוא היה נראה פעם, הוא לא מתנהג איך שהוא התנהג פעם, אבל תחת משקפי הנוסטלגיה המציאות לא משנה. הכל נכון פה. הפייס-טרן של הוגאן כמובן תוכנן מראש לסוף הקרב אבל הוגאן צדק פה, הוא היה חייב להגיב לקהל, הוא היה חייב לעשות טאונטים, אסור להישאר אדיש. ה-WWE תמיד משוויצים שהם מקשיבים לקהל שלהם (והם לא) אז פה היו לנו שני מתאבקים שכל הקריירה שלהם הקשיבו לקהל ושינו את עצמם בהתאם. זה היה פשוט מטורף, אולי פעם עשירית שאני צופה בקרב הזה ואני עדיין בהייפ עצום אחריו. ההחלטה לתת לדה רוק לנצח אבל גם שהוא יתן להוגאן את הכבוד שלו ואת מה שכולם ציפו לו מבריקה. לא היה לפני זה וגם אחרי קרב בין אגדה לבין מתאבק טופ נוכחי שבוצע באופן כל כך מרשים ונכון. ראוי לציין גם את עבודת הבימוי בקרב הזה, וגם את השדרנים. לא התעלמו מזה שהקהל עם הוגאן. קרב אייקוני, רגעים אייקונים, בשביל זה יש את רסלמניה.
דירוג מלצר לקרב: 3 כוכבים במדד מלצר על שם לידור אדיר.
רגע השיא של הקרב: הקהל. חד פעמי. כל ה-25 דקות כולל הכניסות והסוף של הקרב.
רסלמניה: 18
על הקרב: זה בכלל לא היה אמור לקרות. התוכניות המקוריות לרסלמניה הזאת היו קרב ה-חלומות ב-ה הידיעה. סטון קולד סטיב אוסטין נגד האלק הוגאן. שני יצרני הדולרים הכי גדולים בהיסטוריה של ההיאבקות האמריקאית, שני מייצגים של שני דורות שונים, שני ענקים שהביאו את ה-WWE לגבהים שלא יאמנו. אבל אוסטין לא הסכים. אם זה בגלל התקופה שלו ב-WCW שבה הוא נטר טינה להוגאן, או אם זה בגלל שהוא חשב שהוגאן, ההיל בקרב, יתחיל להתאבק כמו פייס פתאום ויגנוב לו את הספוטלייט-מה שהתברר כנכון. ה-WWE הלכו עם הכוכב השני הכי גדול שלהם, דה רוק. מבחינת סטורליין לדעתי זה עובד טוב יותר. מי אגדי יותר או מי טוב יותר זה יחסית בנאלי, אבל, שדה רוק מגיע ואומר להוגאן שהוא העריץ אותו, שהוא האמין בו ושהוגאן עזב לא בגלל שהקהל פנה נגדו אלא כי הוא אגואיסט הבנתי שזה הולך לכיוון טוב. רוק נתן את המכה ראשון, אבל להוגאן יש את הגב של נאש והול והוא דאג להשתמש בהם. רוק אמר שהוגאן עזב את המעריצים סתם, אבל הוגאן אמר שכל המעריצים האלה של רוק לא היו אם לא הוגאן. רוק, ביחס להוגאן, הוא סתם עוד אחד בתעשייה הזו. כל הבנייה הזו, של רוק פייס, העתיד של החברה כביכול, נגד הוגאן, היל, העבר, הלכה לפח בשנייה שהמוזיקה של NWO התנגנה בטורנטו. מהכניסה של הוגאן אפשר להבין שהקהל התגעגע. 9 שנים הוא לא הופיע ברסלמניה, מאז רסלמניה 9. ברגע שהוא נכנס לאולם, ברגע שהוא קרע את החולצה, אף אחד לא רואה את הוליווד האלק הוגאן, לא לא, הסקיידום בטורנטו שמו את משקפי הנוסטלגיה וחזרו לסוף שנות ה-80, לעידן האלקמניה. כשדה רוק נכנס הוא עוד קיבל פופים יפים, אבל כהשניים בהו אחד בשני ג'ים רוס ברגע של כנות אמר את האמת. חלק מהקהל מעודד את רוק, אבל חלק מהקהל (מה שהוא לא אמר-רובו) מעודד את הוגאן. הוגאן לא פספס שנייה מתחילת הקרב, סטון קולד צדק, הוא הולך להתאבק כמו פייס. כל מהלך שלו זוכה לשאגות מהקהל, והוא נכנס לזה, עוד טאונט, עוד מבט אליהם, דה רוק כאילו מסתכל בחוסר אמונה, גונבים לו את האנשים. כשסוף סוף רוק נותן את המכה הראשונה התמונה ברורה, הקהל לא איתו, יש עידוד, אבל אחריו יש בוז, זה סרט שהוא לא היה בו. אחרי כל ההתחלה הוגאן כבר קנה את הקהל, זה לא משנה אם הוא דורך לרוק על הראש, אם הוא נושך אותו, אם הוא חונק אותו, השימוש בטקטיקות של היל עכשיו זה כמו כוסות רוח למת, היוצרות התהפכו. אנחנו קרובים לעידן האטטיוד אז כמובן שבשלב כלשהוא בקרב השופט יהיה מחוסר הכרה. כמובן שבאותו שלב רוק יחליט להשתמש בשארפשוטר וכמובן שהוגאן יכנע אבל אין שופט שיראה את זה, רוק מנסה להעיר אותו וחוטף לואו בלואו ורוק בוטום מהוגאן אבל זה לא מספיק. הוגאן משתמש בחגורה שלו וממשיך לרמות אבל זה מתהפך עליו ודה רוק מחזיר לעצמו את השליטה. הרגע המכריע של הקרב מגיע, רוק נותן רוק בוטום, השופט בקושי סופר עד 2 והוגאן לא רק יוצא מההצמדה, לא לא, הוא קם, הוא משתגע, הוא מצביע על דה רוק, מה אתה הולך לעשות רוק? כמו פעם. הוגאן משתמש בלג דרופ והקהל משוכנע שהוא מנצח אבל לא, הוא מנסה להשתמש בלג דרופ שוב אבל רוק מתחמק, שני רוק בוטום ודה רוק לא מצמיד, המצלמה לוקחת זום אאוט, זה הפיפול אלבו, זה הניצחון של רוק. הוגאן קם ומציע לדה רוק לחיצת יד שרוק מקבל. NWO מגיעים והשניים מחסלים אותם, הוגאן עומד ללכת אבל רוק אומר לו לחזור לזירה, זה הרגע שלך הוגאן, זה מה שהקהל רוצה, רגע עצום.
למה הוא מדורג כאן: איך אני אתחיל? סטארפאוור? כנראה הכי גדול אי פעם. קהל? כנראה הכי גדול אי פעם. צריך יותר מזה? אז נכון, היו בעיקר אגרופים ופינשרים בזירה אבל זה לא שינה כלום. מה שקרה בתחילת הקרב עם הקהל, באמצע, בסוף וגם אחר כך שינה. הקרב הזה מוכיח שהרגש הכי חזק של בני האדם הוא נוסטלגיה. הוגאן לא נראה איך שהוא היה נראה פעם, הוא לא מתנהג איך שהוא התנהג פעם, אבל תחת משקפי הנוסטלגיה המציאות לא משנה. הכל נכון פה. הפייס-טרן של הוגאן כמובן תוכנן מראש לסוף הקרב אבל הוגאן צדק פה, הוא היה חייב להגיב לקהל, הוא היה חייב לעשות טאונטים, אסור להישאר אדיש. ה-WWE תמיד משוויצים שהם מקשיבים לקהל שלהם (והם לא) אז פה היו לנו שני מתאבקים שכל הקריירה שלהם הקשיבו לקהל ושינו את עצמם בהתאם. זה היה פשוט מטורף, אולי פעם עשירית שאני צופה בקרב הזה ואני עדיין בהייפ עצום אחריו. ההחלטה לתת לדה רוק לנצח אבל גם שהוא יתן להוגאן את הכבוד שלו ואת מה שכולם ציפו לו מבריקה. לא היה לפני זה וגם אחרי קרב בין אגדה לבין מתאבק טופ נוכחי שבוצע באופן כל כך מרשים ונכון. ראוי לציין גם את עבודת הבימוי בקרב הזה, וגם את השדרנים. לא התעלמו מזה שהקהל עם הוגאן. קרב אייקוני, רגעים אייקונים, בשביל זה יש את רסלמניה.
דירוג מלצר לקרב: 3 כוכבים במדד מלצר על שם לידור אדיר.
רגע השיא של הקרב: הקהל. חד פעמי. כל ה-25 דקות כולל הכניסות והסוף של הקרב.
03-28-2022, 02:04 PM
(03-27-2022, 07:27 PM)master of doom כתב: [ -> ]היום שבו סת' רולינס התחיל את הטרנד של לנצח קרבות שאתה לא שותף בהם. 3 ריינים של לסנר הוא גמר, עוד ריין של ריינס בצורה נקייה כמובן. סת' רולינס >>> ריינס ולסנר ביחד
זה עובדתית לא נכון, הMITB מכניס אותו לקרב בצורה רשמית. זה לא כמו לסנר שפשוט מגיע בסוף MITB מטפס ומנצח. פה ממש הכריזו שהקרב משתנה.
03-28-2022, 02:08 PM
(03-28-2022, 12:51 PM)Shalev_the rock כתב: [ -> ]1.תשמע בגדול אתה צודק. באמת זה היה הקטע של ה-HIAC בקרב הזה, העובדה ששניהם היו בקרבות כאלה הכי הרבה פעמים. אבל ברגע שאתה מכניס גם את זה וגם את שון מייקלס שופט מיוחד יש לך כבר איזו מעמסה. בסוף השימוש בכלוב לא היה כמעט והוא לא הורגש.
2.איפה אתה היית מדרג את הקרב?
3.בגדו הקרב היה צריך להסתיים דקה אחרי הסופר קיק+פדיגרי. אחרי זה היה לדעתי בערך 7 דקות וזה היה מיותר. אין משהו חזק יותר שהם יכולים לזרוק עליו והוא יצא מזה וניצח, כמו שהוא ניצח באמת. אבל סתם ראינו עוד איזה 3 פינשרים מיותרים. בסוף חלק מהפיוד היה לא לתת לשון את הספוטלייט של האנטר ושהקרב לא עוסק בו אבל הבוקינג בסוף זה שהאנטר הולך כמו שון? אני חושב שראיתי את זה לייב ולא היה לי בעיה עם הזמן, אבל לראות את זה שוב כן השפיע עליי בנושא.
4.קודם כל תודה. בנוסף, הכי גרוע אם היו פה תגובות של "מסכים אחי, סיכום טוב אחי" כאילו זה יומן האבקות שאף אחד לא קורא חחחחח. אי הסכמה זה אש, דיונים זה אש, בסוף גם לסדר טופ 5 קרבות של כל הפורום ברסלמניה היה יוצר לך עשרות קומבינציות שונות, אז לסדר טופ 30? כל דירוג זה מריבה בפני עצמה, וזה מה שכיף. בסוף גם המטרה זה להיכנס להייפ לפני רסלמניה, אם פרסמתי איזה 4 קרבות פה ביום ומישהו הולך ורואה אחד מהם שהוא לא זכר אותו לטובה או איך שאני כתבתי, השגתי את שלי.
1. אני מניח שזה כבר עניין של דעה אישית, כמה זה משנה או לא משנה. אני מאוד התחברתי לכלוב גם אם לא נעשה בו שימוש, אני חושב שזה מרים את הקרב.
2. סביבות הטופ 5. יש כמה קרבות שאני צריך לחזור אליהם, בראש ובראשונה אוסטין-ברט שלא ראיתי המון זמן ואני מאמין שיהיה גבוה פה ברשימה, אבל לא היו הרבה קרבות שגרמו לי להרגיש טוב כמו הקרב הזה.
3. שוב אני לא מסכים. היה לדעתי פדיגרי אחד אחרי הקומבו סופרקיק+פדיגרי, והוא היה מיותר מבחינת הסיפור. השיא היה לגמרי לראות את טייקר יוצא מהקומבו הזה, משם לא היה לאן להתקדם וברור שהאנטר לא היה מנצח אחרי שהוא לא סגר את זה בספוט הזה. השאר מבחינת הזמנים היה בסדר גמור, נסבל במקרה הרע ובכל מקרה כל כך נהניתי שהייתי מקבל עוד רסלינג בלי פינישרים (לא בצורה סטייל ריינס-לסנר שנגמר בטומבסטון השישי). לגבי האנטר ושון, בכל מקרה הבוקינג היה שהאנטר מפסיד אז אני לא רואה עם זה בעיה, בכל מקרה הוא לא היה יותר טוב משון. ברגע ששון היה בתוך הקרב בתור שופט לא הייתה אפשרות להתעלם ממנו ולהציג את הקרב בתור "הסיפור של האנטר" נטו.
4. אני לגמרי באותו ראש כמוך. אני תמיד שמח לשמוע אחרים מדברים לעניין, אני חושב שאפשר ללמוד מזה המון. יכול להגיד לך שהמבחינה שלי אתה לגמרי מצליח להכניס להייפ ואני מודה על זה. זה לא סוד שאני לא מעריץ גדול של הקארד השנה שהוא די יבש, וסביר להניח שהמניה הזאת לא תכניס אף קרב לטופ 30 שנה הבאה, אבל זאת בכל זאת רסלמניה ומי יודע, אולי רולינס-קודי וריינס-לסנר יהיו קרבות מעולים שנזכור אותם לטובה.
03-28-2022, 02:09 PM
(03-28-2022, 02:04 PM)ser duncan the tall כתב: [ -> ]זה עובדתית לא נכון, הMITB מכניס אותו לקרב בצורה רשמית. זה לא כמו לסנר שפשוט מגיע בסוף MITB מטפס ומנצח. פה ממש הכריזו שהקרב משתנה.
לסנר היה חלק מהקרב, כביכול. הוא פירק את סמי זיין והיה סלוט פנוי לקרב. זה כמו שבקי זכתה בראמבל ב-2019 כשהיא לא הייתה אמורה להשתתף.